בס"ד ממן 12
1 . כלכלי – הבטחת בטחונו  של כל סוחר באשר הוא "יהיה בטוח בפני כולם ושום אדם לא יתפוס אותו – אא"כ יהיה ערב או חייב מוצהר.
על אילו תחומי עיסוק נוספים לומדים מחוקי כתב החוקים העירוני?
משפטי – נהלי המשפט – חוקים שונים המפרטים את כללי הדיון בין נוצרי ליהודי הנוגעים הן להרכב השופטים והן ללקיחת משכונות, עדויות, והבאת הוכחות. באופן כללי ניתן לומר שבתחום זה החוקים מקפידים שיהיה ייצוג שווה הן ליהודי והן לנוצרי, קרי בשופטים צריך שיהיה ייצוג הן ליהודי והן לנוצרי ובקיום שטרות צריך שהעדות על השטר תהיה הן ע"י נוצרי והן ע"י יהודי.
כמו כן מובא שאין להגיש תביעות נגד יהודים בימי שבת וחג של יהודים.
התנהגותי חברתי – בניגוד לתחום הכלכלי או המשפטי, בתחום זה ההפרדה היא ברורה ומוחלטת. מהפוארו עולה שליהודים ולמוסלמים נאסר לרחוץ במרחץ פרט ליום שישי. רחיצה בימים אחרים הייתה מלווה בקנס. כמו כן נאסר באיסור חמור קיום יחסי אישות בין נוצרית ליהודי או מוסלמי.
מעמד  – היהודים מוגדרים כרכושו של המלך ובשל כך כל תשלומי הקנסות שמגיעים להם שייכים באופן אוטומטי למלך. למרות השוויון המוחלט בתחום הכלכלי והמשפטי – בבסיס הדברים הם אינם בני חורין ושייכים בגופם וברכושם למלך, שפרש עליהם את חסותו.
ב. השוויון בולט בכל התחומים הקשורים לקשרי מסחר וכלכלה. היהודים היו גורם מרכזי בכלכלתה של כל מדינה באירופה ותרמו תרומה רבה לשגשוג הכלכלי בהיותם סוחרים ונותני אשראי (מלווי בריבית). מלכים בכל אירופה פעלו ליישב יהודים בתחומם בכדי לקדם אותו מבחינה כלכלית. אשר על כן כל הדברים הנוגעים לתחום הכלכלי והמשפטי (רוב הדוגמאות המובאות מהפוארו הן מהמשפט של דיני נזיקין וממונות)  נשמר בהם עניין השוויון כדי לאפשר ליהודים ליטול בו חלק פעיל.
לעומת זאת בדברים הקשורים לקשר בין אישי בין האוכלוסיות האיסור להתחבר הוא גדול ועונשו רב – מוות בשריפה. השלטונות גדרו את הנוצרים מלהתחבר ליהודים מעבר לחיבור הכלכלי שהיה לתועלת למדינה הנוצרית. האיסור להתרחץ במרחץ פרט ליום שישי, או עצם הגדרת היהודים כרכוש המלך מבליטים את נחיתותו של המיעוט היהודי על פני הרוב הנוצרי.
ג. מערכת היחסים שבאה לידי ביטוי בפוארו מציגה את האינטרס הנוצרי בקיומם של עסקים וקשרים כלכליים עם היהודים בעוד שבמקביל ליחס הוגן זה – נשמרת ההתרחקות מהם בשאר תחומי החיים. מכיוון שעיקר עיסוקם של היהודים היה במסחר ועיקר חיכוכם עם הגויים היה סביב התחום הכלכלי משפטי , ולא היה רצון מצד היהודים להתבולל ולהתחתן בגויים, כך שאיסורים בנושא זה לא הפריעו ליהודים, נוצר מצב בו היהודים מעורבים דה פקטו בציבוריות הנוצרית, משפיעים עליה ומושפעים ממנה. אשר על כן אנו למדים שגם מבנה הציבור היהודי הושפע רבות ממבנה הציבור הנוצרי. בחירת ראשי הקהל  באופן ובצורה שהם נבחרים …