פרו-סמינריון: לקטנים ולגדולים- יוצרים כותבים לילדים, לנוער ולמבוגרים.
בנושא:
ההבדלים בתפיסת האמהות ביצירותיה של דליה רביקוביץ לילדים אל מול היצירות למבוגרים     תוכן עניינים מבוא . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . עמ' 2-3
פרק 1 . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . .   עמ' 4-9
פרק 2 . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . עמ' 10-משפטים סיכום . . . .  . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עמ' 16
ביבליוגרפיה . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
.  עמ' 17-18
מבוא עבודה זו עוסקת באופן בו הדוברת בשיריה של דליה רביקוביץ' תופסת את חווית האמהות בשיריה למבוגרים ולילדים. הטענה שארצה להוכיח בעבודה זו, היא שקיימים הבדלים בהגדרת האמהות, ובאופן אותו היא חווה חוויה זו ,בין היצירות למבוגרים לבין היצירות לגיל הרך. העבודה מחולקת לשני פרקים, כאשר בכל אחד מהם, ההבדלים באים לידי ביטוי בצורה שונה.
השירים למבוגרים שנבחרו ליצירה מופיעים בספר השירים האחרון והמסכם של דליה רביקוביץ' "כל השירים" (2010). השירים לילדים מופיעים בספר "אימא מבולבלת" (1988) המתאים בעיני לגיל הרך, כיוון שהוא מכיל מעט מלל ואיורים גדולים המתפרשים על פני עמודים שלמים.
בפרק הראשון אתאר את האם חסרת הסמכות ההורית, החשה חרדה באשר לחיים ככלל וחווית ההורות בפרט. אם זו מתוארת בצורה מאוד שקופה וברורה בשירים למבוגרים, בהם השימוש במילה "פחד" או "חרדה" מוצגים בגלוי, בעוד שבשירים לילדים, החרדה והפחד מוגנים ב"מעטפת" של חרוזים, מצלולים רכים והומור. כלומר, בין שני סוגי היצירות לא קיימים הבדלים בנושא וביחס הדוברת בשיר אליו. ההבדלים שקיימים הוא באופן בו הדוברת מציגה ומתייחסת לדברים, מתוך התחשבות בגיל הנמענים בשירים. בפרק השני אתאר את האם האוהבת, המרגישה אישה שלמה עקב חווית האמהות, אם שאוהבת את בנה ללא לאות ומקדישה עצמה עבורו. בפרק זה קיימים הבדלים באופן בו "האם האוהבת" מוצגת. בשירים לילדים, האם אוהבת את הילד אהבה אמת ו"מקשטת" זאת בעולם הרמוני, שלם ומכיל, בעוד שבשירים למבוגרים, האם האוהבת מוצגת בצורה אמביוולנטית. אם זו מאוד אוהבת את בנה אך עם זאת, היא מודעת לקשיים הרבים הקיימים במערכת היחסים האוהבת בין הורה לילדו ואף מציגה זאת בפניו ובפני החברה כולה. האמהות מתארת את היות האישה אם ואת היחס בינה לבין ילדיה מבחינה פיזיולוגית, סוציולוגית ורגשית.
(פרוני, 2009, 9) האמהות היא חוויה אישית ואוניברסאלית כיוון שמערכת היחסים של האדם עם עמו היא הארוכה מכל מערכות היחסים שכל אדם חווה בחייו. (שם) המטלה החשובה ביותר בשלוש השנים הראשונות של התפתחות האדם היא לבסס קשר קרוב עם דמות מטפחת, בדרך כלל האם. (פרידמן, 2004, 31) האמהות מתחילה בחיים הטרום-לידתיים, שלב שבו הציפייה הפסיכולוגית-הרגשית לאמהות מצטלבת עם היווצרותם של עובר ושל חיים חדשים, והיא מוסיפה למלא מקום מרכזי לכל אורך חיינו. (פרוני, 2009, 10). בשיח הפסיכו-אנליטי של ימינו התגבשה התפיסה הרואה בדמות האם, גורם מכריע להתפתחותו התקינה של האדם וליכולתו להתמודד ולאהוב את העולם. האמהות, על-אף מגבלותיה והפרדוקסים הרבים שבה, יש בה כדי לשמור על צלם האנוש של הפרט ושל החברה כולה. (שם) האם אינה זקוקה להבנה אינטלקטואלית של תפקידה, הואיל והיא מצוידת באופן ביולוגי להיענות לצרכי תינוקה. מסירותה לתינוקה, יותר מכל הבנה מודעת של התפקיד, היא המאפשרת לה למלא בהצלחה את המוטל עליה בשלבים הראשונים לחיי התינוק. (ויניקוט, 2004, משפטים2) בספרות העברית נכתבו יצירות רבות על נושא האימהות. בספרות שנכתבה בין שנות העשרים לשנות השישים של המאה ה20, חוויה זו תפסה מקום שולי (מענית, 2009, 165), אך בעשורים האחרונים חל שינוי בולט, וחווית האמהות מורגשת הרבה יותר ביצירותיהן של המשוררות העבריות. (שם) לאורך השנים התקיימו שינויים רבים בספרות העברית באשר לדמות האם והאופן בו היא מגדירה את האמהות. (בלבן, 2010, 9) האם ה"טובה", המסורה והאוהבת, היודעת כיצד לתמוך בילדיה ולטפח את עצמאותם בלא לכפות את עצמה עליהם, כמעט ואינה מופיעה בסיפורת העברית בעשרות השנים האחרונות. (שם) מבחינה זו אין הבדל אם היצירה מסופרת מנקודת מבטה של האם או מנקודת המבט של ילדיה. באותה מידה, כמעט ולא נמצא בסיפורת זו נשים המצליחות לאזן בין תפקידיהן האימהיים לבין צדדים מרכזיים אחרים בחייהם.(שם) גל הסופרות החדש שהופיע באמצע שנות השמונים של  המאה הקודמת רק חיזק והחריף את המגמה הזו אשר ביצירותיהן, ניתן לראות אמהות הרואות באימהות עול וטרחה, אמהות הנוטשות את ילדיהן או מזניחות אותם בשאיפתן לפתח זוגיות חדשה. (שם) לחוסר הקיום באם "טובה" דייה קיימות סיבות רבות, פסיכולוגיות, חברתיות ואף ספרותיות (שם) מכלל המשוררות שנכנסו לקנון, דליה רביקוביץ' היא הבולטת ביותר במקום הנכבד שנתנה בשיריה לנושא האמהות. (מענית, 2009, 165) שירי אמהות שלה מופיעים במחזור "רקמה מדויקת" בקובץ אהבה אמיתית (1987) ובקובץ "אימא עם ילד" (1992) הכולל בעיקר שירי מחאה, למרות שמו. בנוסף, באסופה "כל השירים עד כה" (1995) הוסיפה רביקוביץ' שני שירי אמהות חדשים. דליה רביקוביץ' נולדה ברמת-גן בשנת 1936. בילדותה היא נתייתמה מאביה, חוויה שהשפיעה עמוקות על כתיבתה מאוחר יותר. (זית, 2006, 86) רביקוביץ' למדה באוניברסיטה העברית בירושלים והחלה לפרסם שירים בכתב העת "אורלוגין" ב1954. רביקוביץ' זכתה בפרס שלונסקי, פרס למדן ,פרס היצירה מטעם ראש הממשלה בשנת 1977, פרס ביאליק ב1987
ובפרס ישראל ב1999. (שם) רביקוביץ' נחשבת לאחד מעמודי התווך של השירה העברית הלירית. נושאי שיריה הם יתמות ומאבק נואש על עצם הקיום המבטאים אמת אוניברסאלית וחוויות של רבים. (שם) רביקוביץ' פרסמה קבצי שירים רבים כמו: אהבת תפוח הזהב, חורף קשה ותהום קורא. בנוסף היא פרסמה קבצי סיפורים כמו: מוות במשפחה ובאה והלכה. וכן, שירים וסיפורים לילדים:
מסיבה משפחתית, אימא מבולבלת, מיכה ומכבי האש ועוד. (שם) דליה רביקוביץ' נמצאה בביתה ללא רוח חיים בשנת 2005.