מבוא
לגישות ושיטות במדעי המדינה "העור ולא הבגד" עצם השימוש במונח מדע המדינה מהווה מקור לוויכוח משמעותי בקרב החוקרים ששייכים לתחום הזה. המחלוקת הכי מורכבת היא סביב המילה "מדע" – שכן אין דיוק במחקר התחום המדיני. ישנן גישות הפוכות לכאן, מי שלא חוקר מדעי, זהו לא מקומו. חוקרי התחום חלוקים ביניהם באופן עמוק, הם לא מסכימים ביחס לשאלה – מה זה בכלל פוליטיקה?   מה צריך לעמוד בחזית המחקר של התחום הזה. פוליטיקה:
מאבק על עוצמה. (הגדרה שכל אחת מהגישות שנלמד תוכל לחיות איתה) מאבקי עוצמה בתחום הכלכלי, מדיני, חברתי וכו'. על המאמר: אלמונד גבריאל, "מדע המדינה: תולדות התחום" מדע המדינה הוא תחום ידע (דיסציפלינה) העוסק בחקר הפוליטיקה: בתיאור, ניתוח ואפיון תופעות פוליטיות, מחד, ובבניית מסגרות מושגיות, תיאוריות ומודלים לבחינתן והערכתן של תופעות אלה, מאידך. המאמר "מדע המדינה: תולדות התחום", פרי עטו של פרופ' גבריאל א. אלמונד, מהבולטים והחשובים ממדעני המדינה במאה העשרים, הוא חומר הקריאה הראשון בקורס. המאמר מציג סקירה ראשונית וכללית של תחום מדע המדינה ותולדותיו. הוא נועד לאפשר ההצצה ראשונית לתחום ידע זה, ולהפגיש את הקוראים עם העושר התוכני והמחקרי שלו. מבנה המאמר ונושאיו במוקד המאמר תיאור ומיפוי היסטורי של תחום מדע המדינה. במהלכו מוצגות אבני דרך מרכזיות בצבירת הידע הפוליטי ובהתפתחות התובנות אודותיו, מאז ימי יוון הקלאסית ועד ימינו. במבוא
ובחלק השני של המאמר, שכותרתו "נושאים מרכזיים בהיסטוריה הפרוגרסיבית- אקלקטית", מציג אלמונד את השיטה ואמות המידה שבאמצעותן –