סיכום הקורס "היסטוריה של הפסיכולוגיה" של האוניברסיטה הפתוחה הסיכום ממצה את החומר למבחן. מה שנכתב באותיות קטנות יותר- פחות חשוב. כשדנים בהתפתחות מדעית, צריך לשים לב ל-איכות הרעיון המדעי עצמו, אופיו ואופן התנהגותו של אבי הרעיון, וההקשר החברתי-תרבותי. ממ"ן 11 שאלה 1
אופיים של נתונים היסטוריים- החוקר מסתמך על מקורות ראשוניים (מכתבים, לא ספר ניתוח על המכתבים) אודות אירוע חד פעמי שלא יחזור שוב. ישנם כמה מקורות אפשריות לטעויות בתחום המחקר הזה- א. ישנם נתונים שאבדו עם השנים, ולעיתים רק אחרי ביצוע המחקר נתונים אלו מתגלים. נתונים אחרים מודחקים (פרויד צרך קוקאין, יתכן יותר ממה שידוע עליו). ב. בגלל שההיסטוריה מועברת במילים- יתכנו שיבושים בעקבות תרגום לא מדויק- המושגים אגו וסופר תורגמו מגרמנית ללטינית ואח"כ לאנגלית, ועברו שיבושים. ג.
החוקר או עמיתיו רוצים להציג אותו באור חיובי ממה שהיה באמת. ממ"ן 11 שאלה 4
הגיל של הפסיכולוגיה- יש להבחין בין 2 שאלות- ממתי החלו לעסוק בפסיכולוגיה? מאז שהאדם נוצר. ממתי החלו לעסוק במדע הפסיכולוגיה? 1879, כשוונדט הקים מעבדה פסיכולוגית. מאמר 1: Foundation– רעיונות המשמשים בסיס ורקע תיאורטי להתפתחות רעיונות מאוחרים יותר, Anticipation- רעיונות הנראים כבסיס לרעיונות מאוחרים, אך למעשה הם חסרים את ההמשכיות וההתפתחות הנדרשת כדי שיהיו כאלה. ישנם 3 קריטריונים ל-Foundation ראשוניות, דמיון והמשכיות ברורה. הקריטריון השלישי לא קיים בAnticipation.
2 דוג' לAnticipation- תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי (אדם שמאמין בדבר מסוים ופועל אחרת- יחוש מתח שיגרום לשינוי התנהגותו או עמדתו)- ניסו לקשור את התיאוריה לרעיונות מוקדמים יותר- א. פירס- אנשים מונעים להשיג מצב של אמונה ולהימנע ממצב של ספק, הספק הוא לא נעים, ולכן האדם שואף למצב של אמונה, כך הוא ידע כיצד לפעול, ויגיע למצב נפשי נוח. ב. אלכסנדר ביין- אמירות או דעות מנוגדות פועלות על המחשבה כזעזוע כואב, ומעוררות רצון לפיוס.  אולם פסטינגר לא הזכיר במאמריו את החוקרים המוקדמים האלה, אבל יתכן שהם השפיעו עליו השפעה עקיפה. התיאוריה שלו צמחה בעקבות רעידת אדמה בהודו, אכמ"ל, וכן נראה שהוא הושפע מהפסיכולוגיה של יחסים בין אישיים של היידר, אבל לא של הוגי דעות ותיקים יותר. הדוג' השנייה היא השפעת שופנאוהר על פרויד- שופנאוהר דיבר על הלא מודע, טען שהאדם לא רציונלי, הוא כתב על אינסטינקט המין- שדואג לשמר את המין (פרויד- עקרון העונג), ואינסטינקט השימור העצמי. הוא דיבר על הקונפליקט בין הדחף שהלב רוצה לבין השכל שלא מסכים. וכן על שכחה שהאדם מתנתק מהדברים שפוגעים בו (פרויד- הדחקה, שכחה מוטיבציונית). אולם פרויד טען שהוא קרא את שופנאוהר מאוחר יותר בחייו. פרויד גם ציטט את ניטשה בנושא ההדחקה, אבל הוא טען שהוא לא הסתמך עליו, אלא רק הביא את דבריו כדי לחזק את התיאוריה שלו (יתכן שהוא משקר, אבל זה עדיין לא Foundation, משום שלא הוכח שיש רצף התפתחותי-היסטורי). ממ"ן 11
שאלה 3.
2 דוג' לFoundation- תיאוריית שיווי המשקל הקוגניטיבי של היידר- יש שיווי משקל כאשר מכפלת הסימנים בין- האדם P, אדם נוסף O והאובייקט X- היא חיובית. היידר אומר שהוא הושפע משפינוזה, שאמר שרגש חיובי או שלילי של אדם נובע מתפיסתו את המציאות כמקדמת או כחוסמת. היידר מסתמך על שפינוזה אך הוסיף את רעיון האיזון, ונותן תיאוריה כללית יותר. פרויד- הוא הסתמך על הפסיכולוגיה של הרבארט בדרכים עקיפות. הרבארט טען שהמחשבות זהות למערכת שימור אנרגיה, כמו שאנרגיה נשמרת- חוק שימור אנרגיה, כך הרעיונות לא נעלמים, אלא שוקעים אל תחת סף המודעות, יש הדחקה. כאשר מנסים להעלות למודעות את המחשבות המודחקות- הרעיונות הקיימים בתודעה מפריעים להופעה שלהם. הדרכים בהם הרבארט השפיע על פרויד- א. פרויד למד מספר לימוד של תלמיד של הרבארט על המחשבות המנסות לעלות שוב להכרה. ב. פכנר הושפע מהרבארט לגבי התת-מודע. ופרויד הושפע ממנו ישירות, וגם בעקיפין, דרך אישים שהושפעו מהרבארט- ג. ברוקה, שהיה המורה של פרויד באוני' וינה. ד-ה.
ברויאר ומיינרט, שעבד יחד עם פרויד.   זה לא שהרבארט היה פסיכואנליטיקן, וגם לא בא להמעיט מהחידושים העצומים של פרויד, אלא שהבסיס לתיאוריות של פרויד נלקח מהרבארט. נקודות חשובות וסיכום- יש ייחודיות בפסיכולוגיה לעומת תחומים אחרים, הפסיכולוגיה מעודדת פיתוח תפיסות עצמיות חדשות, שלא קשורות לגישות היסטוריות. נקודה שנייה- יש לחפש אחר המקורות ההיסטוריים לרעיונות העכשוויים, על אף שמן הסתם לא נמצאFoundation , אלא רק Anticipation. נקודה שלישית- Young הזהיר שהתחקות אחר שורשיו של רעיון נוכחי מגרה אותנו להבחין ב"טבעות מודרניות" ברעיונות מוקדמים, והיסטוריה נסוגה לאחור בחיפוש אחר קדמים. נקודה רביעית- ההבחנה בין 2 הסוגים הנ"ל חשובה, כדי שנדע לבדוק את הייחודיות של רעיונות חדשים, שלא מבוססים על תיאוריות קדומות, וגם כדי לתת סיוע לרעיונות המבוססים על תיאוריות ישנות, להמשכיות על קרקע בטוחה. גם אם יש רעיון עצמאי, ללא עבר היסטורי- זה לא אומר שהוא יהיה תקף.