סמינריון בנושא ארגוני טרור היברידיים: האם וכיצד נתמכים ארגוני טרור על ידי מדינות המערב וארה"ב?

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 10369
מספר מקורות 35

תקציר העבודה

תקציר (Abstract) מטרה- מטרת העבודה היא לבחון את ההגדרות הקיימות למהות הטרור והארגונים הנוקטים בדרך זו, ולהשליכן על פעולותיהן של מדינות מערב בכלל וארה"ב בפרט באשר ללוחמה בטרור, מתוך רצון לבחון מהו מקומה של ארה"ב, כמייצגת את המערב, על ציר מדינות הטרור על פי ההגדרות כיום, וקשרי הגומלין המאפיינים את ארה"ב עם ארגוני טרור היברידיים, וכיצד האחרונים מנצלים את זרועותיהם בעניין.
מתודולוגיה- המחקר מבוסס על פי שני שלבים מרכזיים- הראשון יעסוק בהגדרות הטרור לרבות הרחבה בסוגיית מדינה תומכת טרור. השלב השני יציג מקרי מבחן מעברה של ארה"ב ויבחן אותם לאור ההגדרות.
מסקנות עיקריות- על פי ההגדרות הקיימות כיום- הן בספרות האקדמית והן במסמכים הרשמיים של ארה"ב, ניתן לטעון שארגוני טרור היברידיים אכן משתמשים, דרך הזרועות הנוספות שלהם, בארצות המערב בכלל וארה"ב בפרט בדרך הנושאת מאפיינים היברידיים, ובנוסף נראה כי ארה"ב היא מדינה תומכת טרור. מבחינת התנהלות הממשל האמריקאי בסוגיית ניקרגואה ואינדונזיה ניתן להצביע על קשר ישיר וברור לתמיכה בטרור.
תוכן עניינים
תקציר…………………………………………………………………………………………3
תוכן עניינים
1.     פתיחה -.4
1 .1.        שאלת מחקר ותזה –4
1 .2.        תיחום העבודה 5
1 .3.        מגבלות המחקר –..5
2 .     סקירה ספרותית -.6
2 .1.        טרור –..6
2 .1.1.          היסטוריית הטרור 6
2 .1.2.          הגדרות טרור -8
2 .2.        מדינה כשחקן טרוריסטי ..9
2 .2.1.          מדינות תומכות טרור –10
3 .     מתודלוגיה –…12
3 .1.                      שיטת המחקר 12
3 .2.                      הכלים הניתוחיים –13
4 .     מקרי מבחן –…מנהל עסקים
4 .1.        ניקרגואה
1 981-1989 .מנהל עסקים
4 .2.        אינדונזיה ומזרח טימור .20 5.     סיכום –
5
6 .     ביביליוגרפיה –27

1 פתיחה העיסוק בשאלה כיצד מפתחים ארגוני הטרור ההיברידים את זרועותיהם הולך ומתרחב כיום, בעוד היסוק בשאלה האם ארה"ב, כמייצגת את המערב, היא מדינת טרור או לפחות מדינה תומכת בטרור, שמור בדרך כלל לגורמים קיצוניים. חיפוש של הערך "USA is a terrorist country" מעלה בגוגל כ-29 מיליון תוצאות. 4 התוצאות הראשונות העלו ערכים הנוגעים לאשמה כזו או אחרת כנגד ארה"ב כמדינה מפעילת טרור. אותן האשמות מגיעות משלוש מדינות שאנו רגילים לראותן כמקושרות לטרור- אירן, סוריה ועיראק.
            המחקר האקדמי בסוגיית הטרור הוא מן הנושאים בעל הגידול הנרחב ביותר במחקר בעת האחרונה. אך למרות זאת ניכר החיסרון המשמעותי בחקר מקומה של המדינה בהפעלת הטרור. לאור העובדה שטרור בעידן המודרני החל ככלי של מדינה ושהטרור המדיני גבה כמות קורבנות די נרחבת הרי שהיעדרות מחקר בתחום היא סוגיה בעייתית (Jackson,2009) . המחקרים  האקדמאיים נוטים להתייחס לארגון הטרור והשפעתו על המדינה. כאשר הטרור נבחן בעיניים מדינתיות הכוונה הינה להבין כיצד ניתן לפתור את הבעיה הביטחונית. לראייה זו חסרה התפיסה הבין-תחומית שמחפשת את האספקטים הרחבים. אחד מהאספקטים הללו הוא כיצד המדינה תורמת ליצירת הטרור (Jackson,2007).

1 .1 שאלת המחקר והתזה             מטרת העבודה היא לדון בשאלה האם על פי ההגדרות המקובלות כיום, ניתן להגדיר את ארה"ב כמדינת טרור, אשר תומכת הלכה למעשה בארגוני טרור היברידיים. על מנת לנהל דיון מעמיק יש תחילה לבחון מהן הגדרות הטרור מתוך התמקדות בטרור המופעל על ידי מדינה. מטרת העבודה אינה בחינת האספקט המשפטי, למרות שגם הוא יצוין בעבודה, אלא לבחון את הגדרת הטרור על פי הכלים הנהוגים בארה"ב ובקרב הקהילייה האקדמאית. לאחר הדיון התיאורטי, יוצגו וינותחו שני אירועים מרכזיים על מנת לבחון האם יש באותם אירועים אספקטים טרוריסטיים.              הנחת העבודה היא שארה"ב ביצעה במסגרת המלחמה בקומוניזם ובמסגרת המלחמה בטרור פעולות שיכולות להיחשב כטרור, אם במישרין ואם דרך חיזוק הזרועות ההיברידיות של ארגונים מסוימים. הנחה נוספת היא שישנו קושי רב להשיג הוכחות לקשר ישיר בין ארה"ב וטרור. לקושי זה מספר מרכיבים, כאשר הראשון והבולט ביותר הוא הצורך של ארה"ב לנהל מבצעים שכאלה, בהנחה שהם אכן קורים, הרחק מאור הזרקורים. מאחר וארה"ב מובילה קו מדיני הקורא לדמוקרטיה ושמירה על זכויות אדם היא אינה יכולה להיתפס כמי שמפירה אותם.
             בנוסף, על מנת להסביר את ההיעדרות המחקרית סביב סוגיית טרור מדינתי ניתן להסתמך על מחקרו של ג'קסון (Jackson) המציע מספר הסברים – המעורבות של חוקרים במחקרים ממשלתיים, החשש מהמדינה, החשש מאובדן ממון, החשש מביקורת ציבורית והסיבה המרכזית היא שרבים מהחוקרים שהצטרפו לתחום מחקר הטרור עשו זאת כשהם באים מהמערכת או מעוניינים לעבוד עם המערכת ולא כנגדה (Jackson,2007).