הכנה למבחן – ז'אנרים של המותחן בקולנוע מיקוד לקראת הבחינה:
1 . תרומתם של ששת האמצעים להשגת אפקטים מותחנים, כפי שמפורט בפרק 2 במדריך.
2 . תרומתן של מאלווי, ויליאמס וקלובר לניתוח מותחנים בכלל ולניתוח דמויות נשים בפרט. כדאי להיעזר במאמר של קלובר, בפרק 7 במדריך ובדף ההעשרה בקישור הבא: http://opal.openu.ac.il/mod/resource/view.php?id=718431
3 . מאפייני הפילם נואר. ראו, למשל, דף ההעשרה על הפאם פאטאל בקישור הבא: http://opal.openu.ac.il/mod/resource/view.php?id=718591
4 . השוואה בין המותחן לבין סרט ההרפתקאות. כדאי להיעזר במאמר של סובצ'אק ובפרק 11 במדריך. ד.
שאלות מסוימות מבקשות להדגים מסרטים ספציפיים: השינה הגדולה, האדם השלישי, זרים ברכבת, מגע של רשע, הקשר הצרפתי, צ'יינטאון, מלתעות, שתיקת הכבשים. בשאלות אחרות אפשר להדגים מסרטים לפי בחירתכם (מתוך הערכה או בכלל). כדאי לצפות בכל סרטי הערכה ולהכין מאגר דוגמאות עשיר למושגים אותם יש להדגים בחלק השני של הבחינה. ה.
הבחינה לא כוללת Unseen . ו. לא תהיה שאלה גדולה על התקופה הפורמטיבית של המותחן (פרק 3), על מותחן הריגול (פרק
6 ), על המותחן הפסיכולוגי (פרק 8), על התפתחות ז'אנרים (חלקו השני של פרק 9), או על רומן פולנסקי (פרק 10). חלק ב- מושגים : המושגים לקוחים ממדריך הלמידה, ספר הקורס ומקראת המאמרים. תתבקשו להגדיר מושגים וכן להדגים אותם בעזרת סיקוונס מסרט לפי בחירתכם. כל זה בעמוד אחד. לא יכללו בחלק זה מושגים מהתקופה הפורמטיבית של המותחן (פרק 3), ממותחן הריגול (פרק
6 ), מהמותחן הפסיכולוגי (פרק 8), מהתפתחות ז'אנרים (חלקו השני של פרק 9), או מרומן פולנסקי (פרק 10). * ראו דוגמאות לשאלות בשני חלקי הבחינה, בעמודים 13-12 בחוברת ההשלמות שבאתר: http://opal.openu.ac.il/file.php/4681/booklet.pdf תרומתם של ששת האמצעים להשגת אפקטים מותחנים:
1 .
1.      מודל שאלה תשובה – נועד להסביר את אפקט המתח שמותחנים מעוררים בצופים. על פי מודל זה המתח נוצר מצפייה דרוכה לשאלה המתעוררת בסיפור. יש שני גורמים חשובים:1. צפייה דרוכה לתשובה, והשני הוא הניגוד הקיצוני בין שתי תשובות אפשריות. ז"א – השאלה מזמינה שתי תשובות , כאשר אחת מהן מתממשת, היא מוציאה את השנייה מכלל אפשרות: למשל – האם הפצצה תתפוצץ או  שיצליחו לנטרל אותה בזמן, אחת מהאפשרויות תתממש, תינוקה של רוזמרי – שאלות רבות עולות "שכר הדירה הזול, הארון שהוזז, אך לא מקבלים תשובות – הדבר גורם לשמירת אפקט המתח.
2.      מבנה המבוך –   הסיפור  בסרט דומה במבנהו למבוך, סיפורים בז'אנר המותחן והמסתורין הם מצטיינים במיוחד במבנה דמוי מבוך., קיימת מורכבות מבנית, גם הסיפור וגם המבוך מספקים הנאה מעצם התעייה ומתחושת החרדה בשל אובדן השליטה הזמני.
דוגמא: "השינה הגדולה"  הבלש והצופים מתקדמים באיטיות רבה בדרך אל האמת וכל הדרך נתקלים בסיבוכים נוספים, בגופות נוספות וסודות נוספים. רצף האירועים בסיפור שאינם מתקשרים האחד לשני ודוחקים את הגיבור למצב של חוסר אונים וידיעה והצופה יחד אתו.
דוגמא מרוזמרי- השוט הראשון של העיר ניו יורק ממרחק עצום מאפשר מבט כללי על מבנה העיר, הצילום עובר למעוף הציפור אפשר לראות רחובות, תנועה, גושי בניינים, אך אין אנו יכולים לראות כניסות ויציאות מן המבוך.
גם בכניסה שלהם לבניין עוברים דרך מסדרונות חשוכים, תאורה נמוכה, רואים רק חלק מהמסדרון ולא את כולו, בדירה – מסדרון מוביל למסדרון וחדר מוביל לחדר והצופה לא מקבל מידע נוסף. השוער משתף את הזוג במידע רב מדי על השינויים הדבר יוצר בלבול , אפקט המתח מתעצם בשל הבלבול שהצופה חש מהמידע החזותי הרב אבל גם דל.
3.      שדה ראייה חלקי/חסום:   משותף למבוך ולשימוש במתח בסיפור הקולנועי והגבלת שדה הראייה של הצופה אופיינית למבנה המבוך ולמבנה המתח. דוגמא – הדירה של רוזמרי לא מוצגת לנו במלואה, אנו רואים רק באופן חלקי, הדמויות והצופים הפוסעים במסדרונות זוכים בכל פעם לחשיפה בחלק אחר של הבניין והדירה. בנוסף, נראה טכנאי קודח חור הצצה באחד מדלתות הבתים, הדבר מעורר בצופה חוסר שקט, גם משום שגיא עוצר ומביט בטכנאי. והצצה מחריר הדירה אל המסדרון הדבר מעניק ידע ויתרון למציץ.
4 .      העיר כמרחב מותחני –  מרחב עירוני ומודרני בו פועל הבלש, ריבוי אובייקטים רעשים ותופעות, תנועה בכיוונים שונים ובקצב לא סדור, שפע, דחיסות יוצרים תחושה של כאוס הייחודי לעיר…