פרה סמינריון בדיני תאגידים- דרישת תום הלב בחוק החברות

תקציר העבודה

תוכן עניינים

1 .      מבוא ..
1
2 .      מהי חובת תום הלב? –.. 2
3 .      שילוב עקרון תום הלב בחוק החברות –
3-4
4 .      חובת תום הלב החלה על בעלי מניות – 5-6
5.      הבחנה בין חובת תום הלב לחובת האמונים –. 7-8
6 .      סיכום .
9
7.      ביבליוגרפיה -.
10
1 .     מבוא
עד היום לא הגדירו בתי המשפט באופן מפורש את משמעות הביטוי "תום לב ודרך מקובלת". חזרה על מילים אלו או שימוש בביטויים נרדפים כמו "יושר לב והגינות". אין בהם כדי להנחות את המשפט בדבר צורת החובה החדשה שהוטלה על המתקשרים בחוזה בשלב המו"מ, בדבר היקפה ומה עשויות להיות "תופעות חיצוניות" להפרתה. בהיעדר פסקי דין כאלה, קשה מאוד לקבוע מתי הופרה חובת תום הלב והדרך המקובלת.
קשה עדיין, עקב מספרם המועט של פסקי בג"צ 75135, שקבע בית המשפט מפי השופט ברנזון כי רשות ציבורית חייבת לנהוג ביושר ובהגינות הדין בנושא לקבוע האם יש מגמתיות מסוימת בפסיקה. אולם כיוון מעניין של הפסיקה התגלה בת ביחסה עם האזרח על סמך הבטחה שניתנה על ידיה כ"בעל שררה". מטרתו של עיקרון תום הלב, בעצם, היא מניעת התנהגות שאינה הוגנת ולכן ברור מדוע אומץ העיקרון בשיטת המשפט הישראלית כעיקרון-על רחב היקף. עיקרון, שכנגד הפרתו ניתן גם לקבל פיצויים מסוגים שונים:
פיצויי הסתמכות, אכיפת חוזה, במקרה ואפילו לא נכרת, שכלול החוזה ועוד. חובת תום הלב כוללת חובה לגלות לצד השני לפני כריתת החוזה עובדות חשובות, ואפילו עובדות שהצד השני יכול היה לגלות בכוחות עצמו, כאשר גילוי כזה מתחייב ממהות העסקה ומנסיבות המקרה.
במשפט הישראלי, לעיקרון תום הלב תחולה רחבה, הן במישורים המוזכרים לעיל (טרום-חוזי וחוזי) והן כמקור ליצירת חבויות חוזיות, אם כי בנקודה זו הדעות בין שופטי בית המשפט העליון חלוקות. המחלוקת נסבה לגבי חיובים עיקריים. באשר לחיובים נלווים לחוזה, נראה שמכוח עיקרון תום הלב, נוטים שופטי בית המשפט העליון לקבל את הגישה כי העיקרון חל גם עליהם כאשר הם משתמעים מן החוזה. דומה שהגדרתו של השופט חיים כהן את מושג תום הלב היא הקרובה ביותר לרוחו של העיקרון, שעה שאמר כי "תום הלב" – כמו הצדק – בא לידי ביטוי בחוסר תום לב, מקום שעדיין "לא ניסו ולא הצליחו עוד ואין גם שום צורך להגדיר במדויק "תום לב" מהו. כשאנו נתקלים בחוסר תום הלב מיד אנו מבחינים בו בתור שכזה".
מושג תום הלב אשר במידה רבה בא במקומו של חופש החוזים נקלט בפסיקה הישראלית במידה רבה של פתיחות.
בעבודה זו אתאר ואנתח את התופעה של דרישת תום הלב בחוק החברות. דומה שעניין תום הלב והתפשטותו כתופעה משפטית מקיפה וחובקת כל הינה תופעה שאין לה תקדים בדין הישראלי.
תחילה אסביר מהי חובת תום הלב באופן כללי, בהמשך אבחן את שילובו של עקרון תום הלב בחוק החברות ואסביר כיצד חלה חובת תום הלב על בעלי המניות. אבחין בין חובת תום הלב לחובת האמונים, ולבסוף אסכם ואציין מסקנות שנבעו מעבודה זו.