אסטרטגיות הכרעה במשפט הפלילי

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 2012

תקציר העבודה

הפקולטה למשפטים – תוכנית מוסמך במשפט וטכנולוגיה קורס: ראיות מדעיות וטכנולוגיות מטלת סיום בנושא: אסטרטגיית ההכרעה בפלילים והראיה המדעית של בדיקת ה D.N.A מוגש על ידי: כלל ידוע ובסיסי הוא בשיטת המשפט בישראל, שסטנדרט ההוכחה הנדרש מהתביעה במשפט הפלילי הינו שונה וגבוה יותר מאשר סטנדרט ההוכחה שיוביל לניצחון התובע במשפט האזרחי.
כפועל יוצא מכך, אסטרטגיית ההכרעה של בית המשפט לגבי נאשם במשפט הפלילי שונה באופן מהותי מהאסטרטגיה להכרעה במשפט אזרחי. בעוד שהכלל הנהוג במשפט האזרחי הינו "מאזן ההסתברויות", ודי בכך שהראיות יצביעו על כך שההסתברות שגרסת אחד הצדדים נכונה גבוהה מ50%, הרי שבמשפט הפלילי התביעה נדרשת להוכיח את אשמתו של הנאשם מעל לכל לספק סביר, כך שבהסתברות קרובה לודאי ישוכנע בית המשפט מהראיות שהנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו.
לפי עמדת המרצה, ד"ר דורון מנשה, קיימת בעייתיות מובנית בהגדרת סטנדרט ההוכחה גם במשפט האזרחי וגם במשפט הפלילי על בסיס של קריטריון הסתברותי כמותי, (למשל, 51% ומעלה במשפט האזרחי), שכן הבדלים בין שופטים והתפיסה ההסתברותית האישית שלהם מובילים ליישום לא עקבי בפסיקתם, באופן שפוגע בשיווין בין הנאשמים/הנתבעים. יתרה מכך, מטבע הדברים ההליך המשפטי והקריטריונים ההסתברותיים הכמותיים אינם מוגדרים באופן מדיוק ואינם נשענים על מערכת אקסיומטית שיכולה להוכיח מתמטית באופן עקבי ושלם את כל הטענות שמועלות במשפט ולהכריע בדיוק מה מידת משקלן ההסתברותי.   הצבת סטנדרט הוכחה גבוה בפני התביעה במשפט הפלילי מגשימה את אסטרטגיית ההכרעה שהיא – למזער ככל הניתן את הסיכון של הרשעתו של אדם חף מפשע בביצוע עבירה פלילית. אסטרטגיה זו חלה לא רק על השופטים, אלא על כלל …