עבודת מחקר בנושא היקף הביקורת השיפוטית על הליכים פנימיים בכנסת

תקציר העבודה

תוכן עניניים
1 . מבוא
…2

2 . ביקורת שיפוטית – הגדרה -2

2 .1. ביקורת שיפוטית על הליכים פנימיים בכנסת -.3

3 .  בעיית אי-שפיטות הליכים פרלמנטריים –…3-4

4 .
מן הגישה המסורתית לגישה "האקטיביסטית" -.4

4 .1.
מהלכת שריד ועד ל"מהפכה החוקתית" –..4-6

4 .2.
מעורבותו של בג"ץ לאחר ה"מהפכה החוקתית" 6-7
5.
משפט משווה – גרמניה ואנגליה –..7

6 .
סיכום ..8
7.
בבילוגרפיה –9-10
1 . מבוא:
עד לשנות השמונים בית-המשפט אינו מתערב בהליכים פנימיים הנוגעים לכנסת. הליכיה הפנימיים של הכנסת מוסדרים בחו"י הכנסת, ובשורה של חוקים אחרים, ובעיקר בתקנון הכנסת. קשה למצוא ביקורת שיפוטית על הליכים פנימיים, דבר המבטא את בעיית שפיטות הליכי הכנסת. ההליך הפנימי של הכנסת נחשב כשטח של "אוטונומיה פרלמנטרית", מקורה עוד בימי-הביניים בשיטת משפט האנגלו־אמריקאית המבוססת על העיקרון של עצמאות הפרלמנט.
על פי עקרון עצמאות המחוקק הפרלמנט כפוף בפעילויותיו לחוקים הפנימים שהוא קבע לעצמו בלבד. כיום, הדעה הרווחת היא שאנו מדינה ייחודית בכל הנוגע להתערבות בית-המשפט בהליכים פרלמנטריים והיא נובעת מבחינה שיטתית של הדין הישראלי לאור מדינות ה-Commom Law. בשנות השמונים חלה מגמה מהותית בפיקוח השיפוטי על הליכים פנימיים בכנסת. בית-המשפט העליון מכוח סמכותו עבר מהליך של ריסון שיפוטי לאקטיבזם שיפוטי. הגישה השולטת בפסיקה היא כי הליכים פנימיים אינם שפיטים מוסדית וההתערבות בהן תעשה במקרים יוצאי דופן, אדון באותן עתירות חריגות בעלות אופי מנהלי המחייבות התערבות שיפוטית ובהיקף הביקורת עליהן בפרט ועל הליכים פנימיים בכנסת בכלל, סביב שאלת סמכותו של בית-המשפט הגבוה לצדק להעבירם תחת שבט ביקורותו. אעמוד על הסיבות לאי שפיטות מוסדית, על החריגים להתערבות, על השפעות המהפכה החוקתית ועל השיקולים הנילווים בדבר מעמדה המיוחד של הכנסת – כמחייב הפעלת שיקול דעת שיפוטי בזהירות ובריסון.