עבודה סמינריונית כיצד ניתן לעודד זהות סביבתית אצל ילדים תוכן העניינים
1. תקציר .
3
2 . הקדמה .
4

3 . מבוא
א. הצורך ביצירת זהות סביבתית -.
4
ב. הקושי בהגדרת המושג זהות סביבתית -…
5
ג. מהי זהות?
5
ד. מהי סביבה בכוונה של סביבה טבעית? -…
6
ה. ובכל זאת נגדיר זהות סביבתית ..
6
ו. היווצרות המושג זהות סביבתית ..
7
ז. היווצרות הזהות הסביבתית בישראל –. 7

4 . התיאוריות  הפילוסופיות בבסיס הבנית הזהות הסביבתית א. הבסיס הפילוסופי -פסיכולוגי של הבנית הזהות הסביבתית –..
8
ב. האקולוגיה החברתית- שלוש גישות פילוסופיות –..
8
ג. שתי תיאוריות מובילות בחינוך ליצירת זהות סביבתית –
9
ד. תיאורית המשיכה הרגשית כלפי הטבע -..
9
ה. התיאוריה של הטיעון המוסרי לגבי הטבע- הדילמה הסוציואקולוגית
10 ו. סכום התיאוריות הפילוסופיות -..
11
5. הבנית זהות סביבתית א. הבנית זהות סביבתית
11
ב. חשיבות החינוך בגיל הרך —
11
ג. מה הם המכשולים ביצירת שינוי ההתנהגות המבוקש? ..
12

6 . מודלים להבנית עמדות והתנהגות א. המודל של שלושת המשתנים של פישר ופישר לשינוי התנהגות -.
12
ב. המודל של החברות המסחריות …
12
ג. המודל של Kals& Ittner   ליצירת מחויבות לשמירת טבע
13
7. מחקרי הערכה על אפקטיביות של תכניות לימודים לשינוי עמדות והתנהגות א. בעיה בניהול מחקרי ילדים –.
משפטים ב. בעיית האפקטיביות של תכניות הדרכה ליצירת זהות סביבתית -…
משפטים ג. אפקטיביות ההדרכה. מחקרה של בר-זכאי –
16
ד. מחקר על ילדים בסיכון  מחקרם של  Unger&Dumond
16
ה. מחקר הערכה בנושא תכנית טיפוח תרבות התנהגות-בדרכים במערכת החינוך 
1 6
ו. מאפיינים להתנהגות של זהות סביבתית והערכה של מודל לתכנית חינוכית להבנית זהות סביבתית. מחקרן של Kals& Ittner   -.
17

8 . דיון ומסקנות .
19
9. סכום .
20
1 0. מקורות מידע .
21

1 . תקציר המושג זהות סביבתית, שכוונתו זהות עם הסביבה הטבעית, הוא בתחום עיסוק צבורי וחינוכי חדש, שהחל להתפתח אחרי יציאת הספר 'האביב הדומם', מאת רחל קרסון, בשנת 1962.
התחום החדש כולל פילוסופיות, תיאוריות וגישות סביבתיות חדשות, דורש מינוחים חדשים והסתכלות מחודשת על הגדרות של מושגים כגון זהות, סביבה טבעית ואחרים. האיומים הסביבתיים ההולכים וגדלים על החי והצומח הטבעי ועל איכות החיים בכדור הארץ הביאו למסקנה, שההתמודדות עם הנושא אינה טכנית בלבד ודורשת גם שינוי בעמדות והתנהגויות של בני האדם. יש לחנך דור עתיד, שיהיה בעל מודעות וזהות סביבתית, ויהיה  מסוגל להתמודד עם המפגעים הסביבתיים והרס הטבע.  לשם כך, נוצרו תכניות חינוכיות ומודלים שונים.
רוב התכניות החינוכיות בתחום הסביבה עוסקות בהוראת ידע, אך הסתבר, שידע בלבד אינו מספיק בכדי לגרום לשינוי התנהגותי. תכניות שמתימרות לגרום גם לשינוי עמדות והתנהגות אינן רבות ואלה שנכתבו – רובן לא הוערכו. בעבודה נסקרו ארבע מחקרי הערכה של תכניות ומודלים לתכניות לימודים שנועדו ליצור שינוי התנהגותי. שלוש מהן בנושא סביבה והאחת בנושא זהירות בדרכים. המסקנה היא, שישנו מודל התערבות בהוראה, שניתן ליישמו כדי ליצור שינוי בעמדות ובהתנהגות כלפי הסביבה. ההתערבות כוללת תכנית רבגונית – בכיתה ומחוץ לכיתה, מעורבות עם אנשי הקהילה, אינטראקציה עם חומרים אמיתיים, מהחיים, סימולציות ודיונים על תחומים מוסריים ופעולות מעשיות, יישומיות.
 
2 . הקדמה:
 העסוק שלי בטיפוח  הטבע ומכאן –  הרצון לשמר את הטבע. אך לא אצל כל בני האדם שסביבי קיימת אהבת הטבע ומחויבות לשמירת הטבע. כיצד ניתן לחנך אזרחים לאהבת הטבע ולמחויבות לשמירת טבע?
כיצד ניתן לשנות את התנהגות האנשים לאורך זמן, לכזו הנדרשת מאדם שומר סביבה?  תוך התעמקות בנושא, לשם כתיבת העבודה,  גיליתי, שהנושא נחקר לא מעט, אם כי לא מספיק.
הוא נוגע בתחום שלא היה מוכר לי קודם, שנקרא הפסיכולוגיה הסביבתית, וישנם בתחום זה מושגים רבים שחלקם חדשים לי כגון, זהות סביבתית, אקולוגיה חברתית, צדק סביבתי, דילמה סוציו אקולוגית, מאפיינים של זהות סביבתית, אמונה פנימית וחיצונית, ביופיליה ועוד. בעבודה אתייחס בהרחבה לשני נושאים עיקריים: הראשון – הגדרת המושג זהות סביבתית והשני מחקרים שנעשו על תוכניות חינוכיות שמיועדות ליצירת שינוי התנהגותי. אתייחס לארבעה  מחקרים: האחד  – של שרון בר- זכאי,  שעסק בחקר האפקטיביות של תכנית הדרכה של החברה להגנת הטבע ביצירת שינוי בעמדות ובהתנהגות סביבתית של בני נוער, השני –  מחקרם של אונגר ודומונד Unger& Dumond) ) על שינוי עמדות והתנהגות סביבתית, בתכנית שנעשתה עם בני נוער בסיכון בארה"ב, השלישי – מחקר הערכה של ד"ר אופק על תכניות שעסקו בהוראת בטיחות בדרכים בישראל ובחו"ל ובדקו שינוי עמדות והתנהגות בתחום ההתנהגות בדרכים, הרביעי –  מחקרן של קַלס ואיטנר ( Kals& Ittner) שעסק במאפיינים להתנהגות של זהות סביבתית והערכה של מודל לתכניות חינוכיות להבנית זהות סביבתית.