עיצוב התנהגותי-קוגניטיבי ככלי ללמד לשליטה עצמית

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2011
מספר מילים 21714
מספר מקורות 28

תקציר העבודה

תוכן העניינים
מבוא -. 5
פרק א'- שליטה עצמית –. 8
הגדרת המושג: .. 8
מודלים המסבירים התנהלות "שליטה עצמית" 9
הקשיים בשליטה העצמית –… 11
כיצד משיגים שליטה עצמית? -.. 13
מאפייני האדם בעל שליטה עצמית 16
השפעת הסביבה על התפתחות השליטה העצמית — 17
חינוך  לשליטה עצמית על פי החסידות — 20 פרק ב': הגישה התנהגותית – קוגניטיבית 22
הגישה ההתנהגותית -.. 22
הגישה הקוגניטיבית -.. 23
ההבדלים בין הגישה ההתנהגותית לגישה הקוגניטיבית
5 השיטה הראשונה: שיטת "עיצוב ההתנהגות" –… 26
השיטה השניה: וויסות עצמי — 37
השיטה השלישית: "אימון אישי" (Coaching) -.. 42
השיטה הרביעית: טיפול "התנהגותי-קוגניטיבי" — 47
פרק ג': מודל התנהגותי- קוגניטיבי ללימוד שליטה עצמית – 53
תהליך ההתערבות: — 55
חיזוק עצמי בתהליך ההתערבות – 58
ניתוח רציונאלי של התנהגות — 59
הבנייה קוגניטיבית — 59
שאלות קיומיות 61
סיכום ומסקנות – 63
ביבליוגראפיה -.. 66
תקציר עבודה זו עוסקת במודל עיצוב התנהגותי קוגניטיבי ככלי המסייע להקנות לילד שליטה עצמית. שאלת המחקר הינה: "כיצד ניתן ע"י עיצוב התנהגותי – קוגניטיבי להקנות לילד שליטה עצמית"?
בעבודה קיימים 3 פרקים מרכזיים:
פרק א'- יבואר המושג "שליטה עצמית" בפסיכולוגיה, בתורה, ובחסידות. נסקור את המאפיינים של אדם בעל שליטה עצמית, מדוע הכרחי להקנות לילד מגיל צעיר שליטה עצמית?, המטרות הרבות המסייעות לילד בעל שליטה עצמית בתחום הרגשי, קוגניטיבי, פיזי, חברתי ומוסרי. ולעומתם, התסכול, חוסר ביטחון, האשמה, והרגלי ההתפרצויות הנגרמים לילד חסר שליטה עצמית. לאחר שנגלה תובנה לצורך והחשיבות של השליטה העצמית, נגלה כי המושג שליטה עצמית ביהדות קדם לפסיכולוגיה והוא מהווה בסיס לניהול חיים יהודיים על פי תורה, ובחסידות- הנו חלק מרכזי ביכולת האדם לשלוט במחשבותיו, רגשותיו ובכך לתקן את מידותיו. בפרק ב'- נסקור שתי גישות: הגישה ההתנהגותית והגישה הקוגניטיבית. הגישה ההתנהגותית דוגלת בשיטה שרק מה שנראה כלפי חוץ, משקף את התנהגות הילד, רצונותיו וכ', ולכן יש להתמקד בשינוי התנהגותי חיצוני. ואילו הגישה הקוגניטיבית, מתנגדת לגישה זו וטוענת שתיתכן למידה בהכרה (קוגניציה) מבלי שיהיה לה ביטוי חיצוני נראה לעין, וכל ההתנהגות החיצונית מתבססת על פרשנות קוגניטיבית מוקדמת. בבסיס התיאוריה הקוגניטיבית עומדת ההנחה כי פעילויות מנטאליות של האדם הן הקובעות את התנהגותו החברתית. אלה הם תהליכים קוגניטיביים, כגון תפיסה, זיכרון, שיפוט, פתרון בעיות וקבלת החלטות. התיאוריה גורסת כי בתווך בין הגירוי החיצוני לבין ההתנהגות האנושית עומדים תהליכי חשיבה ומהווים את ליבה של ההתנהגות החיצונית.
על מנת ליצור שינוי התנהגותי בילד חסר שליטה עצמית, עלינו לשלב בין 2 הגישות בו זמנית וכך נגיע לאופן הרצוי. ישנם מספר שיטות לשינוי התנהגות. בעבודתי זו אסקור ארבעה מהן:
1)      שיטת עיצוב התנהגות: בשיטה זו הבסיס הינו, מתן חיזוקים חיובים,מילות שבח, עידוד, אסימונים וכל דרך אחרת המתגמלת על התנהגות ראויה. הסתכלות בנפש הילד, מהו הצד החיובי הטמון במטופל, ודרכו- כיצד לפעול להשגת שינוי התנהגותי בילד.
2)      שיטת וויסות עצמי- בשיטה זו- הסביבה הינה גורם מרכזי המשפיע על האדם. ביכולת של האדם, לזהות את התנהגותו, צרכיו האישיים, להעריך אותם כראוי ולווסת את רצונותיו ודחפיו.
3)      שיטת "האימון אישי"- בשיטה זו יש מאמן אישי למשך כל זמן הטיפול. המאמנים הקוגניטיביים הינם רק מתווכים ולא פותרי בעיות, הם עוזרים לאחרים להשתפר בפתרון בעיותיהם שלהם, ע"י הכלה, אמון, קשר אישי, הענקת ביטחון עצמי. המטופל מגיע בעצמו לשינוי קוגניטיבי שיטתי. לולא שינוי קוגניטיבי באדם, המצריך תהליך מחשבתי, הכרתי, יישום הדרך השיטתית, לא ניתן להגיע בקלות לשינוי התנהגותי חיצוני. לעתים, נראה לנו, שלאחר תקופת עבודת "אימון אישי-קוגניטיבי" עם ילד, הוא ממשיך להתנהג באופן חריג וללא שליטה, אולם יש לדעת שהשינוי הקוגניטיבי מצריך זמן להיקלט במוח ורק לאחר מכן לבוא בפועל בהתנהגות הילד ובשינוי חיצוני.
4)      שיטת CBT – הטיפול משולב מטיפול קוגניטיבי וטיפול התנהגותי. נהוג לשלב את שני סוגי הטיפולים, מאחר שאופן ההתנהגות שלנו משקף לרוב את אופן החשיבה שלנו ביחס לדברים או למצבים מסוימים. הדגש המושם על היבטים קוגניטיביים או התנהגותיים הוא- נטרול החשיבה השלילית ושינוי דפוסי התנהגות מזיקים או לא מועילים.
בפרק ג'-  זהו שלב ההתערבות. לאחר שראינו את הצורך להקנות שליטה עצמית, ובחרנו שיטת טיפול המתאימה לילד מבין ארבעת השיטות, אנו נפעיל גורם מערב אשר יגרום לשינוי ההתנהגותי בעבודה בפועל ע"י גורמים מתווכים מתערבים. בהתערבות קוגניטיבית מנסה המתערב לערער דפוסי חשיבה לא רצויים של הפונה. אין די בכך שהמתערב יציג לפונה הסברים חדשים. במהלך הטיפול, המטופל לומד לזהות מחשבות לא-תפקודיות, לבחון אותן, ולהחליפן במחשבות רציונאליות ומציאותיות יותר. תהליכים רבים, המתרחשים בגוף האדם, הינם מתווכים על ידי המוח, ולכן מאפשרים לאדם משוב חיצוני העוזר לו להפעיל תהליכי שליטה עצמית. במהלך ההתערבות להקניית מיומנויות של שליטה עצמית, מנסה המתערב לעזור לפונה לזהות את הרמזים המוליכים לקראת מחשבה אוטומטית, וברגע שזו עומדת לעלות, להפסיקה ולהחליפה בתהליכי חשיבה אשר יעזרו לאדם להתמודד בדרך שונה, רצויה יותר.
המסקנה המתבקשת היא, אשר יש להתוודע למושג שליטה עצמית וללמוד אותו. אנו נתקלים במושג זה בעבודה בפועל בשדה החינוך ומגלים קושי בהתמודדות מול ילד חסר שליטה עצמית, מול המצוקה שילד זה מגלה, וכמורים והורים אין לנו יכולת לעזור לו. כאשר נדע לזהות ילדים חסרי שליטה ונבחר עבורם שיטה המתאימה, נפעיל את שלב ההתערבות באופן עקבי, נוכל לתת מענה לילדים במצוקה זו, לבנות עבורם סביבה תומכת ומחזקת, לחזק את ביטחונם העצמי , ועל ידי כך יהיה לילד יכולת נורמטיבית ללמוד, להתקבל בחברה, לשלוט במעשיו וליצור לעצמו תדמית נכונה ובריאה שתסייע לו לבנות אורח חיים תקין ונורמטיבי.
.