פרויקט מונחה 2012
תופעת הסרבנות המצפונית בראי התקשורת העבודה הוגשה במסגרת הקורס 'מתאוריה למעשה: פרויקט מונחה'   משפטים בנובמבר 2012
  תוכן עניינים מבוא –
3-4
סקירת ספרות השיח המיליטריסטי בחברה הישראלית 5-6
השיח המיליטריסטי בחברה אזרחית –
6-8
סרבנות -.
—
9
הקונצנזוס המיליטריסטי בראי התקשורת –.. מסגור
מתודולוגיה שיטת המחקר -…
כלי המחקר –.
אוכלוסיית המחקר/שדה המחקר –.
מהלך המחקר -…
תרומה וחידוש …
ביבליוגרפיה מאז קום המדינה ועד מלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982, השתרשה במדינת ישראל תפישה קולקטיביסטית-מיליטריסטית, המהדקת את הקשר הקיים בין צבא לחברה ודוגלת באמרה "כל העם צבא, כל הארץ חזית". על פי תפישה זו, הצבא מסמל במובן מסוים את רוחה של האומה כאשר הגבולות בינו לבין החברה האזרחית בישראל מטושטשים. כלומר, החברה האזרחית שאמורה לבטא את רוח האומה כמעט ואינה באה לידי ביטוי בחברה שבזהות שלה מצויים מאפיינים מיליטריסטיים עמוקים. המונח "חברה אזרחית" מתייחס לתפקידי ויעדי ארגונים ועמותות הפועלים בתוך המדינה. אלה נתפשים כעצמאיים ממוסדות המדינה, בעלי אופי וולונטרי, וכמי שמבקשים לקדם דיון ציבורי בנושאים מסוימים, ערכים ורעיונות. כמו כן, על הקבוצות והארגונים הללו נמנות גם התארגנויות הקוראות תיגר על מוסדות השלטון. עם השנים, החלה מנשבת רוח חדשה שמיאנה לשתף פעולה עם הקו המיליטריסטי כאלטרנטיבה יחידה לפעולה ברמה המדינית. מגמה זו התעצמה על רקע דיון ציבורי נוקב שנוצר בעקבות תוצאות מלחמת לבנון הראשונה, כאשר החלו להישאל שאלות מוסריות על המשך הלחימה ומטרותיה. הייתה זו הפעם הראשונה שבה נבקעו סדקים בעמדה הגמונית זו. תנועות שחרטו על דגלן את סירוב הפקודה מטעמי מצפון קמו והתאגדו, כאשר הבולטת מביניהן הינה תנועת "יש גבול". היו אלה תנועות וארגונים שקראו תיגר על הקונצנזוס המיליטריסטי, ואשר סימלו את תופעת הסרבנות וגילויי הסולידריות עמה, אך ספגו קיתונות בוז וביקורת מצד חברה שהתקשתה לעכל את התופעה. מתוך הדינמיקה של מערכת היחסים בין הצבא והחברה האזרחית, מבקש המחקר הנוכחי לשאול: איך תופעת הסרבנות המצפונית, כפי שהיא משתקפת בתקשורת, מאתגרת את הנרטיב המיליטריסטי בישראל?