תוכן עניינים

1 . מבוא 1
2 .פרטי מול ציבורי- –..2
2 .1 שורשי התפיסות בנוגע לספירה הציבורית והפרטית -..2
2 .2 פרטי וציבורי כדפוס ארגון חברתי מערבי – מודרני -…3
2 .3 פרטי וציבור והמערכת הפוליטית. 4
2 .4 גישה פמיניסטית להיווסדות הפרטי מול הציבורי –5
2 .4.1 משנתה של קרול פייטמן –..5
2 .4.2 כיצד התכוננו הספירה הציבורית והספירה הפרטית בראייה פמיניסטית?-5
2 .4.3 ההבניה הפוליטית של ההבדל המיני –.6
3 . הגות מדינית של פילוסופים פוליטיים עד למהפכה הפמיניסטית -.7
3 .1
אפלטון –7
3 .2
אריסטו –8
3 .3 תומאס הובס .10
3 .4 ג'ון לוק –11
3 .5ז'אן ז'אק רוסו 12
3 .6 מרי וולסטונקרפט –13
3 .7 ג'ון סטיוארט מיל –משפטים
3 .8 השוואה בין תפיסת הספירות השונות בין ההוגים השונים 17
4 . נשים לא בספירה שלהן- האמנם? -19
4 .1 הביקורת הפמיניסטית על הדיכוטומיה בין הספירות -.19
4 .2 מקרי בוחן היסטוריים לבדיקת הטענה האם האישי הוא פוליטי -20
4 .2.1 ליזיסטרטה כסמל- נשים המרחב הציבורי נגד מלחמה של גברים .20
4 .2.1.1 ניתוח פמיניסטי של תפיסת הספירות במעשיה של ליזיסטרטה ..21
4 .2.2 אנטיגונה- מאבק בחוקי המדינה ..23
4 .2.2.1 ניתוח פמיניסטי של תפיסת הספירות במעשיה של אנטיגונה -.24
4 .2.3 ליידי גודייבה- מאבק פוליטי בשלטון המדינה 26
4 .2.3.1 ניתוח פמיניסטי של תפיסת הספירות במעשיה של ליידי גודייבה 27
4 .2.4 ז'אן ד'ארק- הצטרפות למאבק מדיני לוחם …27
4 .2.4.1 ניתוח פמיניסטי של תפיסת הספירות במעשיה של ז'אן דארק -28
5.
דיון – …
–30
6 .
סיכום 32
7.
ביבליוגרפיה -..34

1 . מבוא
בראי ההיסטוריה וודאי תיזכר המאה ה-20 , כמאה בה החלו להיפרץ במקומות רבים, חלקים מן המחסומים אשר היו קיימים בין נשים וגברים. מאז תחילת המאה השיגו נשים זכויות פוליטיות שונות כגון הזכות לבחור ולהיבחר, ורבות השתלבו בהצלחה בתחומים מקצועיים ובארגונים חברתיים, שהיו שמורים בעבר לגברים בלבד. מחסומים אלו נפרצו הודות לנשים שפעלו כבודדות ובקבוצות לצמצום הפער בין נשים וגברים בכל תחומי החיים.  המאה ה- 20 הוכיחה כי השוויון הפוליטי בין נשים וגברים הוא לעיתים שאלה גיאופוליטית. פורמאלית, ברוב המדינות הדמוקרטיות הנשים הן בעלות זכויות פוליטיות שוות לאלו הגברים. אך לעיתים שיווין זה הינו רק להלכה.
במדינות לא דמוקרטיות מעמדן הפוליטי של הנשים נחות מבחינה מהותית וחוקתית מהגברים בני ארצן. למשל בכווית, בחריין ואיחוד הנסיכויות הערביות של אמצע שנות ה 90 מנועות הנשים מלהצביע לפרלמנט. במדינות אחרות בהן לנשים מותר להצביע, יש לעיתים הגבלה לכוחן, למשל באלג'יריה, עיראק ובנגאלדש שמורים רק 30 מושבים לנשים. לעומת זאת ב
1 994 השיגה שוודיה את השיא העולמי בייצוג נשים- 41% במרבית הדמוקרטיות המערביות, למעט הארצות הסקנדינביות, ייצוג הנשים בפוליטיקה נמוך מחלקן באוכלוסיה. הפוליטיקה בהגדרתה המסורתית, אינה נתפסת כתחום פעילות מובן מאליו עבור נשים הסטריאוטיפים הרווחים הם ש"פוליטיקה היא עניין מלוכלך, ולכן מיועדת לגברים". גברים נתפסים כיצורים ציבוריים פוליטיים, ונשים נתפשות כיצורים ביתיים א-פוליטיים. תפישה בינארית זו, מציגה את ההבדל בין המינים- כהבדלים מולדים, ולכן טבעיים.
ההנחה בקיומן של שתי ספירות חיים נפרדות, זו הציבורית וזו הפרטית, מלווה בהנחות תרבותיות, לפיהן כל אחת משתי הספירות מבוססת על עקרונות שונים של ארגון חברתי, המיועדים לקיים פונקציות חברתיות שונות. על פי תפיסה זו הספירה הציבורית מיועדת לספק צרכים כלכליים ופוליטיים ובנויה על עקרונות התחברות רציונאלית, עניינית, תחרותית ותועלתנית. לעומת זאת הספירה הפרטית נתפשת כתחום החיים האינטימי, שבו מתנהלים החיים על פי עקרונות של הדדיות, פשרה, דאגה ורגש. להבחנה זו בין התחומים הציבורי והביתי נלווית הדיכוטומיה בין המינים, כאשר הבית נתפש כתחום "התמחותה" של האישה, והתחום הציבורי- כתחומו של הגבר. יתר על כן כתוצאה מהתגבשותה של ההבחנה בין פרטי וציבורי בתור כזו החופפת את ההבחנה המגדרית, הסדר הפוליטי, שהתמסד על תכניו וכללי המשחק שלו, נקבע על ידי גברים. בהקשר לכל אלו, בעבודה זו אבחן האם , ואם כן כיצד- השתנתו תפיסתן והגדרתן של הספירות, הציבורית ופרטית. בכדי לבחון את שאלה זו, אבחן ראשית מהיכן נובעת האבחנה בין פרטי לציבורי, ולאחר הבנה זו, אבחן את גישותיהן של פילוסופים פוליטיים מרכזיים בגין מקומן של נשים במדינה.
לבסוף אבדוק האם היה שינוי בגישות של הפילוסופים השונים, ובמידה וכן כיצד ניתן לנתח ולבקר שינוי זה מנקודת מבט פמיניסטית.