סמינריון הגירה ומשפחה - שינויים ביחסים בין בני הזוג בעקבות העלייה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2012
מספר מילים 11015
מספר מקורות 29

תקציר העבודה

תוכן  עניינים  :
מבוא עמ'  3-4
פרק  א:  הגירה  מברית  המועצות  לישראל -עמ'  5-6
פרק  ב:  מאפייני  העולים עמ'  6-8
פרק  ג :  סיבות  להגירה ..עמ'  8-9
פרק  ד :  קשיים  ומכשולים  בהגירה עמ'  9-11
פרק  ה :  משפחה  והגירה עמ'  11-13
מתודולוגיה : ..עמ'  14
ממצאים -…עמ'  משפטים-20 דיון עמ'
2 0-22
מקורות -..עמ'  23-
5 מבוא  :
הגירה  הינה  תופעה  היסטורית  המתוארת  רבות  בדפי  ההיסטוריה  של  העמים  ובמיוחד  בדפי ההיסטוריה  של  עמנו.
 הספרות  התיאורטית  בנושא  ההגירה  ענפה ,  וישנם  אף  כתבי  עת  העוסקים בנושא  זה  באופן  ספציפי.   נושא  ההגירה  נחקר  תוך  התמקדות  בתחומים  שונים  הקשורים  אליו: כלכלה,  גיאוגרפיה,  מדעי  המדינה,  אנתרופולוגיה,  היסטוריה,  סוציולוגיה  ובשנים  האחרונות  גם  בתחום  הפסיכולוגיה,  ובעיקר  בפסיכולוגיה  החברתית  והבין  תרבותית.
 כל תחום  מטפל בנושא מנקודת מבטו, ונעזר במושגים ובכלים תיאורטיים העומדים לרשותו.                                                                   ככלל,  הגירה  מוגדרת  כמעבר  פיזי  של  יחידים  או  קבוצות  ממקום  למקום.  הגירה  יכולה להתקיים  בתוך  גבולותיה  הפוליטיים  של  המדינה  (הגירה פנימית למשל),  או  מחוץ  לגבולות  מולדת האם.   במובן  הרחב  של  ההגדרה,  הגירה  משמעותה  שינוי  הסביבה  הגיאוגרפית,  החברתית,  התרבותית וכניסה  למערכות  חברתיות  ותרבותיות  חדשות  בדרגות  שונות  של  שוני  וזרות  מתרבות  המוצא  ומחברת  המוצא (אמיר והורוביץ, 2003).                                                                                                      קיימים  3  שלבים  בתהליך  ההגירה  :  א.  שלב  העזיבה –  בשלב  זה  עולה  המחשבה  להגר,  קיימת  התלבטות  אם  להגר,  מתקבלת  החלטה  ונעשות  ההכנות  המעשיות  והרגשיות,  כולל  פרידות  ממקומות,  חפצים  ואנשים.  ב.  שלב  המעבר  –  בשלב  זה  המעבר  נעשה  בפועל  מארץ  המוצא  לארץ  הקולטת. שלב  זה  מאופיין  בארעיות,  ומידה  רבה  של  אי-ודאות  וחששות  ביחס  לעתיד.  ג.  שלב  ההתנחלות  מחדש  –  שלב  זה  כולל  התיישבות  במקום  מגורים  בארץ  הקולטת  והתחלת  ההסתגלות:  מציאת  מקום  מגורים,  מקור  פרנסה  ובית-ספר  לילדים,  לימוד  השפה,  החוקים  והנורמות  החברתיות  (ברגר,  2008).                                                                                                                                                                                              קליטת  העלייה  היא אחד היעדים המרכזיים של מדינת ישראל מיום הקמתה והיא  ניצבת בראש סולם  העדיפויות  של הממשלה.  עלייה  גדולה  וקליטתה  הטובה  אינן רק מטרות  של  עם  ומדינה,  אלא בה  בעת –  מנוף  אדיר  לקידומה  של  מדינת ישראל. מיליון עולים שהגיעו לישראל בשנות התשעים   (בעיקר מברית המועצות לשעבר) שינו את פניה של החברה הישראלית  (ויקיפדיה ).  חלפו  יותר  מעשרים  שנה  מאז      —                                                  מתוך  אתר  ויקיפדיה  :  http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C                                                             שהחל  גל  העלייה  ההמונית  ממדינות  ברית  המועצות  לשעבר  ב-1989.  בגל  זה  הגיעו  לישראל  בשנים     2010-1989  קרוב  למיליון  עולים.  גל  עלייה  זה,  הגדול  בממדיו  האבסולוטיים  מכל  גל  עלייה  אחר,  יצר    קהילה  גדולה  בתוך  אוכלוסיית  ישראל  (סקרון,2012).                                                                              הגירה  כרוכה  בשינוי  קבוע  לא  רק  של  מקום  מגורים  אלא  גם  של  מה  שחשוב  יותר  –  סביבה  החברתית  והתרבותית.  שינויים  אלו  דורשים  מהאנשים  להסתגל  –  תהליך  שהוא  כמובן   יוצר  לחץ  הן  בעבור  הפרט  והן  בעבור  בתי  האב  והמשפחות  (Lowenstein,  Katz, 
2 005).    אחת  הסיבות  עיקריות  להתפתחותה  של  מצוקה  משפחתית  היא  עלייה  מחברות  מסורתיות  ושמרניות  למדינות  מודרניות  מערביות.  הגירה  שהוצגה  במחקרים  רבים  במשבר  דורשת  תהליך  התפתחותי  שצריך  להתגבר  עליו Shamai,  Moin,  2003) ,  Sharlin ).  משפחות  חייבות  להתמודד  עם  מגוון  רחב  של  אתגרים,  כגון  להשאיר  מולדת,  ללמוד  שפה  חדשה,  להתאים  את  עצמה  לסביבה  חברתית  ותרבותית,  הסתגלות  לחינוך  חדש  וברוב  מקרים,  משפחות  עוברות  ממדינות  עניות  ליותר  עשירות  (Chuang,  Gielen, 
2 009).  מחקרים  פנו  להיבטים  שונים  של  השפעת  הגירה  על  חיי  משפחה  שניתן  לחלק  לשני  אזורים.  ראשית  יש  את  השפעה  שלילית  על  הגירה  על  חיי  משפחה  ומבנה  משפחה,  כוללים  פירוט  של  תפקידים  משפחתיים. שנית  קיימת  השפעה  שלילית  של  הגירה  על  קשרי  משפחה  עם  מערכות  תמיכה  ,  כמו  משפחה  מורחבת,  חברים  ,  קהילה  ומוסדות  חברתיים  (Sharlin.,  at.,  all,  2003).                                        מחקרים  רבים  ספקו  דרכים  מגוונות  למדידת  תוצאות  הגירה  רצויות,  ולא  התייחסו  יותר  לנקודת  מבט  פנומנולוגית  של  הפרט,  במילים  אחרות  הם  אמרו  מעט  מאוד  על  כמה  העלייה  הייתה  מוצלחת  מנקודת  מבטו  של  המהגר  (Benish-Weisman,  Shye, 
2 010).  מטרת  מחקר  זה  ,  היא  להתמקד  בתהליך  משפחתי  דרך  חווית  הגירה  בעיניי  יוצאי  עלייה  מברית  המועצות  ולבדוק  כיצד  זוגות  נשואים  הצליחו  לשמור  יחסיהם  אחרי  עלייתם  לארץ  ישראל.   מכאן  נגזרות  השאלות  העיקריות  של  מחקר  הנוכחי :     א.  האם  הצליחו  לשמור  יחסיים  זוגיים  אחרי  העלייה ?  ב.  האם  חל  שינוי  בעוצמת  הקשר  אחרי  העלייה?   ג.  האם  העלייה  לארץ  תרמה  לקשר  משפחתי  בין  בני  הזוג?  . על  מנת  לענות  על  כך ,  יוצגו  מספר  שאלות  פתוחות     למהגרים  נשואים  שהגיעו  מברית  המועצות    אשר  הסכימו   להשתתף  במחקר  והממצאים  ידווחו  בהתאם.