פרוסמינר.מ.א.[ציון100].השסע העדתי-ריבודי וגילוייו באירועי וואדי סאליב 1959.

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2004
מספר מילים 6199
מספר מקורות 26

תקציר העבודה

תקציר:
פרוסמינר בקורס מ.א : שסעים בחברה הישראלית שם העבודה: השסע העדתי – ריבודי וגילוייו באירועי וואדי סאליב,
1 959.
ציון העבודה: 100 העבודה הוגשה ב-2004
תוכן העניינים:
מבוא: החברה הישראלית- חברה רבת שסעים              
1 : למרות ובגלל מדיניות "כור ההיתוך"                          
2 : גורמים להיווצרות השסע העדתי- ריבודי                                            א. דפוסי עליה וקליטה בשנות ה- 50                  ב. אי-שוויון כלכלי                                                           ג. שוני תרבותי                                                             
3 : אירועי וואדי-סאליב כביטוי לשסע וכמשקפי תחושת הקיפוח                            א. מהומות בוואדי ב. התגובות                                                                   ג. השלכות                                                                                            סיכום                                                                            ביבליוגרפיה                                                                                          קטעים מתוך המבוא: החברה הישראלית- חברה רבת שסעים החברה הישראלית היא חברה הטרוגנית, חברה רב- תרבותית, רב- עדתית, עם מיעוט לאומי. "שסע" פירושו קו גבול חברתי החוצה את החברה ומחלק אותה למחנות שונים ביניהם מתקיים מתח. בכדי שהשסע יהיה תקף צריך להיות לו בסיס סוציו-דמוגרפי (אוכלוסייה), היבטים פוליטיים ותרבותיים.  עצם ההגדרה, או אי-ההגדרה, של שסעים מסוימים יוצר מציאות חברתית. המושג "שסעים חברתיים" כולל בתוכו פלורליזם מחד ומתחים בין הקבוצות השונות מאידך חמישה "שסעים חברתיים" מרכזיים מפלגים את אוכלוסיית מדינת ישראל:
[…]. השסע הפך לדימוי מפתח בתיאור ההוויה הישראלית. […].
יש להבחין בין שני סוגי שסעים:  "שסעים דיכוטומיים" לעומת "שסעים על קו רצף". השסע הלאומי הוא דיכוטומי, עד לעלייה הגדולה של שנות התשעים (מבריה"מ לשעבר) השסע העדתי היה מעין שסע דיכוטומי (היו קבוצות ביניים כמו נישואים מעורבים), ושלושת השסעים האחרים הם שסעים על קו- רצף. החברה הישראלית היא חברה מרובת שסעים, אבל אין הדבר אומר בהכרח שהיא חברה מרובה קונפליקטים. ברמת המאקרו – "שסעים חופפים" מגבירים קונפליקטים; "שסעים צולבים" מצמצמים אותם. ברמת המיקרו – "שסעים חופפים" מצמצמים קונפליקטים ו"שסעים צולבים" מגבירים אותם. […] המתחים המתגלעים בשסעים עלולים לאיים על היציבות החברתית והפוליטית בישראל. עניינה של עבודה זו בהצגת "השסע החופף" העדתי-ריבודי כפי שבא לידי התפרצות ראשונית בחברה הישראלית באירועים אלימים שהתרחשו ברחובותיה של חיפה בשנת 1959, אירועים שנודעו בשם "אירועי וואדי סאליב". קטעים מתוך הסיכום […] למהומות וואדי סאליב השלכות מרחיקות לכת על החברה והפוליטיקה הישראלית: השלכות שנבחנות בעקבות ההתפרצות האלימה השנייה דווקא- זו של שכונת מוסררה הירושלמית בשנת 1971- הפגנות "הפנתרים השחורים". למרות שלא הייתה כוונה מפורשת להפלות את העולים המזרחיים, הרי שתחושה של אפליה נגזרה מהמצוקה הכלכלית והחברתית בה מצאו עצמם העולים. בבסיסה של מצוקה זו עומד המפגש הקשה של העולים עם החברה הוותיקה שביקשה לעצב חברה ברוח האתוס הציוני, בדרך של סיר לחץ- "כור היתוך" בהגמוניה אשכנזית חילונית. תפיסה שעיקרה מפחד פן יאבדו הערכים אותם עיצבה החברה היישובית שעתה ביקשה להנחילם לחברה הישראלית ומכאן גם חוסר הפלורליזם עד שנות ה- 70, כשאז, אירועי "הפנתרים השחורים" הכריחו למעשה את החברה הישראלית ואת השלטון להתמודד שוב, וביתר רצינות, עם הבעיה העדתית- ומכאן גם שברון "כור ההיתוך" ותחילת פלורליזם מסוים בחברה. מבחינה זו- במבחן הצלחת קליטת העלייה ההמונית, נראה שלמרות כל הטעויות והמחדלים שנעשו בשנות החמישים והשישים הצליחה מדינת ישראל בייצוב מבנה חברתי סולידארי מקיף הכולל וותיקים ועולים יחדיו. […]. ואולם, המצב דהיום רחוק מלהיחשב כאידיאלי:
[…] משקעים של בעיות בלתי-פתורות שנתהוו כתוצאה מתהליכי הקליטה מוסיפים להעיב על החברה הישראלית. […] ביבליוגרפיה:
1.       אדן, חנה., אשכנזי, ורדה., אלפרסון, בלהה. להיות אזרחים בישראל: במדינה יהודית ודמוקרטית, (2000) ירושלים: מעלות.    
2 .       ברזילי, צבי. מאורעות ואדי סאליב-ראשיתו של מפנה, (1997), חיפה: גאלה-קדם.
3.       בר-יוסף, רבקה. ה"מרוקאים"-רקע
הבעיה; מולד, 17, (1959), עמודים 247-
5 1. 
4 .       דהאן-כלב, הנרייט. מערכות התארגנות עצמית: ואדי סאליב ו"הפנתרים השחורים"- השלכות על המערכת בישראל, חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור", (1991), האוניברסיטה העברית- ירושלים.
5.       מאורעות ואדי סאליב; אופיר,ע. (עורך) חמישים לארבעים ושמונה, תיאוריה וביקורת, 12, (1999), תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.
6.       דומקה, אליעזר. העולם והיהודים בדורות האחרונים חלק ב, 1: 1920-1970, (2000), ירושלים: מרכז זלמן שזר.
7.       זיו, יוסי , כור ההיתוך, פער עדתי ורב תרבותיות בישראל; מקום למחשבה, 3, (1999).
8 .       יורמן, עדה. התגובה החברתית לאירועי ואדי סאליב (1959), חיבור לשם קבלת תואר "מוסמך", (1995), רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן .
9.       יפתחאל, אורן., צפדיה, ארז. גיוס פוליטי בערי הפיתוח: מאבק המזרחים על 'המקום'; פוליטיקה: כתב העת של האגודה הישראלית למדע המדינה, 7, (2001), עמודים 79-96.
10.   ליסק, משה. דימויי עולים- סטיאוטיפים ותיוג בתקופת העלייה הגדולה בשנות החמישים; אופנהיימר, א., ברטל, י., כהן, א.
(עורכים) קתדרה לתולדות ארץ-ישראל ויישובה, 43, (1987), ירושלים: יד יצחק בן צבי, עמודים 1
5 – מנהל עסקים4.
11.   מעוז, דריה. מכור היתוך לרב-תרבותיות; תואר: כתב עת של בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים, 12, (2001).
12.   סבירסקי, שלמה., ברנשטיין, דבורה. מי עבד במה, עבור מי ותמורת מה?- הפיתוח הכלכלי של ישראל והתהוות חלוקת העבודה העדתית; מחברות למחקר ולביקורת, 4, (1980), תל-אביב: ברירות.
1 3.   סמוחה, סמי., פרס, יוחנן. פער עדתי בישראל; מגמות, כרך כ' מס' 1, (1979).
מנהל עסקים.   סמוחה, סמי. שסעים מעמדיים, עדתיים ולאומיים ודמוקרטיה בישראל; רם, א. (עורך) החברה הישראלית: היבטים ביקורתיים, (1993), תל-אביב: ברירות.
משפטים.   פרס, יוחנן. יחסי עדות בישראל, (1976), תל-אביב: ספריית פועלים.
1 6.   צור, ירון, הבעיה העדתית; יבלונקה, ח., צמרת, צ. (עורכים) העשור השני תשי"ח-תשכ"ח, סדרת עידן 21, (2000), ירושלים: יד יצחק בן צבי, עמודים 101-124.
17.   רהט, רבקה. דפוסי חברה בישראל: מגמות ליכוד ופירוד, יחידה 3: עלייה וקליטה, (1983), תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
18.   רוזנטל, רוביק. (עורך) קו השסע:
החברה הישראלית בין קריעה ואיחוי, (2001), תל-אביב: משכל.
19.   שטאל, אברהם. מתחים בינעדתיים בעם ישראל, (1979), תל-אביב: עם עובד.
עיתונות:
20.   כהן, ש. יום ה' השחור, העולם הזה, משפטים/7/1959.
21.   ממן, א. "כך הוא נפל!" סיפורו האישי של בן לוית האיש שנורה, העולם הזה, משפטים/7/1959.
22.   שביט, י. בואדי סאליב- לאחר ההתפרעויות, דבר, 12/7/1959.
2 3.   מערכת העיתון, בריונים מוסתים התפרעו בחיפה, דבר, 10/7/1959.
24.   מערכת העיתון, מהומות ברחבי הארץ, העולם הזה, 22/7/1959.

5 .   מערכת העיתון, מנהיגי המרד – מי הם? לא עסקנים ציניים, אלא אנשים פשוטים מתוך העדה, העולם הזה, 22/7/1959.
26.   מערכת העיתון, שקט בשכונת ואדי סאליב בחיפה, דבר, 12/7/1959.