עבודה זו בוחנת את סיקור פרשת גלעד שליט בשני עיתונים מקוונים: ישראלי וערבי, תוך בדיקה מהו השוני ומה הגורמים לשוני מבחינת פוליטיקה ואידיאולוגיה. עבודה מעולה שזכתה לציון גבוה במיוחד.

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 8817
מספר מקורות 10

תקציר העבודה

01/08/2010 מבוא:
 כלי המדיה השונים מסקרים פעולות טרור מתוך זווית התואמת ומשרתת את החברה בה התקשורת צמחה, הן מבחינה פוליטית מדינית והן מבחינה דתית לאומית. למעשה, בין המערכות אידיאולוגיות ואמצעי התקשורת מתקיימים יחסי גומלין מגוונים. קיימת הסברה כי בעת פעולות טרור, התקשורת מגויסת לשלטון ומאפיינת את פעולות המחאה, האלימות הנוראית, הרצח של חפים מפשע כפעולת טרור. הדבר מאחד את הלאום היהודי במדינת ישראל, מחזק את הזיקה ללאומיות ומגבש את העם בעתות משבר.
(פרי, 2001).
ב-
5 ביוני 2006, נחטף החייל, גלעד שליט, על ידי ארגון החמאס סמוך למוצב "כרם שלום" והובא לרצועת עזה. פעולה זו כונתה בידי רבים כפעולת טרור הנוגדת את חוקי המלחמה הבינלאומיים. גדודי עז א-דין אל-קסאם, שהם הזרוע הצבאית של ארגון חמאס, פרסמו הודעה, יממה לאחר חטיפתו של שליט, המציעה מידע אודותיו – אם ישראל תסכים לשחרר את כל האסירות ואת כל האסירים הקטינים, שמתחת לגיל 18. מאז ועד היום, זוכה האירוע לסיקור תקשורתי נרחב מצד הגופים השונים.
בעבודתי זו, בחרתי לבדוק את הקשר בין האידיאולוגיה המשרתת את ארגון החמאס ומדינת ישראל לבין השימוש הרטורי שנעשה בעיתונות המקוונת של שני הצדדים בפרשת שליט. הרטוריקה שאציג מתאפיינת בתופעות שחוזרות על עצמן. כך למשל בחירת המילים בכתבות השונות, כמות החשיפה של הממסד הישראלי אל מול הפלסטינאי, ציטוטים ומקורות נבחרים, כותרות וכדומה.  רפפורט (Rapoport,1990), טוען כי ההתפתחות הדרמטית והלא צפויה בשנים האחרונות בנושא הטרור הייתה צמיחה של פעילות טרוריסטית של קבוצות דתיות, בעיקר קבוצות אסלאמיות, הן שיעים והן סונים, אשר מצדיקות את פעילותן במונחים תיאולוגיים (דתיים). טרוריסטים אשר מבצעים את פעולותיהם בשם האל, מאמינים כי רק מטרה נעלה כמו עבודת האל יכולה להצדיק את הטרור.
הוא קרא לסוג זה של טרור "הטרור הקדוש". לאחר שנדון על תנועת החמאס, מאפייניה והאידיאולוגיה שלה, נוכל להבין טוב יותר את השימוש ברטוריקה הבאה לידי ביטוי בעיתונות הערבית.
תחילה אדון על האידיאולוגיה של הצדדים הפועלים, בהמשך אציג את גישתו של חומסקי ואערוך השוואה בין שישה טקסטים שנבחרו מן העיתונות המקוונת, תוך פריסה של כלים רטוריים חוזרים ונשנים. לבסוף אסכם ואראה כיצד העיתונות השונה מסקרת באופן רטורי שונה את חטיפת החייל, גלעד שליט. ראוי לציין כי כל טקסט משתייך לעיתון אחר וכי הטקסטים אומנם מהווים מדגם קטן מן העיתונות המקוונת, אך משרתים את האידיאולוגיה הרווחת ככלל.