מחויבות לארגון בקרב מדריכים במסגרות החינוך הבלתי פורמאליות השפעת סגנון מנהיגות של רכזים ומנהלים במסגרות חינוך בלתי פורמאליות על מידת המחויבות לארגון של מדריכים.

3 0.7.13
מבוא
לאור השינוי שחל בשנים האחרונות במערכת החינוך הפורמאלית, והפיכתה למערכת מכוונת תוצרים חינוכיים, עולה צורך עז במערכת חינוך בלתי פורמאלית, אשר תתווה את החינוך לערכים כיעד מרכזי ואליו יצטרפו ילדים ובני נוער מתוך בחירה חופשית.
מסגרות חב"פ (חינוך בלתי פורמאלי) רואות עצמן ככאלו. מצד שני, ישנה תחושה הולכת וגוברת בקרב הורים, מחנכים ובעלי החלטות, שילדים ובני נוער זקוקים יותר ויותר להכוונה במסגרת חינוכית גם לשעות בית הספר.(כהן 1999). כל אלו, הביאו בשנים האחרונות להתפתחות גדולה במערכות החינוך בלתי פורמאליות ברחבי הארץ, רובן אגב, באחריות ומימון הרשויות המקומיות או עמותות פרטיות ומקצתן הוקמו על ידי משרד החינוך.
עקב אכילס של מסגרות חינוך בלתי פורמאליות הינו פרק הזמן בו עובד מדריך הנוער או כפי שמוגדר במחקר "השרידות בתפקיד" שהוא חלק מתוך המחויבות הרגשית לארגון. השרידות בתפקיד של מדריך נוער היא מהנמוכות בשוק העבודה כיום. מרבית מדריכי הנוער מתחלפים כעבור שנה אחת בתפקיד, ואחוזים מעטים מסיימים שנה שניה או שלישית. בשל התחלופה הגדולה של מדריכי הנוער, נפגמת משמעות עבודת מסגרות החב"פ, נפגם הקשר האישי שהוא יסוד קריטי לאופי עבודת המדריך (כהנא
2 000), ומתוך כך נפגמת יכולתה של מסגרת החב"פ להמשכיות וקיבוע מסורות.
המחויבות לארגון על חלקיה השונים, נתפסת עם כן כקשר שבין העובד למקום עבודתו. ולכן אנו רואים במחויבות זו גורם קריטי ביציבות מסגרות חב"פ וביכולתן לעמוד ביעדיהן. הספרות המחקרית מחלקת את המחויבות לארגון לשני חלקים עיקריים: מחויבות רגשית ומחויבות מתמשכת. מחקר זה יצטרף לשורה ארוכה לש מחקרים המדגישים בשנים האחרונות את הקשר שבין הפן הניהולי ובתוכו המנהיגות, לבין המחויבות לארגון (wiley& ltd2005, cheg 2003
) בשל יכולתם של רכזים ומנהלים להשפיע על אופן עבודתם של מדריכים בחב"פ, איבחון במחקר זה השפעת סגנון המנהיגות של המנהל הישיר של מדריך הנוער, ושל מידת שיתוף המדריך בקבל החלטות בארגון, על מידת מחויבותם של המדריכים לארגון.