‏יום שלישי 01 נובמבר 2011 שבוע 1
מה חוקרים בתקשורת?
·         ייצור- איך מייצרים תוכנית ריאליטי? תהליך של תכנון.
·         תוצרים- מה שרואים בבית בסופו של דבר. אפשר להסיק על החברה.
·         טכנולוגיות – השימושים שעושים בה החל מהקהל ומי שמייצר את התקשורת.
·         קהל – השפעה, עד כמה טסט נתון משפיע על הקהל.
על מה מתבססת החשיבה המדעית?
אובייקטיביות- יוצא מתוך הנחה שיש אמת אחת ושאנו החוקרים חייבים לגלות אותה. לא משותף לכל החוקרים, חלק אומרים שכל אחד ומה שהוא יודע ועל כן זה סובייקטיבי. ויש כאלה שאומרים שאולי אין מציאות כלל. המשותף לחשיבה שלהם זה שיש מציאות גם אם אין לנו כלים לבסס אותה באופן מוחלט.
אמפיריות- הוכחות. שאפשר לעשות את זה מחדש ולראות את התוצאות.
סקרנות- החשיבה המדעית מונחית על ידי הסקרנות שרוצה לגלות כל הזמן דברים חדשים. להסתכל על העלם מנקודת מבט חדשה כל פעם.
ספקנות- אולי זה נכון ואולי לא. מלמד על ביקורתיות. הגילוי לא השתנה אלא המדע השתנה ועל כן גילינו דברים חדשים.
חיפוש אחר כלים שיעזרו לנו ללמוד יותר על המציאות שלנו.
כלליות- השאיפה שיהיה אפשר להכליל אותו לעוד אנשים.
על מה מבוסס המדע?
·         תיאוריה- המדע מתגבש סביב תיאוריות. גם כמות זה יחסי (הרבה/מעט).
תיאוריה זה דבר שהמדע שואף אליו.
·         מחקר שיטתי- לא כל יומיים מישהו ממציא משהו ומקבלים. יש כללים למחקר, איך לחקור באיזו צורה וסדר.
·         תהליך ואח"כ תוצאה- אני נבחן אם עשיתי את הדברים בצורה הנכונה ואחר כך מסתכלים על התוצאה. השאיפה לסתור או לגלות משהו חדש. גם אם קיבלנו את אותה התוצאה עצם זה שמצאת שגם היום זה אותו הדבר, יש פה משהו שעדיין לא השתנה במציאות.
·         פתיחות לשינויים ורעיונות חדשים – שיסתדר עם דברים שהיו קודם. קשה לקבל אנשים שחושבים מחוץ לקופסא.
אם לאורך זמן אתה מעלה משהו מהמחקר שלך ועוד חוקרים מוצאים משהו כזה אז יש פיתוח לדברים חדשים.
מהי תיאוריה?
·         מערכת הנחות וטענות בעלות אופי כללי.
·         לתיאוריה שלוש פונקציות: o        הבניה- תיאוריה היא גם נקודת הפתיחה וגם נקודת הסיום שלנו. יש לנו תיאוריה שמשפיעה על איזה סוג של שאלות נשאל. בכל גישה יעניין משהו אחר. היא משפיעה על מה אני רוצה לחקור והיא נקודת המוצא שנותנת לי את המסגרת שבה אני פועלת.
o        הסבר לממצאים o        ניבוי – אנחנו רוצים לעשות את המחקר כדי לנבא משהו לעתיד.
הנחות המוצא של המחקר הכמותי המחקר תמיד קשור למחקרים שהיו קודם כשהשאיפה היא להתקדם ולהוכיח משהו חדש. לכן יש תחרות בין חוקרים שחוקרים את אותו הדבר כי הם מאמינים שיש אמת אחת. מרוץ אחר האמת. הם מתווכחים על השדה, השאלה וכו'. במחקר איכותני זה אחרת ומתחילים מאפס. הנוכחות של האדם משפיעה. החוקר הוא כלי המחקר ולכן לכל אחד יש את האמת שלו ולא מתחרים. יש הרבה דעות שאינן מבטלות אחת את השנייה אלא מציעות נקודת מבט שונה.
·         קיימת מציאות אובייקטיבית- כל מי שיפעיל כלים מסוימים יוכל להגיע למציאות האובייקטיבית.
·         העובדות ודאיות וניתנות לצפייה ·         ניתן לתאר מציאות אובייקטיבית (הניתנת לצפייה) בדיוק מרבי.
שלבי מחקר במחקר כמותי:
·         שאלת מחקר, קריאת הספרות הרלוונטית- שאלת המחקר היא לאו דווקא הדבר הראשון אלא למצוא נושא מעניין שבו נמצא שאלה. לבדוק אם אחרים עשו את זה קודם. כדאי יותר לבדוק דברים שחקרו ולעשות את מה שאחרים הזניחו במחקר. שאלת מחקר מתגבשת אחרי קריאה של הספרות הרלוונטית כשאני יודע כמה חקרו ומה חקרו. אם לא חקרו למשל בארץ אז לא צריך להמציא דברים חדשים אלא לעשות התאמה אבל זה לאו דווקא קל יותר.
·         גזירת השערות מתוך התיאוריה ומחקרים קודמים- אני לא יכול למצוא משהו שלא חיפשתי אותו. כשאנחנו יוצאים למחקר הכמותני אנחנו מניחים מראש מה יכול לקרות ואת זה אנחנו יודעים לפי ההשערות שלנו על פי התיאוריה ומחקרים קודמים. ההשערות יכולות להיות סותרות. רק מתוך רשימת ההשערות אני אגיע לתוצאות המחקר. אני לא יכול למצוא משהו שלא שיערתי.
·         הגדרת המושגים והמשתנים במחקר- הוא מגדיר מושגים ומה המשתנים שהוא הולך לחפש. במידה ואין הגדרות מתאימות נציע הגדרות, לרוב נשתמש בהגדרות של חוקרים אחרים. משתנה תלוי ובלתי תלוי הוא לא משהו קבוע.
·         תכנון מערך המחקר ("תוכנית פעולה") – הגדרת האוכלוסייה, איסוף וניתוח נתונים:
·         הגדרת האוכלוסייה ובחירת המדגם- על מי אני מבקשת ללמוד ואז לייצר מדגם שייצג את האוכלוסייה הזו. היא יכולה להיות טקסטים כמו פרסומות ולא דווקא אוכלוסייה.
·         איסוף הנתונים- מאיפה אני אוספת את הנתונים, בבית, בקניון, באינטרנט.
·         ניתוח הנתונים- איך אנתח את הנתונים.
·         סיכום ודיון- חזרה להשערות ולתיאוריה ממנה יצא המחקר- מציאת מסקנות.
השערה ·         טענה הנגזרת מתוך תיאוריה וניתנת לבדיקה אמפירית.
·         את ההשערה ניתן לאושש או להפריך כשהשאיפה היא להפריך.
תיאוריה –> השערות –>תצפיות.
לוגיקה בחשיבה המדעית ·         דדוקציה- הסבר מהכלל אל הפרט. ·         אינדוקציה- הסקה מן הפרט אל הכלל. התהליך המעגלי של פיתוח תיאורטי השערות ·         טענות הנגזרות מתוך תיאוריה ואשר ניתנות לבדיקה אמפירית.
·         השערה כללית- מצביעה על קיומו או אי-קיומו של הקשר.
·         השערה ספציפית- מצביעה על סוג הקשר, כיוונו ועוצמתו.
השערות חייבות להיות:
·         ברורות.
·         חסרות משמעות ערכית.
·         ספציפיות ככל האפשר.
·         ברות בדיקה.
‏יום שלישי 08
נובמבר 2011 שבוע 2
מה ניתן ללומד מהמחקר הבא? גם הגיל השלישי מכור לריאליטי (נמצא במצגת השנייה וגם בדף) איך מנהלים את המחקר הזה? קודם כל הולכים לספרות המקצועית ובודקים מהו הגיל השלישי שמוגדר כמתי שאנשים פורשים ובפנסיה. יש פה הרבה פרמטרים שעושים בעיה עם הגדרת האוכלוסייה. מאז שהגדירו את גיל הפנסיה עברו כמה מאות. יכולה להיות בעיה נוספת של משמעות האם אנשים חיים בבית או בבית אבות, אם חיים עם בן או בת זוג, מצב כלכלי, האם יש ילדים ועוד. מה זה אומר ש
5 % צופים במאסטר שף?
מה ניתן ללמוד מהנתונים הללו? כלום. כי זה לא שאנחנו יודעים שזה מייחד את האו"כ המבוגרת. בשביל שתהיה לנתונים האלה משמעות היינו צריכים לדעת על קבוצות גיל אחרות ואז היינו יודעים אם הגיל משפיע על זה שהם אוהבים. לנתונים אין משמעות כשלעצמם, תמיד צריך להתייחס אליהם ביחס לנתונים אחרים שנאספו במחקרים אחרים. מחקרים אחרים יכולים להיות השוואה לשנים קודמות, לאלו שגרים בבית לעומת בית אבות, בין ישראל לחו"ל וכו'. אנחנו קודם קוראים ספרות מחקרית שעוסקת בהרגלי צפייה של זקנים. אם אנחנו רוצים לבדוק אם עצם היותם שהם מבוגרים יותר משנה את הטעם וההרגלים שלהם אנחנו חייבים לבדוק קבוצות גיל אחרות. גם חסר פה תיאוריה, גישה ומחקרים שנותנים לנו להסתכל עליהם מנקודת מבט מסוימת. אין פה שום אמירה ואנחנו לא יודעים לומר כלום על כך. נתונים זה לא טענה ומסקנה אלא רק מספרים אז כדי שתהיה להם משמעות צריך היה …