חברה אזרחית, מחאה ותיאטרון

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2011
מספר מילים 7899
מספר מקורות 16

תקציר העבודה

חברה אזרחית, מחאה ותיאטרון   תוכן עניינים
i.הקדמה.. 3
1 . חברה אזרחית בישראל. 3
1 .1. מהי חברה אזרחית?. 3
i. הקדמה
1 . חברה אזרחית בישראל.
1.1. מהי חברה אזרחית?
1.2  מאפייני החברה אזרחית בישראל.
1.2.3 חברה אזרחית ומחאה בישראל.
2. תרבות וחברה אזרחית.
2.1 תיאטרון, פוליטיקה וחברה אזרחית.
2.2 תיאטרון בישראל.
3. מקרה בוחן מלכת אמבטיה.
3.1 כיצד מלכת אמבטיה מהווה דוגמא לחברה אזרחית.
3.2 מדוע ההצגה ירדה מהבמה- ניתוח על פי קריטריון ה PSO.
4. מקרה בוחן מחאת האמנים לא להופיע בהיכל התרבות באריאל.
4.1 כיצד מחאת האמנים מהווה דוגמא לחברה אזרחית.
4.2 תוצאותיה של המחאה על פי קריטריון ה PSO.
5. סיכום
6 . ביבליוגרפיה i.הקדמה במהלך  הקורס "פרספקטיבות על החברה האזרחית" למדנו על תפיסות רבות ושונות למושג חברה אזרחית. בעבודה זו בחרתי לבחון את הקשר בין חברה אזרחית ותיאטרון. בחירה זו נבעה מהמחשבה כי המושג חברה אזרחית יכול להיתפס בשמיעה ראשונית כמקום שבו פועלים אקטיביסטים כמו אלו שאנו רואים על מקרני הטלוויזיה כשמדברים על ההתחממות הגלובלית, כשמדברים על הפגנות הסטודנטים ועוד. היה חשוב לי למצוא מקום אחר של חברה אזרחית שבאופן ראשוני וטבעי אינו נתפס כמקום של חברה אזרחית, אך כאשר בוחנים לעומק את הקשר בין השניים מוצאים כי הקשר הינו הדוק וקשה לניתוק. במהלך עבודה זו אחפש את הקשר בין התיאטרון לפוליטיקה ולעשייה החברתית, ואנסה לקשור זאת לחברה בישראל. לבסוף אבחן שני מקרי בוחן אשר מתארים לדידי את השפעתו של התיאטרון על החברה וזאת על ידי מימוש כוחו כפעיל בחברה האזרחית.
1 . חברה אזרחית בישראל
1 .1. מהי חברה אזרחית?
שני מרכיבים ברורים לחברה האזרחית: חברה ואזרחות. חברה איננה קובץ מקרי של אנשים שבעל כורחם מצויים במקום אחד, אבל גם אינה ישות מטפיזית מעורפלת. היא איננה קבוצת אנשים שמוצאים מחסה מפני הגנה מפני הגשם בפתחה של חנות או עומדים בתור לכספר בבנק, אלא קובץ של אנשים שיש ביניהם יחסי גומלין המשכיים, המבוססים על בחירה חופשית. המונח חברה מחייב יחסי גומלין כלשהם ובעיקר הרגשת שייכות וזהות. אפשר להגדיר חברה כאוכלוסיה בעלת הזהות הקולקטיבית המשותפת הרחבה ביותר המצויה בתוך טריטוריה מוגדרת (קימרלינג , 1993 בתוך ישי, בין גיוס לפיוס: החברה אזרחית בישראל, 2000: 21 ). האזרחות מבטאת את הפן הציבורי של החברתיות. הכוונה היא לפעילות שמוציאה את הפרט מרשות היחיד שלו ומערבת אותו בזירה הציבורית. האזרחות יכולה לבוא לידי ביטוי בזיקה למוסדות המדינה או בהתנגדות אליהם דווקא, היא יכולה לייצג את השלטון או לבטא ניסיון למוטט אותו ולהחליפו באחר. למונח חברה אזרחית יש שורשים עמוקים בהגות המדינית שמגיעים עד תקופת יוון ורומא הקלאסית. בעת ההיא ראו בחברה האזרחית חלק מהמדינה, תכליתו של כל אדם לדברי אריסטו הינה להיות אזרח ואדם פוליטי. הובס, לוק, הגל ומרקס ראו בחברה האזרחית מרחב למימוש החירות של היחיד, וזכויותיו לאושר ולקניין (ישי, 2000: עמ' 23,22).
הזירה הפוליטית בעידן המודרני הוציאה מתוכה תמיד מחאה ששיקפה מאמץ מאורגן לשינוי פני המציאות. מחאה זו הופיעה פעמים רבות בדמותן של תנועות חברתיות. בן אליעזר מגדיר את החברה האזרחית בדו שיח, תיאום, הבנה, תקשורת ויכולת לכונן במשותף שיח חלופי שטומן בחובו ביקורת פוליטית על הסדר הקיים. זאת מתבטא לרוב על ידי קבוצות וארגונים בעלי מודעות עצמית למשמעות שיש לפעולתם, לכוחם, לתפקידם הפוליטי ולאפשרויות שיש בידיהם לשנות את פני המציאות ( 1999: 52).