מלחמה ואסטרטגיה – ממ"ן 12
שאלה
1 .
ריסון הנשק הגרעיני – הנשק הגרעיני הוא חלק אינטגרלי מן הפוליטיקה הכלל העולמית.
קיומו והחשש מפניו מכתיב במידה רבה את כללי התנהגות והנורמות ביחסיים הבינלאומיים.
במרוץ השנים ובעיקר בעקבות "המלחמה הקרה" והאירועים שהביאו לסיום מלחמת העולם השנייה שבה התנסתה ארצות הברית על יפן והפציצה את הערים הירושימה ונגאסקי בנשק גרעיני, החליטו המעצמות ושאר מדינות העולם עם תמיכתה של האו"ם כמובן, כי יש לצמצם את הפצת הנשק הגרעיני בעולם ולשם כך נחתמה האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני:
Treaty on –
שאלה
2 .
לוחמה אסימטרית – הרכבי מסכם את "המלחמה האסימטרית" כמלחמה שבה קיים שוני מהותי בין הצדדים הלוחמים, בין בכוח הצבאי או הכלכלי. הגדרת "מלחמה אסימטרית" בדרך זו באה להבדיל בינה למלחמה סימטרית, מצב לחימה בין שני כוחות בסדרי גודל דומים בשדה הקרב, המשתמשים בטקטיקות ובאסטרטגיות דומות. ב"מלחמה אסימטרית" שני הצדדים מנסים לנצל את חולשות היריב כדי לקדם את מטרותיהם הצבאיות או הפוליטיות. הצד החלש במלחמה אסימטרית משתמש לעתים בשיטות לחימה לא קונבנציונליות, כדי לפצות על חוסר האיכות והכמות בכוח הצבא, זאת בהסתמך על ההנחה כי הצד החזק לא ירצה לשלם את המחיר …
שאלה 3.
הפיקוח האזרחי על הצבא וגורמי הביטחון – אם ניקח לדוגמה את סוגיית היחסים בין החברה לבין הצבא בישראל כמקרה בוחן, נבין עד כמה הסוגיה מורכבת ולאו דווקא רק ישראל אלא גם בכל מדינה דמוקרטית באשר היא, שבה המערכת הצבאית תפקידה הוא, להיות זרוע של הרשות המבצעת הכפופה להחלטות הדרג המדיני. הצבא ושאר זרועות הביטחון מוציאים לפועל את המדיניות שנקבעה על ידי נבחרי הציבור. הפיקוח על הצבא וכוחות הביטחון אשר כוללים גם את המשטרה ואת השירותים החשאיים (שב"כ, מוסד), הוא עניין מורכב במיוחד, …
שאלה 4.
פיקוח חוץ מוסדי – הפיקוח המוסדי על הצבא נגזר מיחסי העוצמה שבין שחקני הממשל האזרחיים ובין מפקדי הצבא, לדעתי הפיקוח החוץ מוסדי על הצבא הוא בהחלט יעיל והוא נועד להבטיח את עליונות המוסדות הפוליטיים על הצבא ואת עליונות החשיבה המדינית על הצבאית. הפיקוח הוא יעיל כאשר המוסדות הפוליטיים האזרחים של …