תוכן עניינים
פרק 1 : מבוא                                                                                                                                             3
פרק 2 : סקירה ספרותית                                                                                                                         4
פרק  3: ניתוח השערות המחקר                                                                                                              13
השערה 1
: קיימת השפעה על שכר מנהלים בעקבות הגלובליזציה                                                                מנהל עסקים השערה
2 : מנכ"ל חברה שבבעלותו ביצועיו יושפעו פחות מגובה שכרו מאשר מנכ"ל שכיר                16
השערה 3:
שכר המנהלים ביחס לביצועים יהיה גבוה יותר בחברה גדולה מאשר בחברה פחות גדולה                                                                                                 19                                                                                                                   פרק 4 : דיון ומסקנות                                                                                                                             21
פרק 5 : ביבליוגרפיה                                                                                                                                           23
פרק 1 :
מבוא
כלכלנים רבים עשו מאמץ לאתר את המשתנים המסבירים את שכר המנהלים ומהם הגורמים העיקריים המשפיעים על השכר. משתנים המשפיעים אשר קיבלו התייחסות במסגרת המחקר הם : גודל חברה, מבנה בעלות וגלובליזציה. עבודת מחקר זו עניינה הגורמים המשפיעים על שכר המנהלים. מטרות המחקר הנוכחי הן בחינת השערות המחקר לפיהן : קיימת השפעה על שכר מנהלים בעקבות הגלובליזציה, מנכ"ל חברה שבבעלותו ביצועיו יושפעו פחות מגובה שכרו ,מאשר מנכ"ל שכיר ו-שכר המנהלים ביחס לביצועים יהיה גבוה יותר בחברה גדולה מאשר בחברה פחות גדולה ואכן, כלכלנים כבר זמן רב מעוניינים להבין האם לגודל חברה  השפעה על מבנה השכר. עם זאת, יש קונסנסוס בספרות כי  הגודל של חברה צריך להיות הקובע של שיעור השכר של העובד (Winter-Ebmer, & Zweimuller, 1999).  כמו כן, הספרות מלמדת כי לגלובליזציה ומבנה בעלות השפעה על שכר המנכ"לים (Lansing, & Knoedgen, 2007 Brian, Vishaal, & ben, 2011 ).
בדיקת ההשערות תיערך באמצעות שימוש בספרות תיאורטית ומחקרית הדנה בשכר מנכ"לים והגורמים המשפעים על רמת השכר.  חשיבות עבודה זו נעוצה בעובדה כי חברות מציעות שכר גבוה כדי לשמור על עובדים בכירים וכן עליית שכר מוצעת לעובדים בכירים כפרס על ביצועים מעולים שלהם ותפוקה גבוהה יותר (Tung-Chun,
1 999 ).
כמו כן, לעיתים מדובר בשכר מופרז אשר כלל אינו משקף עצמו בביצועי המנכ"לים, מכאן שיש לבצע מחקרים נוספים אודות סוגיית שכר המנכ"לים בקרב חברות.
פרק 2 : סקירה ספרותית שמו של התפקיד "המנהל הכללי", כשמו כן הוא כללי. המנהל הכללי אינו אמון על שום תחום ספציפי, מנהלי תחומים יהיו הסמנכ"לים לרוב. המנהל הכללי הוא המנהל של הסמנכ"לים.  מטרתו המרכזית הינה, הניהול השוטף של החברה באופן שיגשים את מדיניות וחזון של חבר המנהלים של החברה ובעלי מניותיה, בדרך היעילה והרווחית ביותר. קיימת גישות תיאורטיות לקביעת שכר מנכ"ל, הגישה המרכזית והרווחת בספרות הפיננסית להסברו של המנכ"ל היא גישת הסוכן.Jensen & Meckling (1976)  היו הראשונים שפיתחו תיאוריה מלאה של בעיית הסוכן. הם הראו שבכדי שבעלי המניות יבטיחו לעצמם שההחלטות אותם יקבלו המנהלים יקבלו יהיה החלטות המשיאות את ערך הפירמה הם נדרשים לתת להם תמריצים נאותים הכוללים קשר הדוק בין החלטות המנהלים לאינטרס הבעלים וזאת תחת תהליך של בקרה ופיקוח על פעולות המנהל. מקור הדילמה נובע מתוך ההפרדה שצוינה בין מרכיב הבעלות על הפירמה למרכיב השליטה דהיינו מכיוון שמנהלי החברה הם אלו בעלי היכולות והסמכויות לניהול החברה בפועל מטבע האדם שידאגו לאינטרס האישי שלהם תוך כדי ביצוע תפקידם ובמידה ואינטרס זה לא משתלב עם הדאגה לאינטרס של בעלי החברה אזי נוצר פה ניגוד אינטרסים שלרוב יעמוד לרעתם של בעלי המניות. כלומר האינטרסים של המנהלים אינם בהכרח זהים לאינטרסים של בעלי המניות, וכדי להתגבר על בעיית השליחות (הסוכן) מתעורר הצורך להסדיר חוזה שכר למנהל, כך שתיווצר חפיפה מקסימלית בין האינטרסים של בעלי המניות לאינטרסים של המנכ"ל (ברק ושות', 2007)  בבסיס גישת הקונפליקט טמונה ההנחה שבעליה המניות מפקידים את ניהול החברה בידי מנהל ממונה. המשקיעים אינם מתערבים בניהול השוטף, ויכולת הפיקוח שלהם על תשומותיו מוגבלות.  חוסר אפשרות המשקיעים למדוד במדויק את תרומתו הייחודית של המנהל לביצועי החברה המושפעים מגורמים אקסוגניים), מוביל לפתרון של קשירת תגמול המנהל לביצועים הכלכליים של החברה וע"י זה מבטיחים שגם המנהל ישאף להשיא את ערך החברה ואת ביצועיה ובכך נוצרת חפיפה טובה יותר בין האינטרסים של המנהל לאלו של בעלי המניות.  במאמרה של אירית סגל (1989)בנוגע לזכויות ההצעה והפיקוח על מנהלי חברות מוצגים 4 סוגים עיקריים של מנגנוני פיקוח שנועדו לצמצם את העלויות הכלכליות היוצאות מדילמת הנציג בחברות ציבוריות והם:
א. הגדלת האחריות המשפטית עבור מנהלי חברות (צעד זה החל בשימוש גדול יותר משנת 2001 לאחר קריסתה של אנרון והחלתם של כללי ה SOX בארה"ב עבור חברות בורסאיות כמו גם החלת האחריות על נכונות הדו"חות הכספיים בעצם חתימתו של הדירקטוריון עליהם ) ב. התערבות משפטית במבנה הדירקטוריון וההנהלה וצורת תפקודם – דיני החברות אפשרו לכל חברה לבחור את מבנה ההנהלה שלה על פי צרכיה ומסמכי ההתאגדות שלה. ולכן  פיקוח על מבנה הדירקטוריון ותפקידיו וכן הכשרתם של החברים בו יוצרים תפקוד יעיל של המבנה הזה וצמצום של דילמת הנציג בקרב מנהלי החברה , מחקרים רבים עוסקים כיום בתחום זה בתאגיד ומראים שנושא זה הוא בעל השפעה חזקה ביותר בנושא ביצועי הארגון וכן בנוגע לפעילות ארגונית המוכוונת יותר כלפי האינטרס של בעלי המניות הביטוי החזק ביותר המשקף את נושא זה  מצוי בהבחנה בין הדירקטוריון להנהלה המעשית והגדרתו כמפקח עליה. ג. הגברת הפיקוח המנהלי המתנהל ע"י גוף מנהלי, כגון הרשות לניירות ערך כדוגמת צעדים שננקטו במהלך השבועות האחרונים כנגד חברת גבעות עולם וכן חברות שונות שצמחו ונפלו ביום המחרת , ובאמצעות התנהלות גוף שכזה ניתן לוודא כי אכן לא נוצר קיפוח כנגד בעלי מניות מתוך הציבור אשר בעלי הבנה טכנית נמוכה יותר ועלולים להיות מנוצלים ע"י הנהלת החברה או קבוצה מצומצמת של בעלי מניות אשר מחזקים בשליטה וכן לתת מענה לנאמר מקודם לגבי שינוי טעמי הציבור וצמצום האפשרות לניצול שינוי זה ע"י קבוצת בעלי עניין.
ד. מנגנוני הפיקוח של השוק – בנוסף למנגנונים המשתמשים מכוח משפטי לסייע במתן שליטה במצב בו לא קיימת בעלות ברוב המניות ומניעת שליטת ההנהלה קיימים שלושה כוחות שוק עיקריים המשמשים למנהלי החברות מקור תמריצים לפעול לטובת החברה במקום תועלתם האישית : שוק ההון – דורש מהמנהלים תפקוד יעיל על מנת לשמור על ערך החברה ויכולתה לגייס כספים.
שוק הניהול – רצונם של המנהלים לשמור על שמם הטוב לשם בניית הקריירה שלהם בניהול חברות.
שוק השליטה –כאשר אין החברה מתנהלת כראוי הדבר בא לידי ביטוי במחיר מניות החברה. מחירי המניות יוצרים תמריץ למשקיע פוטנציאלי להציע לציבור בעלי מניות החברה למכור לו את מניותיהם על סמך הרווח שהוא צופה מרכישת השליטה בחברה על ידי רכישת מניות מהציבור, פיטורי ההנהלה הנוכחית והנהגת החברה לעבר תפקוד יעיל. זהו מנגנון הצעות רכש.
גישה נוספת היא גישת סמכות מנכ"ל- M.D(Managerial-Discretion)-גובשה על ידי(1987Hambrick and Finkelstein  ). גישה זו מתייחסת למרחב הפעולה והתמרון ומידת שיקול הדעת שיש למנכ"ל בקבלת החלטותיו. ככל שדרגת ה-MD גבוהה יותר, כן גדל פוטנציאל תפוקתו השולית של המנכ"ל והשפעתו הישירה על ביצועי החברה. לפי גישת סמכות המנכ"ל שכרו של המנכ"ל הולם את דרגת ה-MD. מכך עולה שצפוי כי רגישות שכר המנכ"ל לביצועים