עבודת סמינר בנושא: אפליה תעסוקתית של נשים לאחר חזרתן מחופשת הלידה תוכן עניינים:
מבוא –
עמ' 3
פרק א'- נשים בשוק העבודה הישראלי –
עמ' 5
א.        נתונים לגבי השתתפותן של נשים בשוק העבודה הישראלי —  עמ' 5
ב.        נתונים לגבי השפעת הריון ולידה על תעסוקת נשים …  עמ' 7
פרק ב'- חקיקה –  עמ' 9
א.      התפתחות החקיקה –
עמ' 9
ב.      חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-
1 988 — עמ' 10 ג.        חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954
עמ' 11
פרק ג'- מתודולוגיה –..  עמ' מנהל עסקים פרק ד'- ממצאים ..
עמ' 16
ד.      ממצאי ראיונות עם נשים לאחר חזרתן מחופשת לידה עמ' 16
ה.      ממצאי ראיונות עם מעסיקים –
עמ' 22
פרק ה'- סיכום ודיון –…
עמ' 24
ביבליוגרפיה -…  עמ' 26
מבוא
בתחילת המאה ה-21נראה לכאורה המושג המשפטי של שוויון הזדמנויות לנשים בעבודה כמובן מאליו. הוא מבטא את הזכות לשוויון בתחרות כלכלית, שהוא אחד מיסודות הכלכלה החופשית בעולם המערבי מאז המהפכה התעשייתית.
התפשטות המהפכה התעשייתית בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, שמשכה פועלים רבים לעבודה במפעלי תעשייה, ובהם נשים וילדים, בנתה את מעמדן של נשים ככוח עבודה חיוני ובעל השפעה, שהחל לדרוש את זכויותיו.
אפליה בעולם העבודה הינה התייחסות שונה לאדם על רקע מין, נטייה מינית, מעמד אישי, גיל, היריון, גזע, דת, לאום ועוד הנובעת בעיקר מדעות קדומות ואינטרסים של המעסיק. אפליה על רקע מין ומגדר היא אפליה נפוצה ומשמעותית שעלתה לסדר היום עם הופעתם של ארגונים פמיניסטיים חדשים, כמו שדולת הנשים ונציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, ויחד עם התגברות מחויבותם של ארגוני הנשים המסורתיים לנושאים פמיניסטיים. בספרות ובתחום המחקר קיים דיון רב בנושאים של חלוקת תפקידים מגדרית, אי- שוויון בין גברים לנשים ואפליה על רקע מגדר ומין בעבודה, אך בולט מאוד קיומו של חסר בדיון בסוגיה של אפליית נשים בתקופת ההיריון ולאחר חזרתן מחופשת הלידה, וזאת למרות שנמצא כי היריון של אישה הוא אחד הגורמים המעצימים את האפליה והאי- שוויון בעבודה.
המציאות מלמדת כי איסור אפליה מטעמי מין נחוץ על מנת להגן על נשים בעבודה. אפליה של נשים מטעמי מין היא פועל יוצא מאפלייתן של הנשים העובדות מטעמים של הריון, לידה ונשיאה בעול האחריות המשפחתית. תקופת ההיריון והלידה היא אחד הגורמים המרכזיים להתייחסות מפלה כלפי נשים בשוק העבודה בעת קבלתן לעבודה ובתנאי עבודתן. ההיריון והלידה נתפסים כמצב בו העסקת נשים עובדות אינה כלכלית למעסיק. לכאורה, מדובר בתקופה המהווה נזק כלכלי למעביד, הנובע מחקיקת המגן, על חוסר יכולתו של המעסיק לפטר עובדת בתקופת הריונה וכן היעדרות העובדת ממקום העבודה במשך מספר חודשים.
מחקרים וסקרים רבים מצאו כי מנהלים ועובדים חושבים שכאשר אישה נכנסת להיריון ואישה החוזרת מחופשת לידה, מחויבותה לעבודה פוחתת והמוטיבציה שלה יורדת, ללא קשר להישגיה, רמת מחויבות או ההשקעה שייחסו לה לפני כן.
בנוסף לכך, נתונים של גופים ממשלתיים רשמיים מראים כי למרות המודעות לנושא האפליה של נשים הרות, ולמרות קיומם של חוקים מפורשים בישראל, הקובעים כי אפליה נגד נשים בהיריון היא עבירה על החוק, נשים הרות רבות עדיין חוות פיטורין, הרעה בתנאים, הרחקה ממקום עבודתן ומסורבות עבודה לאחת חזרתן מחופשת לידה.
מערכת המשפט והחקיקה בישראל מקנות קשת רחבה של זכויות לעובדת בהריון, אשר תכליתן להבטיח כי הסטטוס החדש בו מצויה העובדת לא יגרום לאפלייתה לרעה בהיבט גריעה מהוותק והזכויות שצברה טרם הריונה או איום בפיטורין ותוך שמירת זכאות לשוב למקום עבודתה בתום חופשת הלידה.
זכויות המוקנות לעובדת בהריון חלות עוד מהשלב שטרם ההיריון, במהלך תקופת ההיריון עצמה ובסיומה, ומוסדרות במספר חוקים, אשר העיקרי שבהם הינו חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954.
בעבודה זו אתמקד בעיקר בחסמים העומדים בפני נשים בשוק העבודה הישראלי לאחר חזרתן מחופשת הלידה ואבחן מקרים אל מול המדיניות הציבורית והתעסוקתית והחקיקה בנושא זה בישראל.
עבודה זו , מטרתה, להבהיר את החסר הקיים במחקר ובספרות בנושא אפליית נשים לאחר לידה, ולעלות על הפער בין המדיניות הציבורית והחקיקה ברמה ההצהרתית, לבין מקרים של אפליית נשים לאחר חזרתן מחופשת הלידה במציאות היום יומית.
בחלקו הראשון של העבודה, אציג תמונת מצב של נשים בשוק העבודה בישראל- נתונים סטטיסטים.
בחלק השני אציג את החקיקה הקיימת במדינת ישראל בנושא נשים לאחר לידה.
בחלק השלישי אתאר את המתודולוגיה בה אשתמש לשם המחקר ובחלק הרביעי אציג את ממצאי הראיונות בקריטריונים מרכזיים.
בחלק האחרון אסכם ואציג את המסקנות שעלו מן המחקר.