זיכרון השואה בעדה החרדית

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2004
מספר מילים 2148
מספר מקורות 5

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מבוא
-.
עמ' 3

1 . זיכרון השואה בשנות ה-60 … עמ' 4-6

2 . זיכרון השואה בשנות ה-2000 עמ' 7-8
סיכום –
עמ' 9
ביבליוגרפיה — עמ' 10 בשנת 1959 חוקקה כנסת ישראל את "חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה". על פי חוק זה יצוין יום השואה בטכסים ועצרות זיכרון בתאריך ה- כ"ז בניסן, לשם הנצחת זכרם של שישה מיליון יהודים שנרצחו בידי הגרמנים.
השואה הייתה ועודנה מרכיב מרכזי בזיכרון הקולקטיבי של מדינת ישראל והשפעתה על החברה והתרבות בישראל הינה מכרעת.
החברה החרדית שלא כמו ההיסטוריוגרפיה החילונית הרואה בשואה אירוע חריג, ייחודי ויוצא דופן בהיסטוריה של עם ישראל, רואה באירוע זה כחלק מאותו מכלול היסטורי של רדיפת היהודים, שבבסיסה נשאה אופי של מאבק דתי בין ישראל לשאר העמים.
באשר לשאלת יום הזיכרון, מותחת החברה החרדית ביקורת רבה על קביעת יום השואה בתאריך כ"ז בניסן (תחילת מרד גטו ורשה). מועד זה שנקבע בצורה רשמית על ידי מדינת ישראל, לא התקבל בקרב חוגים ומוסדות דתיים ואלו קבעו בשנות החמישים לערך את התאריך עשרה בטבת שיציין באופן לא רשמי את יום השואה.  בנוסף לסיבה הרשמית שקבעה כי חודש ניסן היינו חודש הגאולה ולא מרבים להתאבל בו, קבעו החרדים מספר נימוקים לפסילתם את יום השואה כפי שנקבע. הבולטים מדברים על כך שהכנסת כמוסד חילוני אינה מוסמכת לכונן דבר דתי, ושהעמדת השואה לצד הגבורה מוטעית, משום שהפיזי נמצא מעל הרוחני- דבר שלא התקבל על דעת החרדים.
בעבודתי ברצוני להציג כיצד התמודדה החברה החרדית עם השואה בשנות השישים לעומת שנות האלפיים ומה הם השינויים שחלו עם הזמן. לשם כך נבחנים גיליונות עיתון "המודיע", עיתונה של "אגודת ישראל" החרדית אשכנזית,  שיצאו לאור בשנת 1962
ושנת 2001. בחרתי לחקור את הנושא דרך עיתונות התקופה המשמשת כמעין "סיסמוגרף חברתי",  משום שהיא יכולה לספר לנו כיצד החברה החרדית תופסת את עצמה ומעצבת את תפיסת עולמה במשך השנים.
כאשר עוקבים אחר נושא השואה תוך מבט השוואתי ושיטתי, ניתן לזהות ולאתר שינויים חברתיים שחלו בקרב החברה החרדית, דבר שלא תמיד ניתן לראות בספרות או בקולנוע.