תוכן העניינים

1 .       מבוא –..
3-4
2 .       פרק א'-שימוש הוגן –.4
2 .1. המטרות המנויות בחוק -. 7-10
2 .2.   שיקולים להוגנות השימוש –… 11-מנהל עסקים
2 .3.   הזכות המוסרית –..
מנהל עסקים-משפטים
3 .       פרק ב'-שימוש הוגן במסגרת פרודיה וסאטירה משפטים-27
4 .       סיכום ומסקנות -…
27-29
5.        ביבליוגרפיה –…
30-31
מבוא
הצורך הראשוני בהגנה על זכויות היוצרים התעורר אי שם בשלהי המאה המשפטים כאשר ההמצאה וההתפתחות של הדפוס הקלה בצורה משמעותית על העתקה או שכפול יצירות איש של רעהו. כבר בשנת משפטים17 פרסם קיסר האימפריה הרומית, הקיסר מקסימיליאן, איסור על הדפסת התנ"ך לפרק זמן של 4 שנים. הביטוי החוקי הפורמאלי הראשון להגנה על זכויות יוצרים התקבל בפרלמנט הבריטי בשנת 1709.
חוק זה נקרא חוק המלכה אן והוא נחשב לחוק זכויות היוצרים המודרני הראשון בעולם.
בחוק המקורי משך ההגנה על היצירה היה מנהל עסקים שנים עם אפשרות להארכה של מנהל עסקים שנים נוספות.
כיום תקופת ההגנה נמשכת לכל תקופת חייו של היוצר ועד שבעים שנה לאחר מותו. הביטוי החקיקתי הראשון לזכויות היוצרים בארץ ישראל, התרחש עוד לפני קום המדינה ע"י המנדט הבריטי. השלטון הבריטי חיקק בארץ את חוק זכויות יוצרים בשנת 1911. חוק זה נותר בתוקף, למרות התפתחויות עולמיות בנושא (כולל חוק חדש בבריטניה החל משנת
1 988), עד יציאת החוק החדש בשנת 2007. מדינת ישראל מאמצת את גישת המשפט האנגלי, ממנו ירשה חוקים רבים בכללותם חוק זכויות יוצרים, ורואה בחוק זה כביטוי של איזון בין אינטרסים ציבוריים זאת בניגוד לגישת המשפט הקונטיננטאלי, המחשיב את זכות היוצרים לזכות קניינית "טבעית" בדומה לזכויות על נדל"ן למשל. איזון האינטרסים מבטא את הצורך הציבורי לעודד יצירה ולעודד את הפצת היצירות לציבור מצד אחד, לעומת הצורך להגן על חופש הביטוי או חופש היצירה של אדם אחר. בית המשפט העליון הקנדי תיאר זאת כך: "To balance the public interest in promoting encouragement and dissemination of works of the arts and intellect and obtaining a just reward for the                                                                                                                                              creator".
כאשר מבינים שגישת המחוקק היא למעשה איזון של אינטרסים ציבוריים, ניתן לקבל מקרים מסוימים שבהם מוגבלת, ברמה מסוימת, זכות היוצר על יצירתו. ראיה לכך שהמחוקק נוקט בגישת איזון האינטרסים בחקיקת חוק זכויות יוצרים, ניתן למצוא במבוא להצעת החוק :
"דיני זכות יוצרים נועדו לקבוע הסדר שמטרתו הגנה על יצירות, תוך איזון בין אינטרסים שונים, לטובת הציבור. האיזון נדרש בעיקר בין הצורך ביצירת תמריץ הולם ליצירה, בדרך של הענקת זכויות כלכליות ביצירות, לבין הצורך לאפשר לציבור להשתמש ביצירות לשם קידום התרבות והידע, כל זאת תוך שמירה על חופש הביטוי וחופש היצירה, והבטחת תחרות חופשית והוגנת". במסגרת עבודה זו אבחן כיצד בתי המשפט מאזנים בין עקרון חופש הביטוי להגנה על זכות היוצרים. העבודה תספק רקע היסטורי על עיקרון השימוש ההוגן-ותיגע בשאלות חשובות כגון: מאיפה הוא שאוב, כיצד התפתח, מאילו מבחנים וקריטריונים הוא מורכב, ומה מקומו בפסיקה הישראלית. לבסוף אתייחס לסוגיה שבלב העבודה ואחקור כיצד הפסיקה הישראלית מתייחסת ליצירות פרודיות וסאטיריות, כיצד מפרידה ביניהם ותחת אילו תנאים תכליל אותם תחת הגנת השימוש ההוגן.
שאלת המחקר- האם ניתן לעשות שימוש הוגן בפרודיה וסאטירה?
בעבודה זו אבדוק האם ניתן לעשות שימוש ביצירות מוגנות למטרות פרודיות או סאטיריות, בצורה כזו שתיחשב לשימוש הוגן. פרודיה וסאטירה אינן מופיעות בסעיף החריגים בחוק זכויות יוצרים הישן (1911) או החדש (2007). לאור שתיקתו של המחוקק, אבחן בקפידה את הפסיקה הרלוונטית בנושא כדי להבין האם ובאילו תנאים ייחשבו המטרות האמורות לשימוש הוגן.
אציג את הפסיקות החשובות לנושא בצורה עניינית ובסדר כרונולוגי ואשאף להביא את מכלול השיקולים, הטיעונים והמבחנים בהם עושה בית המשפט שימוש בפסיקותיו. כמו כן ארחיב את הדיון במטרה להבין כיצד בתי המשפט המקומיים מושפעים מהפסיקה האמריקאית בנושא.