בס"ד   מהו הטיפול היעיל ביותר בעברייני מין הסובלים מסטייה פדופילית?
              מספר הקורס :  9360000-32
תאריך  : 21.10.2012                                                      ה' בחשוון תשע"ג    בס"ד                                     תוכן עניינים תקציר -.1
מבוא -..
2
פרק 1: פדופיליה כתופעה חברתית –.3
    
1 .1:
הגדרה –3
   
1 .2 : היקף התופעה 4
    
1 .3: מאפייני אישיותו של הפדופיל …4-5
   
1 .4: טיפוסי פדופילים -..5-6
פרק 2: מהן דרכי הטיפול הידועות לעברייני מין פדופילים? -.7
    
2 .1: טיפול התנהגותי קוגניטיבי- קבוצת רכבת וקבוצה רציפה –7-8
    
2 .2: טיפול פסיכולוגי ופסיכו דינמי ..8-10       2.3: טיפול פסיכו אנליטי – Good life model, טיפול משפחתי וטיפול פרטני–…10-12
     
2 .4: טיפול תרופתי –
12-13
פרק 3 : ניבוי רצידיביזם בקרב עברייני מין פדופילים –..מנהל עסקים    
3 .1:  הגדרת רצידיביזם מנהל עסקים-משפטים   
3 .2: שיעור הרצידיביזם בקרב עברייני מין פדופילים בארץ ובעולם .משפטים-17
פרק 4 : מהו הטיפול היעיל? הממצאים ביחס לטיפולים השונים ברצידיביזם -18-19
דיון ומסקנות -20-22
תקציר תחום עבריינות המין בכלל, והעבריינות הפדופילית בפרט, הוא תחום בעייתי ומורכב מאוד לכל אלו העוסקים בפן המקצועי והטיפולי שלו.
הפדופיל המצוי, כזה שאינו מוגדר כפסיכופת, פועל בהיחבא, בקור רוח והוא, לרוב, ערמומי ובעל יכולת אלתור גבוהה, ואלו מהווים אתגר לא קטן לכל מי שמבקש לסייע בשיקום, בטיפול ובהחזרת עבריינים אלו לחברה.
עבודה זו תבקש להגדיר את המונחים המרכזיים בעבריינות המין הפדופילית, להבחין בין סוגי טיפול ושיקום מסורתיים ומודרניים ובעיקר, לנסות ולהבין האם, לאחר עשורים רבים של בדיקות, ניתוחים, ניסיונות ומחקרים, נמצאה התשובה האידיאלית לפדופיליה, כזו התאפשר לכל עבריין, לאחר ריצוי עונשו, לחזור לחברת הכלל מבלי להוות סיכון לאף אדם ולאף ילד.
המחקר ינוע בין בחינת דרכי הטיפול הכירורגי, דוגמת סירוס כימי, לבין דרכי הטיפול התרופתי והמנטאלי, והשילובים המקובלים שלהם, אשר הלכו ונבנו לאורך ציר הזמן וההתמחות בתחום זה. תוצאת שאלת המחקר והשערתה, גם אם תהיה כזו, עדיין אינה יכולה להיחשב כתשובה מוחלטת וסופית, ויידרשו עוד מדגמים ומחקרים רבים על מנת למצוא את דרך המלך בתחום הטיפול היעיל בעבריינות מין פדופילית.
  בס"ד מבוא
נושא הפדופיליה, בכלל, הוא נושא שאינו נעים לשיחה ולדיון ורוב האנשים הבוגרים והנורמטיביים ימצאו את העיסוק בו כמעורר חלחלה (Hughes,
2 007), עם זאת, בקרב אנשי המקצוע העוסקים בתחומי עבריינות המין והסטיות הפרפיליות השונות, ביניהן גם פדופיליה, ברור מאליו שיש למקד תשומת לב רבה והשקעה לא מועטה במציאת סעד ופיתרונות כנגד אותם תוקפים ועבריינים קשים, ובמיוחד יש למצוא את הדרכים למנוע מהם לחזור ולממש את תאבונם ואת תשוקתם, גם אם נתפסו וגם אם נראה ששינו את דרכם. כבר ב-1886, קראפט אבינג (Richard Freiherr von Krafft-Ebing) אמר וכתב כי המקום הראוי לטיפול לאנשים עם פדופיליה הוא מרפא ולא מאסר (John,
1 999).
עבודה זו תנסה לאפיין את מהות הפדופיליה, להגדיר אותה ואת תוצאותיה הקשות, הן כלפי החברה והן כלפי הצוות הטיפולי האמון על הדרכת העבריינים בדרכם החדשה, לפרט לגבי דרכי הטיפול המקובלים כיום, מי יותר ומי פחות, ולחפש את התשובה לשאלת המחקר- האם יש דרך טיפול אפקטיבית ומשמעותית יותר מהאחרות בכל הקשור לעבריינות זו?
בעבודה יובאו מחקרים ונתונים אמפיריים מכל רחבי העולם, וגם ממה שנעשה בישראל, ויוצגו דעות והנחות של חוקרים רבים, בני עמים שונים, תרבויות שונות וראייה טיפולית ומדעית שונה, מעשרות שנות מחקר, צפייה והנחיית קבוצות ופרטים, בניסיון למצוא תשובה לשאלה מהו הטיפול היעיל ביותר בעברייני מין פדופילים.
הפרק הראשון יעסוק בהגדרת הפדופיליה ובהגדרת הטיפוס הפדופילי, הפרק השני יתמקד בדרכי הטיפול המסורתיות והמודרניות בתופעה ובאלמנטים הפיזיים והמנטאליים שלה, מבלי לבקש להגדיר מהי שיטה טובה יותר או פחות. הפרק השלישי יעסוק בעיקר הבעיה, ברצידיביזם, המועדות לחזור על המעשה הפדופילי גם לאחר ההרשעה והענישה, ובתהליכים שעובר המטפל עם המטופל ולהפך בכל דרך טיפולית קיימת והפרק הרביעי, והאחרון, ידון, בעצם, במכלול הנתונים והבעיות שעלו ויבקש לברר את התשובה לשאלת המחקר, בתקווה שהיא, אכן, תימצא ותפתח פתח להמשך דיון, מחקר והנחות יסוד חדשות.