נושא העבודה:
בחינת היבטים של רוחניות בקרב אוכלוסייה החוזרת בתשובה שאלת המחקר: כיצד בא לידי ביטוי ההיבט הרוחני בקרב אוכלוסיה החוזרת בתשובה?
המחקר שלפנינו עוסק בהיבטים רוחניים הבאים לידי ביטוי בקרב אוכלוסיה החוזרת בתשובה. הבחירה בנושא זה נבעה מתוך סקרנותנו להכיר את עולם התשובה. אכן, הכניסה לעולמם של החוזרים בתשובה סייעה לנו להכיר לעומק את התנסותם הרוחנית בעולם התשובה ואת פרשנותם השונה להיבטים הרוחניים בעולם זה.             הדתיים והחרדים מהווים שני מחנות מרכזיים בקהילה האורתודוקסית. הדתיים מחולקים לדתיים רגילים ולחרד"לים, קרי חרדים לאומיים, ואילו החרדים מחולקים לזרם החרדי המרכזי, אליו משתייך הציבור החרדי ברובו הגדול, ולפלגים קיצוניים, המהווים מיעוט קטן בקרב הציבור החרדי, שהמוכר מביניהם הוא לא אחר מאשר "נטורי קרתא" (פרידמן, 1991). המחקר הנוכחי, למעשה, מתמקד בחזרה בתשובה אל תוך הקהילה החרדית, משום שכל המשפחות המרואיינות שייכות דווקא לקהילה זו.             באופן כללי, ניתן לומר כי תופעת ההמרה הדתית היהודית הינה תהליך שבו אנשים ישראלים חילוניים, שאינם משתייכים לזרם דתי, הופכים להיות יהודים אורתודוקסים, הפועלים על-פי חוקי הדת ומצוותיה (בן-זאב, 1997). החוזרים התשובה מאמצים אורח חיים והתנהגות דתית אורתודוקסית לאחר שחיו חיים חילוניים לחלוטין (מייזליש, 1984). הבחירה באופציה דתית לשינוי עשויה להיות מלווה בשינוי דרמטי בזהות העצמית, כך שבתום תהליך ההמרה הדתית קיימת דבקות נוקשה באמונות ובמנהגים החדשים (בן-זאב, 1997). נוסף על כן, ההסתגרות בישיבה, העיסוק המתמיד בלימוד הגמרא ופיקוחם והנחייתם הצמודה של הרבנים, מובילים, בהכרח, להחמרה יתרה בקיום המצוות. למעשה, לימוד התורה, ובייחוד הגמרא, מהווה אמצעי לריסון הגוף. השליטה על הגוף הפנימי ועל דחפיו, תאוותיו, נטיותיו ורגשותיו מהווה תנאי לפריחה ולשגשוג של חיי הרוח (חקק,
2 005).
              יתרה מזאת, החלוקה הרוחנית היהודית נעשית על-פי שלושה קריטריונים: האחד, תשמישי מצווה וקדושה, השני, מקומות קודש והשלישי, מועדי קודש (גרין, 2008).  בהתייחס לקריטריונים אלו, המחקר מצביע על משמעויות דומות ושונות גם יחד, אשר עולות בקרב אלו החוזרים בתשובה אל תוך העולם החרדי. ממצאי המחקר מצביעים על חידוש מן הספרות המקצועית ומעלים היבטים נוספים על המדווח במחקרים קודמים.
קריאה מהנה!