תוכן עניינים:
1.       תקציר —   3
2 .       מבוא
—   4-5
2 .1    תקשורת ובטחון –   5-6  
2 .2    התקשורת בצל ההתנתקות –   6-7
2 .3    מתנחלים בתקשורת   7-9
3 .       שיטת מחקר –.   10-11
4 .       ממצאים ..  12-18
5.       דיון ומסקנות —   19-21
6 .       סיכום —  22
7.       תרומות המחקר –..  23
8 .       רשימה ביבליוגרפית .   24-27
9.       נספחים .    28-32
תקציר מחקרים רבים הוכיחו כי לתקשורת יש תפקיד חשוב בהבניית המציאות החברתית. התקשורת מעבירה לנו מציאות מתווכת, יוצרת ומטפחת תפיסות עולם אצל צרכניה. התקשורת מייצגת את המציאות החברתית בשכנוע, תוך הצגה והחדרה של  ערכי האליטות (Adoni & Mane, 1984). תופעה זו משרתת את האינטרסים של הקבוצה השלטת ומחזקת את שליטתה. הטענה הרווחת היא כי עיתונאים יכולים להשפיע על עיצוב דעת הקהל באמצעות הכנסת סיפור למסגרת מכוונת- התקשורת יוצרת תבנית (Gitlin,1980). כאשר אנו נדרשים להגדיר או לתאר את המתרחש בעולם החברתי, אנו משתמשים בהגדרות ובתוויות של מושגי יסוד שנראים לנו מובנים מאליהן (Schutz, 1967). התקשורת מייצגת בעיקר את קבוצת המיינסטרים, לעומתן ייצוגן של קבוצות שוליות בתקשורת מלווה בדרך כלל בהקשרים שליליים: הכחדה סמלית, סטריאוטיפים, אי נראות וכדומה (Gross,
1 998).
במחקרנו נבדוק את ההבדלים בייצוג המתנחלים בתקופת ההתנתקות, בעיתונים המקוונים "YNET" ו"הארץ". נעמוד על ההבדלים בכתיבה, באופן הייצוג, במסגור האירועים וכמובן גם על הדמיון בין שני העיתונים. חשוב להבין שהתקשורת מספרת לנו סיפור באמצעות הכנסת אירוע למסגרת מסוימת, לכן בחרנו להתמקד בכל הכתבות שפורסמו בשמונת ימי ההתנתקות ולחקור איך מוצגת ההתנתקות לציבור הקוראים.
בפרק הראשון נתייחס למערכת היחסים שבין תקשורת וביטחון. הטענה המקובלת בחקר התקשורת היא שברגעי משבר הפוקדים את מדינת הלאום, דוגמת מלחמה, עיתונאים נוטים להתגייס למען המאבק, היינו לטובת האינטרסים של הממסד הצבאי והפוליטי. (ליבס וקמפף, 2007). בפרק השני נבחן את התקשורת במצב של משבר עם דגש על התמקדות באירוע מסוים- ההתנתקות. התקשורת משנה את עמדתה מאירוע לאירוע, לפי הטענה המקובלת התקשורת מתגייסת לטובת הממסד השולט ברגעי משבר, אך לעיתים היא משנה את עמדתה לטובת הציבור בהתאם לאירוע. בפרק השלישי נתמקד בייצוג המתנחלים בתקשורת. המתנחלים הינם קבוצה שולית ולכן לרוב ייוצגו באופן שלילי, כמאיימים על הסדר החברתי, הייצוג הספציפי הזה של המיעוט קורא תיגר ומאיים על הסדר החברתי (Gross, 1998).
עיתון "הארץ" ועיתון "YNET" נתפסים כעיתונים בעלי דעה וקו מחשבה מנוגד אחד לשני. מחד גיסא, בהתאמה, עיתונות איכותית המתאפיינת מתחילת דרכה בקהל קוראים בינוני-גבוה, קו מדיני שמאלי הדוגלת בפשרה עם הפלסטינאיים, בעלת דימוי של עיתון אליטיסטי ופחות פופולארי המשלב תכנים גבוהים יותר (בן עמי, 1988). ומאידך גיסא עיתונות פופולארית בעלת נישה הפוכה משל עיתון "הארץ", עממית, פונה לקהל רחב, משלבת יותר תכנים פופולאריים (כספי ולימור, 1993). בעקבות טיעונים אלו בחרנו לבחון את ההבדל או לחילופין דמיון הקיים בין שני העיתונים השונים אחד מן השני בכל כך הרבה קטגוריות, בסיקורם נושא רגיש כל כך ושנוי במחלוקת במדינת ישראל- ההתנתקות.