העבטדה כוללת את הממני"ם של הקורס "מדרש ואגדה" -10446 – באוניברסיטה הפתוחה

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2012
מספר מילים 9985
מספר מקורות 5

תקציר העבודה

תקציר מדרש ואגדה -10446 – ממני"ם ממ"ן מס' 11
שאלה  מס'
1 א.      הלכה: אוסף כל החוקים, הדינים והמצוות המעשיות, שאותם מקיימים ישראל בהתאם למה שהם מצווים על-פי התורה (שכתב ובע"פ).
ב.      אגדה: אותו חלק בתורה שבע"פ שאינו הלכה, שאינו עוסק בקביעת הדינים והמצוות המחייבים את היהודי בחיי היום יום.
ג.       מדרש הוא כל חיפוש ועיסוק בפסוק מקראי, כדי להעלות מסקנות חדשות ומשמעויות חדשות בין בהלכה בין באגדה.
שאלה 2
הקטע שלפנינו הוא מדרש הלכה מכיוון שהוא עוסק בהלכה. ההלכה מורה לנו מה לעשות, וכאן ישנה הנחיה ברורה ליהודי העובר יד בית כנסת, כיצד לנהוג. כאן בנוסף להוריה ישנה הסתמכות על פסוק מקראי ולכן זהו מדרש הלכה.
בניתוח יותר מעמיק של הקטע נראה שעד שורה 5 יש לנו הלכה, כי יש לנו הנחיה או צו כיצד להתנהג. משורה
6 -7 יש לנו פסוק מקראי. משורה 8 יש לנו מדרש הלכה, כלומר הוצאת מסקנות הלכתיות ע"י מדרש של פסוק  מקראי.
 שאלה 3
א    –    5
ב    –   
1 ג    –    7
ד    –   
6 ה    –   
8 ו    –   
2 ז    –    9
ח    –   
1 0 ט    –   
3 י    –   
4 דרשות מילה משתמשות במילה אחת או שתיים מן הפסוק המקראי כדי להעביר את הטקסט המקראי מן הפירוש  הפשוט שלו למשמעות רעיונית חדשה. דבר זה נכון לכל סוגי הדרשות. ישנם כמה סוגים של דרשת המילה: דרשה פשוטה, דרשה אטימולוגית, דרשת המילה המתפרקת, שינויים ברמה הלשונית, שינויים בין לשונות.
דרשות פסוק הן דרשות הדורשות חלק מפסוק ( שלוש מילים רצופות ומעלה), פסוק שלם, או כמה חלקי פסוק או פסוקים שלמים.
גם דרך דרשה זו מתחלקת לכמה סוגים: דרשת פסוק פשוטה, דרשת פסוק המשולבת עם דרשת מילים, דרשת חלק מפסוק, דרשת פסוק לחלקיו, דרשת  הפסוק הנועזת.
"דרשות אחדות המקרא" הן דרשות שנוסף על דרכי הדרשה הרגילות החלות עליהן יש להן תכונה נוספת: הן מורכבות מפסוקים אחדים הלקוחים מכמה מקומות שונים במקרא כולו והדרשן מוצא בפסוקים אלה נושא או מרכיב משותף. בין דרשות אלו כמה סוגים: גזרה שווה, איסוף, פיתרא, סמיכות פרשיות, אלגוריסטיקה.
שאלה 4
א.      עמ' 137: דרשה שהנושא שלה הוא מלחמה:  הפסוק:
שמונה עשר ושלוש מאות (בר' י"ד, י"ד).
    דרך הדרשה היא גימטריה     הרעיון שבר קפרא רוצה להביע הוא כנראה, שכוח צבאי אינו מעלה ומוריד כאשר אלוהים פורש את חסותו על הצד שלו במערכה.
ב. עמ' :134 דרשה שנושאה הוא מהות החטא.     הפסוק "פחז כמים" (בראשית, מ"ט ד').
    דרך הדרשה: פירוק המילה הנדירה לאותיותיה ונתינת משמעות לכול אות. דרך זו נקראת נוטריקון.     רוב הדרשנים בדרשה שלפנינו מפרטים את חטאו של ראובן ומגנים אותו. לעומתם ר' לעזר המודעי מוציא  משמעות חדשה מהאותיות והוא מזכה את ראובן מביצוע החטא. לדעתו ראובן אמנם חשב על החטא אך נמנע ממנו.
ג. עמ' 139.
מנהיגות.
    הפסוק "ויהי אלוהים עמך" (שמ' י"ח, י"ט). דרך הדרשה היא מעבר דרשני בין רמות לשון שונות. הדרשן דרש את הביטוי הנדוש: "אלוהים יהיה עמך" כחובת התייעצות עם ה' ע"י שינוי המשמעות של התיבה "מלך", והרחבת המושג "עמך".
ד. דרשה שנושאה הוא משפט צדק (עמ' 139). הפסוק " ושפטתי בין איש" (שמ' י"ח, ט"ז).
    דרך הדרשה היא שינויים ברמה הלשונית.
    הרעיון הוא שהשופט הטוב מצליח לפשר בין המתדיינים ולעשותם "רעים".
שאלה 5
"דרשות בית כנסת" הן דרשות לציבור הרחב שנדרשו באירועים ציבוריים שונים בבית הכנסת וגם באירועים שמחוץ לבית הכנסת, כגון: לוויות, חתונות, חגיגות ברית מילה. הדרשה לציבור הרחב היתה בעלת אופי הטפתי, אם כי נכללו בה חידושים. "דרשות בית המדרש" הן דרשות שחכמים דרשו לפני תלמידיהם או חבריהם. הן היו בעלות אופי יותר מעמיק מן הסוג הקודם, נתנו פירושים חדשים בדרך חדשה לפסוקים והכילו בתוכן מעין חקירה.
ההבדל בין שני סוגי הדרשות הוא קודם כל באופי הציבור לפניו נישאו – הציבור הרחב לעומת חוג מצומצם של תלמידי חכמים. הבדל נוסף הוא שהדרשות לפני הציבור היו בעלות אופי הטפתי והחידושים שבהן היו פשוטים. הדרשות לפני תלמידי חכמים נשאו אופי של חקירה, של פירוש חדש ודרך חדשה של פירוש פסוקים, ונועדו לתלמידי חכמים המיומנים בדיסציפלינה זו.
הדרשות המצויות בידינו הן כולן דרשות בית מדרש, מכיוון שדרשות בית הכנסת לא נרשמו ולכן הן אבדו.
לעומת זאת דרשות בית המדרש הפכו לחומר ללימוד ולשינון ולכן נשתמרו בידינו: כי הן נחשבו כדרשות החייבות בשינון.
ממ"ן 12
שאלה 1
א' מהו סיפור?
סיפור הוא עלילה אנושית, שיש בה רצף של שלושה אירועים לפחות, ובין האירועים–שלבים, יש לדעת המספר קשר הגיוני ורצף האירועים יוצרים איזה שינוי שהוא.
ב' סיפור דרשני הוא סיפור שיש בו עלילה אנושית (בד"כ) הבנויה על המקרא, שיש בה רצף אירועים היוצר  שינוי, קשר הגיוני בין האירועים ודרשה המתקשרת לעלילה.
ג' כיצד לנתח סיפור דרשני?
שלב א' – הצגת הסיפור והבנת מילותיו. שלב זה כולל עריכת הטקסט בסדר שורות קצת שונה, כדי  שהלומד יוכל בקלות להשקיף על מהלך העלילה ולמצוא בה את שלבי ההתפתחות  הבולטים.
                     לאחר מכן יש להבין את הקטעים הקשים, הבנה מילולית ללא קשר בין החלקים השונים. הכוונה להבנת עניינים
סתומים ותרגום מילים מארמית.
שלב ב' –   הבנת הדרשות שבסיפור הדרשני.
ברוב הסיפורים אפשר לגשת להבנת הדרשות לפני שמעמיקים בהבנת הסיפור, אבל אי אפשר לעשות את המהלך ההפוך.
שלב ג' –    חלוקת הסיפור לחלקיו. רצוי לחלק לפי הזמן, המקום, הגיבורים המתחלפים, העלילה והשינוי בעלילה. רצוי להציג את בטבלה.
שלב ד' –   מציאת היחס בין חלקיו העיקריים של הסיפורים. שלב ה' – עיקוב אחר הקשרים ההגיוניים שבין כל חלקי העלילה. הכוונה למציאת הקשר ההגיוני, הסיבתי, למעשי הגיבורים כפי שהם משתלשלים בעלילה. "למה הגיבור עושה את מה שהוא עושה?" שלב ו' מציאת מקבילות לסיפור בספרות התלמודית ומחוצה לה.
השלב האחרון הוא מציאת משמעותו הרעיונית של הסיפור.
ד' כיצד יש לנתח סיפור של חז"ל ניתן לעקוב אחר הדחפים המיוחדים ליוצרים את הסיפור הדרשני, המרחיב את הסיפור המקראי.
1.קושי בפסוק. הדרשן משתמש בקושי המתגלה ללומד בטקסט המקראי כדי ליצור את הדרשה. לדוגמה הקטע הדרשני מבראשית רבה, כב, ז. בפרשה העוסקת בקין והבל. על השאלה מה אמר קין להבל נוצרו מדרשים רבים.
2. תופעה אחרת המתגלה לנו בעיון במדרשים אלו סביב פרשת קין היא שישנם סיפורים דרשניים שנוצרו לא רק על סמך סיפורי המקרא אלא גם על גבי סיפורים דרשניים אחרים. למשל הרעיון כי היתה  "חווה ראשונה" לאדם לפני החווה "הסופית".  או למשל על דמותה של מרים אחות משה יש כמה מדרשים, ודמותה במדרש אחד מושפעת מדמותה  במדרש אחר. חשוב להכיר את המקבילות הללו.
3. דחף נוסף הוא מילוי פערים של הסיפור המקראי ע"י המדרש. פעמים רבות הקורא מרגיש שהמספר המקראי דילג על פרט זה או אחר, ועליו להשלים אותו בעצמו. הדרשנים השתמשו בפערים אלו כדי לפתח את דרשותיהם ואת הסיפורי הדרשניים שלהם. לדוגמה בסיפור המקראי על המפגש בין יעקב  ללבן ונדיבותו המילולית בפגישה עם יעקב אינם מובנים מהמשך הכרותינו עם דמותו. למעשה סעיף זה די דומה לסעיף הראשון.
5. בנוסף לכך חשוב לזהות האם יש מקבילות בספרות החיצונית היהודית והלא יהודית לסיפורים הדרשניים של חז"ל, מוטיבים משותפים לשני סוגי ספרות אלו ילמדו אותנו, מהיכן שואב הדרשן את הרעיון הדרשני שלו, ולהעריך את ייחוד של העיבוד שעשה מחבר הסיפור הדרשני.