תוכן עניינים
.
א. מבוא
1-2
ב.
 ההליך הפלילי המתח בין הליך הוגן וחתירה לאמת לבין מניעת ופענוח פשעים– 2-7
ב.1  ניתוח  התפיסות המנוגדות של ההליך הפלילי : Due process  ו-  Crime controlוחוקי היסוד.  ב.2  זכיות הנחקר כערך מקודש במסגרת החקירה.
ג.  האלימות בחדרי החקירות
6-12                                   ג.1 מטרת החקירה והשימוש באמצעי חקירה פסולים.
ג.2 החשוד מנקודת מבטו של החוקר- חזקת החפות מתאיינת . ג.3 הסיבות והגורמים לשימוש באמצעים אלימים ופסולים של החוקרים נגד נחקרים.
ג.4 פרשיות מרכזיות סביב אלימות  השוטרים ותוצאותיה . ד.  מי מגן על החשודים והנחקרים -..
13-17
ד.1 המחוקק ובתי המשפט במלחמה מול  תופעת אלימות שוטרים: תיעוד חזותי ודוקטרינת הפסלות         הפסיקתית. ד.2 החקירה הפלילית מצוי מול רצוי .
ה. אופן הטיפול באלימות שוטרים -..
17-20 ה.1. הגורם העיקרי המוסמך – המחלקה לחקירת שוטרים. ה.2 הצורך למצוא פתרון לתופעה המחריפה.
ה.3 פיצוי כספי לנפגעי אלימות שוטרים – השבת המצב לקדמותו ?! ו.  סיכום ומסקנות –..
20-21    ז.  רשימת ביבליוגרפיה -22-
5 א.     מבוא.
חיבור זה עוסק בחקירה של חשודים ונאשמים הנחקרים במסגרתו של ההליך הפלילי.           בשנים האחרונות מערכת אכיפת החוק עומדת בפני מתקפה קשה סביב הרשעות של חפים מפשע. במקרים רבים בית המשפט מתקן את העוול של רשויות האכיפה ומזכה נאשמים עקב פגמים ומחדלים מהותיים בחקירה ובתביעה, אולם הדבר הזה מהווה בבחינת "אקמול למלחמה בסרטן".  לעיתים רבות, במהלך החקירה נשללת חירותו של החשוד. אומנם, לחשוד העומד תחת חקירה עומדת חזקת החפות, אך עם זאת חזקה זו נעלמת מעיניהם של החוקרים ורשויות האכיפה עושים שימוש באמצעים אלימים אלו ואחרים כדי לגרום לחשוד לתת הודאה ו/או לתת מידע אותו דורשים החוקרים.בעבודתי בחרתי להתמקד בשאלה האם אלימות כשיטת חקירה נהוגה אכן מועילה ומסייעת בדרך אל האמת?! יודגש ויוטעם, לשיטתי אלימות של חוקרים אינה רק מתפרשת במונח הצר של אלימות פיזית גרידא, אלא גם שימוש באמצעים אלו ואחרים הפוגעים בנפשו וכבודו של החשוד, לרבות חוסר שינה, קללות, לגרום לחשוד להיות נתון למתח מתמיד ללא סיבה מוצדקת, מניעה ממפגש עם סנגור ובני משפחה, חוסר ידוע של החשוד/הנאשם מהן נסיבות החקירה, השפלה ופגיעה בכבודו בצורה זו או אחרת. זאת ועוד, בהליך החקירה נפגע חופש התנועה של הנחקר וחירותו נשללת, קל וחומר כאשר מדובר בחקירה במהלך מעצרו של החשוד. החשוד מורחק ממשפחתו וחבריו, והדבר הקשה מכל – חירותו להתקשר עם העולם החיצון מוגבלת והחשוד מצוי במצב של חוסר וודאות. חוסר וודאות זה עלול להביא את החשוד למצב של מתח מתמיד ואינו מאפשר לחשוד לשקול את צעדיו באופן רציונאלי. מכסת שחות הטלפון מוגבלת, וכן לעיתים רבות במהלך החקירה החשוד סובר שהוא נזקק לשירותיו של סנגור, מה שיכול להוביל גם למצוקה כלכלית, מה גם הפגישה עם הסנגור אינה נערכת בנוחות ולא לאורך זמן. כמו-כן הליך החקירה עלול לפגוע בשמו הטוב של החשוד ואף להכתימו בכתם של "עבריין", וכן הדבר נשמר ברישומה הפנימי של המשטרה. בנוסף לכל אלו, החשוד נתון למשמעת קפדנית של חוקריו. לעיתים רבות אדם שהינו חף מפשע עלול לחוש תחושות קשות של תסכול ועלבון בשל ההתייחסות אליו כעבריין. בעניין זה יפים דבריה של המלומדת ר' קיטאי-סנג'רו: "למעשה, בכל חקירה, האווירה בחדר החקירות הספרטני, כאשר החוקרים הם בעלי היכולת לשלוט בחירות של אדם ובאופן ניהולה של החקירה, מדגישה את אזלת ידו של הנחקר". אם כן, עינינו הרואות שחשוד הנתון לחקירה נמצא במצב רגיש, מתוח ונפשו ניתנת לשבירה בקלות רבה, ומכאן מתחילה הבעיה: חוקרים רבים מודעים לחולשות אלו, ואף גורמים ליצירה של תחושות אלו כדי לקדם את חקירתם. אולם בכך לא סגי, חוקרים רבים, על-מנת להשיג את מבוקשם (מתן הודאה, הפללה, מסירת מידע זה או אחר), עלולים לעשות שימוש באמצעים פסולים ואלימים. למותר לציין שאזלת יד זו גוברת כאשר הנחקר נתון למעצר.
אין ספק ספקא שחקירה בתנאי מעצר מהווה אופציה קלה ואפקטיבית יותר עבור החוקרים להשיג את מטרתם, תוך שאלו משתמשים באמצעים אלימים אלו ואחרים. לא בכדי הגדירו רבים כי רגע החקירה מהווה כאחד מהרגעים המשפילים והקשים בחייהם.