תוכן עניינים

1 . תקציר 3-4
2 . מבוא . 5-7
2 .1.הבדלים אנטומיים מוחיים בין מוזיקאים ללא מוזיקאים — 5
2 .2. הבדלים ביכולות פסיכו-אקוסטיות של מוזיקאים ולא מוזיקאים –.. 6
2 .3.
אינטגרציה מולטי-מודלית במוזיקאים .. 7
3 . עיבוד אודיטורי מרכזי -… 7-12
3 .1.
מבחנים להערכת תפקוד אודיטורי מרכזי –. 8
3 .2
הפרעה בעיבוד אודיטורי מרכזי –. 9
3 .3
בטריות מבחנים לאיתור CAPD — 10
4 . שיטה 12-13
4 .1.
נבדקים –… 12
4 .2.
מבחני סינון שמיעתי — 12
4 .3.
כלי המחקר -… 12
4 .3.1.
בניית המבחן –. 12
4 .3.2.
מהלך המבחן –. 13
5. תוצאות –… 14-17
6 . דיון – 18-20 7. מסקנות –.. 20-21
8 . ביבליוגרפיה – 22-23
9. נספחים –.. 24-31
9.1. נספח 1: רשימות המילים ששמשו במבחן –.. 24-
5 9.2. נספח 2: שאלון פרטים אישיים לנבדקים 26
9.3. נספח 3: פלטי ניתוח הנתונים ב- SPSS 27-31

1 .      תקציר הנגינה על כלי מוזיקלי דורשת אינטגרציה סימולטנית של מידע סנסורי ומוטורי המגיע ממספר ערוצים בשילוב עם מנגנוני פידבק להערכת וניטור הביצוע. אימון מוזיקלי כולל ומשפיע על יכולות רבות בתפיסת ועיבוד צליל ורמזים מולטי סנסוריים אחרים. לאור ההבדלים הרבים והמגוונים בין מוזיקאים ללא מוזיקאים, עלתה הנחה כי קיים הבדל כבר ברמה בסיסית יותר וכי המנגנון הסנסורי הבסיסי של קידוד מידע אודיטורי וויזואלי באוכלוסייה זו עבר התמחות כלשהי. עיבוד אודיטורי מתייחס לתהליכים של: גילוי, זיהוי, הבחנה  וסילום.
בנוסף, ישנם גם אספקטים קוגניטיביים של זיכרון, קשב, יכולות שפתיות, יכולות למידה ואינטלקט. אחד המבחנים שבודק עיבוד מרכזי הוא מבחן המיזוג הדו אוזני-Binaural Fusion Test , אולם למרות קיומם של מחקרים רבים שבחנו יכולות שונות של עיבוד מרכזי במוזיקאים, לא עלה בידינו לאתר מידע אודות יכולת המוזיקאים למיזוג דו-אוזני. לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק יכולת זו אצל מוזיקאים בהשוואה ללא מוזיקאים, כאשר השערתנו הייתה כי נמצא הבדל בביצוע בין שתי הקבוצות וכי ביצועי מוזיקאים במבחן BFT יהיו טובים משל לא מוזיקאים. במחקר השתתפו 20 נבדקים בגילאי 20-30, בעלי שמיעה תקינה, מחציתם מוזיקאים בעלי ניסיון עשיר בנגינה על כלי מוזיקאלי. בחלקו הראשון של המבחן הושמעו לנבדקים ארבע רשימות מילים מסוננות בצורה מונו-אאורלית ולאחר מכן הושמעו שתי רשימות מילים בצורה בינ-אאורלית, כאשר עבור כל נבדק חושב אחוז המילים שחזר עליהן נכונה, בכל אחת מרשימות המילים. תוצאות המחקר לא הראו הבדל מובהק בין יכולות המיזוג הדו-אוזני אצל מוזיקאים ולא מוזיקאים, אולם כן נראתה מגמה המעידה על ביצועים טובים יותר של הראשונים. כמו כן, בהגשה חד-אוזנית ניתן היה לראות הבדל בביצועי שתי הקבוצות לטובת קבוצת המוזיקאים, כאשר בהגשת רצועת תדר גבוה ההבדל נמצא מובהק ואילו בהגשת מילים שסוננו ברצועת תדר נמוך נמצאה מגמה כזו, אך ההבדל לא היה מובהק. ככלל, אם התפקוד האודיטורי טוב יותר בקרב מוזיקאים, וההבדל אכן מיוחס לניסיון המוזיקלי העשיר, ניתן לטעון כי אימון מוזיקלי יכול לשפר יכולות עיבוד אודיטורי מרכזי ולפיכך עשוי להיות מרכיב טיפולי חיוני בהתערבות טיפולית. כמו כן, לאימון כזה עשויה להיות השפעה חיובית על יכולות דיסקרימינטיביות.
ייתכן ומחקר המשך נרחב ומבוקר יותר יציג ממצאים המאששים את ההשערה המרכזית של מחקר זה.