מבוא
מלחמת אוקטובר 1973, אשר מכונה בישראל מלחמת יום כיפור, זכורה כפצע פתוח בלב האומה הישראלית. טראומת ההפתעה שאפפה את המדינה, פגעה בצורה ניכרת במורל והצטיירה כמחדל חמור של ממשלת ישראל. עקב כך, אנו יכולים לראות בשנים האחרונות יותר ויותר ספרים בשפה העברית אשר דנים במאורעות המלחמה, חלק מהסיבות לכך הן גם עקב שחרור מסמכים חדשים אודות אותה התקופה. מאמרים וספרים אלה מתעמקים במהלכי המלחמה עצמה ובדילמות הפנים ישראליות שתאמו לרוח התקופה, כמו גם סיפורים אישיים ואסטרטגית הפעולה הישראלית. אולם, מאמרים וספרים אשר דנים באינטראקציה במשולש ארה"ב-מדינות ערב-ישראל לא נכתבו בצורה נרחבת בשפה העברית ויש לתת על תקופה זו את הדעת.
בעבודה זו אבחן את מלחמת 1973 ממבט-על ומנוקדת מבט הפרט, כחלק מהמאבק על המזה"ת בציר הדו-קוטבי ובכלל במאבק בין השחקנים הדומיננטיים במזה"ת שהם להלן, ישראל, סוריה ומצרים. ההתמקדות בפרט תהיה תוך בחינת תפקודו של מזכיר המדינה והיועץ לביטחון לאומי, הנרי קיסינג'ר תוך סקירת לבטיו. ניהול המלחמה היה אקוטי מבחינתו, הוא השתמש באסטרטגיות שונות בכדי לשמור על כל פיסות הפאזל מחוברות. אשלב בעבודה זו בין כתיבה אורתודוקסית כרונולוגית לבין כתיבה רוויזיוניסטית – תוך ניתוח פעולותיו של קיסינג'ר אל מול הגורמים השונים במטרה להבין את צורת מחשבתו ולא לקבל את מהלכיו כמובן מאליו – אלא דרך שילוב וניתוח של החוקרים השונים באירועים אשר התרחשו במהלך המלחמה.
מטרות קיסינג'ר היו לשמר את מדיניות הדטנט מול בריה"מ, לדאוג לאינטרס הישראלי מחד ומאידך לדאוג שמצרים לא תובס בכדי להשאירה כפרטנרית לשלום ולבסוף לדחוק את סוריה מחוץ לתהליך המדיני לאחר סירובו של אסד לשתף פעולה. כל זאת במקביל לתהליכים שהתרחשו בבית הלבן אשר מצד אחד נתנו לו חופש פעולה ומצד שני הטרידו את מנוחתו (מקור?).
שאלת המחקר היא כיצד השפיע קיסינג'ר על התהליכים במזה"ת במהלך מלחמת 1973? השערת המחקר היא שקיסנג'ר, בדיפלומטיה ווירטואוזית אותה אפרט במהלך העבודה, ניהל את המלחמה בצורה מקצועית, תוך ניסיון להתחשב בכל הצדדים הלוחמים במזה"ת במטרה שישרתו את האינטרס האמריקאי. מזה"ת בתהליכי שלום, זהו מזה"ת משגשג מבחינה כלכלית.
בעבודה זו לא אתמקד לעומק בסיבות לעיכוב הגעת הרכבת האווירית לישראל, כמו כן, לא אתמקד במהלכים הצבאיים שהתרחשו במהלך ימי המלחמה וגם לא אכנס לעובי הקורה ביחסי סוריה-מצרים בתהליכים שהתרחשו בטרם הכניסה לקרב ובמהלכה.
העבודה תחולק לשלושה פרקים. הפרק הראשון ידון באופיו הצבעוני של קיסינג'ר והשקפותיו, לאחר מכן אציין בגדול את מדיניות הדטנט והבנייתה אל מול בריה"מ ולבסוף אציין בקצרה את המהלכים שהתרחשו לאחר כניסתו של קיסינג'ר לתפקיד מזכיר הממשלה בעקבות ההתרחשויות הפנימיות בתוך הממשל האמריקאי.
הפרק השני ידון ביחסיו של קיסינג'ר אל מול שלושת המנהיגים הדומיננטיים במזה"ת אשר עליהן מתבססת העבודה. החלק הראשון ייסוב סביב "חיזוריו" של קיסינג'ר אחר סאדאת בעקבות ההיענות המצרית לקרבה אמריקאית. החלק השני ידון בסירובו של קיסינג'ר להכיר באסד והחלק השלישי יציג את היחסים המורכבים אל מול ממשלת ישראל בראשות גולדה מאיר. תת הפרק האחרון ידון בקצרה באירוע הרכבת האווירית, אשר אי אפשר להתעלם ממנו במהלך המלחמה ונוהל ע"י קיסינג'ר.
הפרק השלישי מתאר את סיום המלחמה והאירועים שהתרחשו אחריו. החלק הראשון מסביר כיצד קיסינג'ר דן עם בריה"מ על סיום המלחמה ובשמירת יציבות הדטנט למרות ניסיונותיה של בריה"מ לשבור את היציבות הבין-גושית. החלק השני דן באינטראקציה בין קיסינג'ר לאסד לאחר תום המלחמה בעת שאסד מלקק את פצעיו ומעריך את הנזק אשר המלחמה גרמה לו ולסיום בפרק השלישי אחקור את הסכמי הפסקת האש בין ישראל למצרים בפיקוח אמריקאי בקילומטר ה – 101 ותחושת חוסר האונים של קיסינג'ר כאשר הוא רואה את הצדדים ממשיכים את התהליך בלעדיו ללא היוועצותו.