סיכום קורס משפט ושיטור –, סמטסטר א', תשע"ד, 10/2013-1/2014 מהגנה כרטה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו על דיני מעצרים.
התפתחות רעיון זכויות אדם:
v       12משפטים – המלך ג'ון חסר ארץ חותם בלחץ מרד האצילים על המגנה כרטה.
v      
1 689
– חוק מגילת הזכויות באנגליה. משפיעה על כתבי זכויות אחרים (חוקה ארה"ב – עשרת התיקונים שלה), משפיעה על ההכרזה לכ באי עולם של האומות המיוחדות בדבר זכויות האדם.
v       ההכרה בזכויות האדם – פרי המחשבה הליברלית. יוסדה ע"י ההוגים הקלאסיים בעידן הנאורות – ג'ון לוק, ז'אן ז'ק רוסו, סטויארט.
v       ג'ון לוק ביטא את רעיון האמנה – רעיון הזכויות הטבעית שיש לאדם מטבע בריאותו ובעצם רצונו לחיות בחברה הוא מוסר מקצת מזכויות אלה לידי הריבון. זכותו של הריבון לשלוט עומדת כל עוד הוא שומר על זכויות האדם.
v       רוסו – הושפע מלוק ומהרעיון מחיבורו: "האמנה החברתית". טען: במצבו הטבעי של האדם הוא נמצא בתחרות מתמדת עם אחיו. כאשר האדם מוותר על חירותו מרצונו נוצרת מסגרת מדינית בה יכול האדם לחוש חופש".
התפתחות רעיון זכויות האדם והמגנה כרטה.
v       החידוש:
הכפפת המלך למרות החוק. לראשונה הוצהר במספר סעיפים על זכויותיהם של אנשים חופשיים במשפט.
v       נשמרת אפליית יהודים ממוסדת – סעיפים 10-11 מאפשרים למשפחתו של אדם החייב כסף ליהודי, שלא לשלם את יתרת החוב במותו.
v       עיקרון הענישה היחסית לחומרת העבירה:
"אדם חופשי לא ייענש בגין עבירה אלא בהתאמה לחומרתה".
v       חתירה למשפט צדק:
אין למנות שופטים, שוטרים ובעלי שררה שאינם מכירים את החוק.
v       מגילת הזכויות האנגלית 1689 – לא יוטל עירבון או קנס גבוהים מידי וכן לא יושת עונש אכזרי.
v       התיקון הרביעי – בחוקת ארה"ב מבטיח את חירות האדם מפני חיפוש ותפישת חפצים שרירותי.
v       התיקון החמישי – אוסר על "כפל ענישה", אוסר על מעצר אדם ללא הגשה כתב אישום, מגן על זכות השתיקה ומבטיח הליכים הוגנים של משפט לפני ענישה.
v       התיקון החמישי – מניעת עונש אכזרי ומעתיק ככתבו ולשונו ממגילת זכויות האדם האנגלית.
ראשון הקרימינולוגים – צ'זרה בקריה (1938 – 1794).
v       "על פשעים ועונשים" – 1764.
v       "איזו זכות, מלבד זו של בעל הסמכות, יכולה להורות על ענישה של אזרח כל עוד נשאר ספק לגבי חפותו? זו דילמה תדירה – או שהאדם אשם או שאינו אשם. אם האדם אשם עליו לסבול רק את העונש המצווה בחוק. או אז העינוי הוא חסר תועלת והודאתו אינה נחוצה. אם אינו אשם, אזי עיניתם אדם חף מפשע. אשר כל כן, בעיני החוק כל אדם הוא בחזקת חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו".
הכרזה אוניברסאלית באו"ם – דצמבר 1948.
v       "כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה".
v       סעיפים 9-11 – עקרונות ששימשו גם לחוק כבוד האדם וחירותו:
§          זכותו של אדם לא להיעצר או להיאסר באופן שרירותי.
§          כל אדם יחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו.
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו – 1992 (מבוסס גם על ערכי היהדות).
v       מטרת החוק (סעיף 1א) – להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק יסוד זה את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית".
v       מגיש הצעת החוק, ראש ועדת חוקה וחוק ומשפט ח"כ אוריאל לין:
"החוק במובן זה קובע כבר בסעיף הראשון שאנחנו רואים עצמנו מחויבים לערכים של מורשת ישראל ולמורשת היהודית, שכן נקבע מפורשות קביעה פוזיטיבית – ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וגם דמוקרטית. החוק מגדיר כמה מחירויות היסוד של הפרט, שאף לא אחת מהן עומדת בסתירה למורשת ישראל.
מעמד האישה:
האם האישה רשאית להעיד נגד בעלה?
הרמב"ם:
"הבעל שחבל באשתו חייב לשלם לה מיד כל נזק וכל בושת וצער, והכל שלה – אין לבעל בהן פירות: ואם רצתה ליתן הדמים לאחר – נותנת. וכזה הורו הגאונים".
ההליך הפלילי על פי פאקר:
1.        מודל "הפיקוח על הפשיעה". – דיכוי עבריינות הוא התפקיד המרכזי של מערכת אכיפת החוק, כישלון בכך יוביל להידרדרות הסדר הציבורי ופגיעה בחופש.
הנחות היסוד של מודל זה:
§          דיכוי הפשיעה כתפקיד מרכזי. סדר ציבורי נחוץ ליצירת חברה חופשית.
§          הגנה על זכויות הקורבן יותר מאשר על זכויות הנאשם.
§          התרחבות סמכות המשטרה על מנת לאפשר לה בקלות רבה יותר לחקור, לעצור, לחפש ולהאשים.
§          מגבלות חוקיות טכניות המוטלות על המשטרה צריכות להיות מוסרות.
§          תהליכי מערכת אכיפת החוק צריכים לפעול כמו סרט נע במהירות בטיפול באירועים או תיקים על מנת לסוגרם.
§          אם המשטרה עוצרת והתובע מאשים, יש לראות בנאשם בחזקת אשם מפני תהליך החקירה ובירור העובדות של המשטרה אמין.
§          היעד העיקרי  של תהליכי מערכת אכיפת החוק צריך להיות גילוי האמת או מיסוד האשמה העובדתית של הנאשם.

2 .        מודל "ההליכים ההוגנים". – הנחה מרכזית – המודל מניח כי בתהליך ברור העובדות והאשמה עלולה ליפול טעות. המודל אינו דוחה את הצורך לדכא פשיעה.
הנחות היסוד של מודל זה:
§          התפקיד החשוב של מערכת אכיפת החוק הינו לספק הליכים הוגנים או הגינות בסיסית במסגרת החוק.
§          המערכת צריכה להתמקד בשמירת זכויות הנאשם ולא הקורבן.
§          סמכות המשטרה צריכה להיות מוגבלת כדי למנוע את דיכוי הפרט בחסות החוק.
§          זכויות חוקתיות אינן רק פרטים טכניים: יש לראות במערכת החוק כאחראית לכללים, ההליכים והקווים המנחים על מנת להבטיח הגינות ועקביות בתהליכי עשיית צדק.
§          ההליכים הפליליים צריכים להיראות כמו מסלול מכשולים.
§          הממשל אינו יכול לראות באדם אשם רק על סמך עובדות: גם להליכי בירור העובדות יש משקל.
ההגדרה:
סוג של מערכת משפטית המבוססת על העיקרון שלאזרח יש מספר זכויות מוקנות לחיים, חופש וקניין שלא ניתן לפגוע בהן ללא הליך משפטי מתאים ובטוח.
מודל זה נכון הן להיבטים המשפטיים המהותיים והן להיבטים הפרוצדוראליים.
מבחינה פרוצדוראלית, המודל מחייב הגינות בשיטות הננקטות למניעת זכויות הפרט בעוד שמבחנה מהותית המודל מחייב הצדקה שלטונת תקפה לפגיעה בחיי הפרט או ברכושו.
חידוש בפסיקה:
המגמה השולטת בפסיקה בשנת תש"ע מראה כי "למהפכה החוקתית" שהחלה עם חקיקת חוק יסוד:  כבוד האדם וחירותו השפעה על הפסיקה".
§          פרשת אדרי: הועברה ביקורת ע"י ערכאה צבאית על דבר חקיקה ראשי. חייל שהואשם בהפקרת נשקו, אותו שכח ברכב, עתר לקבל תסקיר משרות מבחן וביקש להיענש תוך הימנעות מהרשעה. התביעה התנגדה בטענה: כי החוק אינו חוקתי מפני שהכתמת הנאשם תפגע בחופש העיסוק העתידי שלו.
§          פרשת צחי הנגבי: נסובה על אודות עבירת מרמה והפרת אמונים (סעיף
2 84 לחוק העונשין). ממנה זוכה הנגבי. אך הורשע במתן עדות שקר והוטל בו קלון. בית המשפט קבע: מינויים פוליטיים אכן יכולים להיחשב כעבירה פלילית, אך למרות הנחיית היועץ הנגבי. הנגבי טען – קמה לו "הגנה מן הצדק" ואם היו רוצים להעמידו לדיו בשל כך היה צורך להזהירו קודם לכן.
המודלים מייצגים שתי מערכות ערכים מתחרות על אופן הביצוע של התהליכים הפליליים.
שניהם מנוגדים בטבעם, אין לכך משמעות שניתן לתאר אחד מהם כ"טוב" ואת השני כ"רע".
המודלים מציעים גישה פשוטה ומובנת להסברה התהליכים הפליליים.
מודל:
פיקוח על הפשיעה ההליכים ההוגנים הדימוי קו ייצור מסלול מכשולים למערכת האכיפה חזקת החשוד אשמה חפות מפשע סוכני מערכת אכיפת החוק מקצוענים, אמינים,  טועים לעיתים רחוקות טועים לעיתים קרובות, איסוף הראיות בעייתי סופיות התהליך הכרחית לניהול יעיל אינה סופית יישום המודלים בישראל לסלי סבה (2009).
הדגש בהליכים נע כמטוטלת בין שני הקטבים – פעם נוטה לכיוון העדפת מודל הפיקוח על הפשיעה ופעם לכיוון מודל ההליכים ההוגנים.
דוגמאות לשינוי בדגשים:
1.        העלייה בפחד מהפשיעה המאורגנת בסוף שנות ה-70 וה-80 – יצר לחץ ציבורי להעמיד לרשות מערכת אכיפת החוק כלים חדים יותר. והתוצאה הייתה צמצום דרישת הסיוע, קבלת אמרות שנאמרו מחוץ לבית המשפט וכן האפשרות של שמיעת עדי תביעה לאלתר ולעיתים עוד לפני הגשת כתב האישום.
2.        מס' תהליכי חקיקה החזירו את המטוטלת לכיוון מודל ההליכים ההוגנים ובהם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (1992), הקמת הסנגוריה הציבורית בשנת 1995, וחקיקת "חוק המעצרים" בשנת 1996.
יישום המודלים בישראל – רוזנברג, רבין ונבון (תשע"א).
1.        בתחום המשפט הפלילי המהותי – דיני העונשין, בהם ניכרת מגמה של הגברת ההרתעה והאכיפה.
2.        במישור הפלילי דיוני – בסדר הדין הפלילי והראיות, התבססות של הזכות החוקתית של החשוד והנאשם להליך הוגן.
3.        המחברים טוענים כי מגמות אלה אינן סותרות, אלא משלימות האחת את השנייה.
יישום המודלים בישראל – חידושי חקיקה התומכים במודל הפיקוח על הפשיעה.
v       סעיף 290 לחוק העונשין העוסק ב"לקיחת שוחד" תוקן ונקבע עונשו על עשר שנות מאסר במקום שבע שנים.
v       סעיף 291 – הוחמרה עבירת "מתן שוחד" משלוש שנים וחצי לשבע שנים.
v       חוק למניעת הטרדה מינית – תוקן, והורחבו הנסיבות בהן המוטרד לא נדרש להראות למטריד כי אינו מעוניין בהצעות בעלות אופי מיני. נוספו מצבים ונסיבות בהן נוצלו יחסי מרות (דת, הטרדה במוסדות להשכלה גבוהה).
v       סעיף 384א – תוקן. "גניבה בנסיבות מיוחדות" – שעונשה הועמד לארבע שנות מאסר. סעיף זה מתייחס במיוחד לעבירות חקלאיות וגניבת תוצרת חקלאים וכלים חקלאיים עולה על 1000 ₪.
v       חוקק המאבק בתופעת השכרות המעניק כלים ממשיים להיאבק בצמצום ההיצע והביקוש לאלכוהול.
חקר מקרה Get tough era – שנות התשעים בארה"ב.
תיאורית "החלונות השבורים" – ווילסון וקלינג – 1982.
חוק שלוש המכות – 1994.
ירידה דרמתית בפשיעה בניו יורד – בין השנים 1990 – 1998.
צנח שעור מקרי הרצח ב-70%,  אירועי שוד ב-60%, כלל עבירות האלימות ביותר מ50%, ושיעור עבירות הרכוש מעל ל-60%.
ע"פ אמנסטי אינטרנשיונל 1996:
עלייה ב-41% בתלונות אזרחים.
בין השנים 1992 – 1994 הוכפל סכום הפיצויים הכולל  שנפסק לאזרחים מ-13.5 מיליון דולר ל-24 מיליון דולר.
שיעור המתלוננים האפרו-אמריקנים כנגד אלימות המשטרה על 50.3%. בעוד ששיעורם היחסי באוכלוסייה הכללית בניו יורק עמד על 28.7% בלבד.
סמכויות שלטוניות וזכויות חוקתיות.
v       המשפט המנהלי:
תוחם, מגדיר ומסביר את סמכויות הביצוע של הממשלה על שלוחותיה השונות.
v       המשפט החוקתי:
מתמקד במידה רבה בפיקוח על השימוש בסמכויות השלטוניות.
שני תחומים משפטיים אלו:
עוסקים במתח שבין חירויות הפרט וסמכויות השלטון.
ההבדל בין משפט מנהלי ומשפט חוקתי:
ע"פ ברכה (1997), ההסבר לחלוקה בין תחומים אלה נשענת על העיקרון שהמשפט החוקתי עוסק בעקרונות המסגרת של המערכת השלטונית ואילו המשפט המנהלי אמור לפרטם לפרוטות.
למשל – המשפט החוקתי קובע את עקרון שלטון החוק והמשפט המנהלי ממלא תוכן אחדים מהיבטיו כמו עקרון החוקיות ועקרון השוויון.
עקרון החוקיות (ע"פ זמיר תשנ"ו).
הכלל הבסיסי בדיני המנהל הציבורי קובע כי: אין סמכות לשום רשות מנהלית אלא אותה סמכות שהוענקה לה לפי חוק.
כלל זה מוכר כ-"חוקיות המנהל".
"חוקיות המנהל" – תכליתו לשמש לביקורת על כל החלטה מנהלית.
החוק הוא המקור אבל גם הגבול של כל תפקיד וכל סמכות של רשות שלטונית.
לעיקרון זה יש שני רבדים:
§          "ההסמכה בחוק".
§          "ההתאמה לחוק".
עקרון החוקיות: רובד ההסמכה בחוק.
רשות אינה יכולה לפעול ע"פ הבנתה את תפקידה ואין די בכך שהפעולה המבוקשת אינה אסורה ע"פ חוק, אלא חייבת אותה פעולה להיות חרותה בו באופן פוזיטיבי.
עקרון זה נקבע בשלב מוקדם במשפט הישראלי.
פרשת "חת נגד עירית חיפה".
בה התבקש בג"ץ לפסוק האם מותר למנות לוועדות העיריה חברם מחוץ למועצת העיר, כאשר לשון החוק (פקודת העיריות) קובעת כי מועצת העירייה רשאית למנות ועדות מבין חברי המועצה.
השופו ויתקין בפרשה זו: (בג"ץ 3651).
בשיקול אם דבר מסוים חורג מסמכויות המועצה או לא, המבחן איננו אם פקודת העיריות אוסרת את הדבר אלא אם הדבר מותר לפיה. לשון אחרת – לא די בכך שהדבר אינו אסור: הוא צריך להיות מותר, כדי להיות כזר בעיניי החוק. החוק אינו משאיר כביכול חלל ריק, שמותר למלאותו לפי הרצון.
עקרון החוקיות: פרשת בז'רנו (בג"ץ 149) – חופש העיסוק.
בז'רנו היה "מאעכר". השכיר את שירותיו תמורת תשלום. התמחה בהגשת בקשות לרישום כלי רכב במשרדי "הרשות המרכזית למתן הרישיונות".
מאי
1 948 נקבעו סדרי שלטון חדשים. בז'רנו ומספר מגישי בקשות מקצועיים מצאו עצמם מול שוקת שבורה – משרדי משטרת התנועה בת"א נחסמו בפניהם מטעם: "אין צורך ב"אנשי ביניים" לשם סידור רישיונות מכוניות ורישיונות לנהגות".
השופט ש"ז חשין – דחה את טענת המשטרה: "אין אנו נוגסים- כל כול זמן שאין החוק נותן למבקשים הכשר מפורש לעסוק במלאכתם – אין זכותם זכות. כל זמן שהחוק אינו אוסר עליהם את ההתעסקות באומנות אשר בחרו לעצמם, וכל זמן שלא הוטל מטעם חוק.
עליהם ועל שכמותם, כל תנאי מוקדם להכשרתם כבעלי אומנות זו, זכותם זו. ואין לאסור עליהם את השימוש בזכות זו, אלא בשל סיבות אשר נאמרו בחוק".
עקרון החוקיות – רובד ההסמכה בחוק.
היכן רשאית רשות לעשות מעשה, שלכאורה אין לה הסמכה מפורשת וחד משמאית בחוק לעשותו?
כאשר בית המשפט מפרש את החוק באופן המצדד בפעולת הרשות ובכך מסמיך אותה בפועל.
פרשת החנינה בקו 300 בטרם הוגש כתב אישום נגד במעורבים (בג"ץ 42886).
חוק יסוד: נשיא המדינה סעיף 11ב: "לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים ע"י הפחתתם או המרתם".
מיהו עבריין??? – פקודת המשטרה סעיף 3:
"משטרת ישראל תעסוק בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין.
עקרון החוקיות – רובד ההתאמה לחוק.
מעבר להסכמה מפורשת בחוק לעשיית מעשה, עליו גם לעלות בקנה אחד גם עם חוקים אחרים.
1.        ההתאמה צריכה להיות תואמת גם את ההלכות שנפסקו בבתי משפט.
2.        תקנה העומדת בסתירה לחקיקה ראשית אינה חוקית והיא בטלה מעיקרה.
עקרון החוקיות וסמכויות הרשויות.
שלטון החוק וביטחון המדינה – מה גובר?
פס"ד נאספו (ע"פ 12487):
מתוך סיכום דוח ועדת לנדוי:
"צמרת השירות נכשלה בכך שלא הבינה ששום עשייה ביטחונית, חשובה וחיוניות ככל שתהיה, אינה יכולה להעמיד את עושיה מעל לחוק".
תפקיד המשטרה בחברה – אזהרה. (קרמינצר במפגש עם צמרת המשטרה תשנ"ה).
1.        בפעילות המשטרתית יש כוחות חזקים המושכים לפגיעה מופרזת ולא מוצדקת בזכויות.
2.        במקרים רבים הרצון להצליח במשימה מטה את המבצעים לנקוט באמצעים הקיצוניים ביותר כדי להשיג את המטרה בזמן הקצר ביותר.
3.        מזהיר מפני סכנת ההשחתה הכרוכה בשימוש בכוח כמו למשל במקרים בעלי עניין ציבורי רב בו מופעל על המשטרה לחץ חיצוני להפגין הישגים.
4.        תפקידו של פיקוד המשטרה הוא להעביר מסר חד משמעי ולא מתפשר של מחויבות לשמירת זכויות האדם.
5.        פגיעה בזכויות אדם נובעת לרוב מפרשנות השוטרים לתגובות העמותות של הפיקוד.
איך תממש המשטרה את תפקידיה (השופט ברק, דצמבר 1991).
ללא הסמכויות השלטוניות שבידי המשטרה אי לזכויות האדם בישראל תקומה.
המשטרה גורם מאזן שבכוחו לכפות חיי –