בס"ד הסיכום משלב בין חוברת הקורס והמקראה בצורה טובה. ישנם מאמרים שירדו במבחן, סיכמתי את התקצירים שלהם. הקורס היה קשה, ולכן עמלתי הרבה על הסיכום. צירפתי סיכום של תחילת פרק 1. פרק 1: מודלים של קריאה תקינה:
יש 2 מודלים של קריאה- מודלים שלביים, שעוסקים ברכישת הקריאה ומגדירים את השלבים הנכללים בתהליך זה. ומודלים רב מסלוליים, שעוסקים בקריאה כמיומנות שנרכשה כבר. המודלים מסווגים באחת מ3 קטגוריות- מודל מלמטה למעלה- הטקסט מנחה את תהליך הקריאה, ורוב המידע הנחוץ להבנת הנקרא מגיע מהטקסט אל הקורא, ע"י פענוח האותיות והסימנים הגרפיים. התהליך הוא תפיסתי, ולא כולל תהליכים קוגניטיביים גבוהים. מודל מלמעלה למטה- תהליך הקריאה מונחה ע"י המשמעות הקיימת במוחו של הקורא, ע"י הידע הקודם על השפה והעולם. הקורא מפעיל את מאגרי הידע שלו והם עוזרים לו ליצור את משמעות הטקסט תוך כדי העלאת השערות. המודל האינטראקטיבי- משלב את 2 המודלים, תהליך הקריאה מבוסס גם על הטקסט וגם על הקורא, זה גם תלוי בהקשר המצבי שבו מתרחשת הקריאה. מודלים שלביים של רכישת קריאה- נציג 3 מודלים שלביים- 1. המודל של Marsh ועמיתיו, ולפיו ילדים רגילים רוכשים קריאת מילים יחידות ב4 שלבים- א. הבט ונחש- הילד מסוגל לזהות מספר מוגבל של מילים ע"פ צורתן הכללית, הוא מזהה את המילים כאילו הן תמונות, אך אינו יכול לפרק אותן לאותיות, לכן ילדים בשלב זה לא מסוגלים לקרוא מילים לא מוכרות, גם אם הן דומות למילה מוכרת, וכן אם נשנה את הגדול/הגופן הילד לא יצליח לזהות את המילים. ב.
ניחוש ע"פ הקשר- הילד מנחש מילה בתוך הקשר מסוים ('משה שיחק בכדורת'- הילד יאמר שכתוב 'בכדור'). לילד יש מאגר גדול יותר. ג. פענוח סדרתי- נרכשת היכולת להתאים לכל אות את הצליל שלה במילה המדוברת. הילד מפענח את האותיות אחת אחרי השניה, ובונה מהם את המילה השלמה (שלב זה כרוך במודעות פונולוגית- מודעות לצלילים המרכיבים את המילה ושכל סמל מייצג צליל. משימות לשלב זה- משימות חריזה, זיהוי צליל ראשון/אחרון במילה). ד. פענוח היררכי- הילד לומד לשלב בין האותיות, לצלילים התואמים ולחוקים בשפה, הוא יודע לזהות מתי לא קוראים את הא', איך קוראים את המילה 'לשוח'- גם בגלל שהוא מכיר מילה עם תבנית דומה- 'לנוח'.
2 . Frith צמצמה את המודל של מארש ל3 שלבי התפתחות- א. לוגוגרפי- זיהוי מילים כתבניות, ללא הבנה של היחס בין אות לצליל (כמו 2 השלבים הראשונים אצל מארש).
כך נבנה מאגר מילים שתמונותיהן מוכרות לו. אולם זה לא חסכוני. הילד עשוי להתבלבל בין 'סוף' ל'תוך'. ב. אלפביתי- כל אות מייצגת צליל.
הילד יכול לפרק את המילה לאותיות ולקשר כל אות לצליל שלה. ג. אורתוגרפי- הקריאה נשענת על זיהוי תבניות המילים בשלמותן, ומתבססת פחות על פענוח אותיות והמרתן לצלילים.