פרק מספר 1 – טבעה של ההתפתחות מושג ההתפתחות במה כרוכה התפתחות ? שינוי איכותי-שינוי התפתחות הכרוך בטרנספורמציה, ולא רק בעלייה בכושר הפיסי או הקוגנטיבי. באמצעות סדרה של טרנספורמיצות/שינויים איכותיים, הילד מתפתח ונהיה לילד בוגר יותר.
ארגון ההתנהגות מחדש-הדרך החדשה, והשונה באיכותה, שבה מארגן הילד המתפתח את כשריו ומשתמש בהם.
התפתחות – התהליך שבו חלים באדם ארגונים של ההתנהגות מחדש ושינויים איכותיים שהם סדירים, מצטברים, ובעלי כיוון. התפתחות נורמטיבית – השינויים הכלליים וארגון ההתנהגות מחדש החלים כמעט בכל הילדים במהלך גדילתם.
התפתחות אישית-הסטיות ממהלך ההתפתחות הממוצע, או הנורמטיבי, הנראות בבני אדם יחידים.
ההבדלים הבין-אישיים באישיות ובמומחיות שכל אדם רוכש לעצמו.
2 סוגי הבדלים בין אישיים בהתפתחות-1.הסטיות האישיות ממהלך ההתפתחות הנורמטיבי של כשרים שונים. 2. מסלולי התפתחחות שונים. ההתקדמות במסלולים שונים אלה גורמת להבדלים באישיות.
ההתפחות האישית היא עקבית וצפויה מראש כמו ההתפתחות הנורמטיבית.
מסגרת להבנת ההתפתחות-  ההתפתחות תלויה ב-3 גורמים-1. פוטנציאל התפתחות הטבוע בגנים. 2. ההסטוריה ההתפחותית של האורניזם. 3. תנאי הסביבה בהווה.
מקורות המסגרת: תורת האבולוציה- דרווין-אחת התגליות החשובות במדע: הרעיון שכל מין מוייד באמצעים להישרדות ולרבייה בסיבה המסויימת שהוא חי בה. הברירה הטבעית-תהליך המקנה לאלה שניחנו בתכונות המסייעות להם לשרוד בסביבה מסויימת סיכוי רב יותר לחיות די זמן להתרבות ולהעיבר את יתרונותיהם אלה לצאציאהם. על פרטים בתיאוריה נמתחה ביקורת, במיוחד על ההנחות שהשינוי האבולוציוני צריך תמיד להיות הדרגתי כ"כ ושיש קו אבולוציה אחד ויחיד, מצורת החיים הנמוכה ביותר ועד בני האדם. השקפתו שלפיה מבוססת האבולוציה של המינים על  פעילות גומלין בין הגנים לסביבה, מקובלת מאד היום. התפתחות האדם היא תוצר של הגנים, של ההסטוריה ההתפחותית ושל תנאי הסביבה בהווה גם יחד. התפתחות מוצלחת תלויה בהתאמה שבין נטיותיו של הילד לבין סביבתו המסויימת. הסביבה צריכה להענות לנטיותיו המוקדמות של הילד ולכשריו ולתמוך בהם.
השקפות אחרות על התורשה והסביבה-ג'ון לוק-התינוק הוא לוח חלק. ז'אן ז'אק רוסו-האמין שהתפתחות האנושית מתרחשת מעצם טבעה בדרכים חיוביות מאד כל עוד החב' מאפשרת זאת. הורים אינם צריכים לעצב ילדיהם בכוח.
הם צריכים רק להניח להתפתחות האנושית להתפתח במהלכה הטבעי. גישות תיאורטיות להתפתחות- טבען של תיאוריות-תיאוריה-מערך מאורגן של רעיונות על דרך הפעולה של דברים, שנועד לספק מסגרת לפרשנות של עובדות וממצאים ולהנחות את המחקר המדעי.
5 תיאוריות מרכזיות-תיאוריית התפתחות קוגנטיבית-תיאוריה המבקשת להסביר שינויי התפתחות בזיכרון, בחשיבה, בשימוש בשפה ובמיומנויות שכליות אחרות של האדם.
תיאוריית התפתחות חברתית ורגשית-תיאוריה המבקשת להסביר שינויי התפתחות ברגשותיו של אדם וביחסיו עם הזולת.
תיאוריות המדגישות את ההתפתחות הקוגנטיבית-תיאוריית עיבוד המידע-מבקשת להסביר את הקוגניציה האנושית באמצעות הקבלה בין תהליכי החשיבה של האדם לבין פעולתו של המחשב-המוח,יח' העיבוד המרכזית, מקבל מידע מהסביבה ומעבד אותו, ועושה השוואהות והתאמות על בסיס מידע שכבר אוחסן בזיכרון. ידע דלקרטיבי-ידע המאוחסן בזכרון על דברים ואירועים. ידע פרוצדורלי-ידע המאוחסן בזכרון על הדרך לעשיית דברים. עפ"י התיאוריה, יעילותו הרבה יותר של בן החמש במצב הזה נובעת מ-2 דברים:1. בסיס הידע שלו ריב יותר מזה של בן 2. הוא מאחסן יותר ידע בזכרונו, גם על משמעותם של אירועים וגם על הדרך לעשיית דברים. 2. הוא יכול לשלוף אותו מהר יותר, להתשמש בו לעריכת השוואות נאותות יותר, להסיק מסקנות ביתר זריזות וכו'. תחומי מומחיות-תחומים ספיצפיים שבהם יש לאדם ידע או מיומנויות מפותחים מאד. התיאוריה רואה את ההתפתחות כשיפורים הדרגתיים החלים בקשב, בזכרון ובחשיבה, שחפורים המביאים למיומנות גדולה יותר ביפרוש אירועים ולט"א רחב יותר של אסטרטגיות לפתרון בעיות.  –התיאוריה של פיאז'ה על ההתפתחות הקוגנטיבית-ככל שילדים גדלים חלים שינויים איכותיים מרכזיים בדרך שבה הם מבינים את העולם ולומדים עליו. אצל ילדים גדולים החשיבה מאורגנת בדרכים שונות  מיסודן. ההסתגלות במהלך ההתפתחות מביאה להופעתם של סוגי חשיבה חדשים.
תיאוריות המדגישות את התתפתחות החברתיית והרגשית-תיאוריית הלמידה החברתית-תיאוריית התפתחות הנשענת המידה רבה מאד על מודלים ביהביוריסטיים בהדגשת החשיבות של שינוי הדרגתי בהתנהגות באמצעות חיזוקים חיוביים ושליליים, בפרט באמצעות תצפית בתוצאות החברתיות של פעולות מסויימות.  ביהביוריזם-גישה תיאורטית המדגישה את תפקיד ההתנסות בעיצוב ההתנהגות ובשינויה. המוקד הוא ההתנהגות החברתית ולא החשיבה. תיאוריה זו יעילה יותא בהסבר תגובות חברתיות ורגשיות ספציפיות אצל ילדים, ופחות בהסבר דפוסים אוניברסליים של שינ ויי התנהגות החלים עם הגיל.
השקפות פסיכואנליטיות-תאוריות פסיכואנליטיות-כל תאוריית התפתחות הנשענת במידה רבה על הסברים פרוידיאניים או ניאו-פרוידיאניים להפרעות התנהגות ולנוירוזה. איד-המלה שטבע פרויד לציון החלק בנפש האדם המורכב ממלאי של דחפים ואינסטינקטים פרימטיביים.
אני-המלה שטבע פרויד לציון העצמי, או האני, החלק בנפש שתפקידו העיקרי הוא למצוא דרכים בטוחות ונאותות לספק את הדחפים האינסטינקטיביים. אני עליון-מצפון. החלק בנפש שהפנים את הכללים והערכים האחראים להתנהגות "טובה".  אריקסון-גישה מודרנית להתפתחות חברתית ורגשית הצומחת בחלקה מפרויד. תפקיד מכריע לרשות וליחסים חברתיים, בעיקר לאלה המתפתחים בשלבים המוקדמים של החיים. לא האמין שאדם יכול להתקבע בשלב התפתחות מסויים. כל שלב כרוך בסוגיית התפתחות מסויימת שכ"א פותר לו. האיכות הכוללת של טיפול היא שקובעת אם הילד יפתח אמון בסיסי או חשדנות.  תיאוריית ההסתגלות של בולבי-משלבת מודלים אבולוציוניים,פסיכואנליטים וקוגנטיביים. נק' המוצא-תינוקות נוטים מראש להתנהג בדרכים המועדדות קרבה עם אלה שמטפלים בהם. הנטייה להתקשרויות בגיל המוקדם היא נטייה ביולוגית מולדת, וכמעט אצל כל הילדים היא מתפתחת ברצף של שלבים ששיאו שותפות "בעלת יעד" עם ההורים. פעוט שמטפליו נענים לצרכיו יפתח אמונה שהוא יכול להשפיע על הסביבה ולקבל טיפול מהזולת מתי שיזדקק לו. במשך הזמן, ילדים שהפיקו בטחון מהתקשרויותיהם יאמינו אומנה כללית יותר שהם יכולים לגבור גם לנוכח מצוקה/אסון.
לעומת זאת, פעוטות שמטפליהם אינם נענים לצוריכהם והם אינם מפיקים בטחון מהתקשרויותיהם עלולים להיות תלותיים ולפקפק ביכלותיהם שלהם, ועלולים אף להיות מבודדים מהחברה או תקופניים. עם אלה נמנים תינוקות ופעוטות שדוחפים אותם לעצמאות בגיל מוקדם מדי. מודל פעולה פנימי-מע' הציפיות המוכללות של התינוק לגבי תגובות המטפלים ולגבי תפקידו שלו ביצירת תגובות אלה.
השערה-טענה שאפשר להפריכה באמצעות תצפית בעובדות ידועות. השערות מפתחים בדר"כ כדי לבחון את תקפותה של תיאוריה.
ניסוי-מחקר שבו החוקרים שולטים על התנאים כדי שיוכלו להוציא מכלל אפשרות כל השפעה שאיננה ההשפעה הנחקרת.
תקפות סביבתית-המידה שבה אפשר להכליל ממצאי הניסוי במעבדה הכללולת על העולם החיצון.
אתולוגיה- תחום מחקר המתבסס על תצפית בהתנהגות בסביבות מגורים טבעיות, ולא במעבדה, כדי להכליל הכללות על דפוסי התנהגות ועל תפקודיהם.
תצפית בתנאים טבעיים-שיטה לאיסוף נתונים ובה צופים החוקרים ורושמים בקפידה התנהגות המתרחשת בטבעיות בסיבות יום-יומיות.
מתאם חיובי-קשר סטטי' ובו הישנותה של תופעה מסויימת קשורה במישרין להישנותה של תופעה אחרת.
ניסוי טבעי-שיטת תצפית הננקטת כאשר אי אפשר לבצע מחקר מעבדה ובה משווים החוקרים קב' בני אדם שנסיבות חייהם שונות מטבע הדברים בממדים המכריעים.
מחקר אורך-מחקר של קב' נבדקים 1 במשך כמה שבועות,חודשים או שנים.
מחקר רוחב-מחקר שבו משווים החוקרים בין קב' של בני אדם בני גילים שונים בנק זמן אחת.
מערך אורכי מואץ-סוג של מחקר אורך שבו חוקרים בו בזמן כמה קב' גיל ועוקבים אחריהן ע"פ תקופת זמן מוגדרת. פרק 2 – ההקשרים של ההתפתחות כל היצורים החיים מתפתחים בסביבה מסויימת-הקשר-וטבעו של הקשר הזה משפיע על מהלך ההתפתחות.
תרבות-מע' אמונות,ערכים וכללי התנהגות.
ההקשרים במבט כללי- יורי ברונפנברנר-ביטוי מושגי להקשרי ההתפתחות הרבים,וכיצד משפיעים על ההתפתחות-מודל של טבעות קונצנטריות, ובו כל טבעת משפיעה על הטבעת שבתוכה. הילד נמצא במרכז הטבעות, ומביא אל ההתפתחות את המטען הביולוגי שלו, הטבעת ה-1 המקיפה את הילד היא הסביבה הקרובה. הסביבה הקרובה מעוגנת בהקשר חברתי וכלכלי רחב יותר. האבעת ה-3 היא ההקשר התרבותי-כל האמונות,העמדות,הערכים ועקרונות ההתנהגות הנוטים להיות משותפים לבני אדם בחברה מסויימת. המורשת האבולוציונית של האדם- הבסיסי שבכל הנתונים הביולוגיים של האדם הוא אולי הנטייה החזקה לפעול על הסביבה, במקום לנהוג בפסיביות.  הנטייה המולדת ללמוד.
הקלות שבה לומדים בני אדם תלויה במה שהם לומדים. כבני אנוש אנו יורשים גם נטייה מוקדמת להיות חבורתיים-ליצור יחסי גומלין וקשרים עם אחרים מבנימיננו. נטייה מוקדמת זו לחברותיות חיונית להישרדותנו.
מאפיינים גנטיים אישיים-כשמתשנים תנאי הסביבה, אלה שתכונותיהם הגנטיות מתאימות לתנאים החדשים שורדים, ואילו אלה החסרים תכונות אלה אינם שורדים. לכל ילד יש מטען גנטי שונה ולכן גם הקשר ביולוגי שונה במקצת …