החוג לחינוך                                       עבודה במסגרת הקורס הסמינריוני:
                                מחקר על התערבויות מבוססות אמנות           עיסוק באמנות והקשר למידת לחץ בקרב סטודנטים                                                תוכן עניינים
פרק א:  מבוא —
3
               הצגת הסוגיה –.
4 – 3
               לחץ –.
4
               לחץ סטודנטיאלי -..
5 – 4
               לחץ ואמנות –…
6 – 5
פרק ב: שיטה —
8 – 7
פרק ג: תוצאות –
10 – 9     פרק ד:
דיון —
13 – 11      ביבליוגרפיה -…
16 – מנהל עסקים                                                                                                                            נספחים
20 – 17
פרק א': מבוא העיסוק בכוחה המרפא של האמנות מוזכר במגוון רחב של תיאוריות, תוך דיון ביכולתה של האמנות לתרום לתהליכים של ריפוי נפשי.
למרות מרכזיותו של דיון זה, רק מעט מחקר נעשה בתחום. אמנות הינה אמצעי ביטוי עתיק, המלווה את האדם כבר מימיה הראשונים של האנושות. אמנות משקפת ומנבאת בו זמנית מגמות בתוך החברה, ובאופן מסורתי הינה פורום לביטוי עצמי ורעיונות יצירתיים .(Dalley,1984) הפעילות האומנותית מיושמת ככלים לחקירה של תהליכים פנימיים כמו רעיונות, רגשות ועוד. היא מאפשרת פיתוח מיומנויות של יחסים בין אישיים והאדרת ההערכה העצמית הדימוי העצמי והביטחון העצמי (רוס, 2002). כמו כן, כוח הריפוי של האמנויות טמון בעובדה כי הינן מאפשרות ערוצי תקשורת לא ורבליים, תוך אישיים ובין אישיים המתבססות באמונה שמשחק וביטוי אישי הוא צורך מולד (חזות,1998). הכוח המרפא של האמנות כוחה המרפא של האמנות בא לידי ביטוי במספר תיאוריות. ראשית, עצם ההתבטאות העצמית על ידי האמנות והתהליך האומנותי עצמו נחשבים כמיטיבים לבני אדם הסובלים ולבני אדם בכלל  (קרמר, 1980). הצורך היצירתי נראה כמייצר את הכוח לבניית הסתגלות והתאמות לסיטואציות חדשות Williams & Wood, 1977)). בנוסף, תיאורית הגשטלט מתארת כיצד להשתמש במדיה האמנותית על מנת לגלות ולחקור תכונות ייחודיות אישיות בעצמך ובאחרים, דבר אשר מעודד אותך לבחון את טווח ההשקפה שלך על ידי יצירת צורות עם חומריים אומנותיים וללמוד להבין את המסר הוויזואלי של הצורות הללו ובכך לחזק את היכולת לפתרון בעיות  .(Rhyne, 1966) כמו כן, הבעה דרך האמנות מגרה פנטזיה, יצירתיות, הדמיה ספונטנית לא מודעת. היא מציעה את   האפשרות של יצירת השקפה עצמית כדמיון של עצמי ושל האחר בעולם, שממנו אפשרי להפריד מרחק רווח. בדרך זו, חפץ האמנות יכול לייצר עימות עצמי מיוחד ופרספקטיבה, עשיית אמנות יכולה להיות הזדמנות לשמחה וכיף כמו גם התבוננות רצינית (Wadeson, 1987). כוחה המרפא של האמנות מתבטא גם ביכולתה להעלות תכנים לא מודעים לכדי מודעות של היוצר, ודרך כך לרכישה של שליטה, והלא אחת המטרות המרכזיות בטיפול הוא להעלות תכנים מהלא מודע למודע ועל ידי כך להגיע לפתרון הבעיה והבנה שלאנשים מסוימים ישנו קושי לבטא עצמם במילים  (דאלי ועמיתים, 1995 ; Naumburg, 1966).  בנוסף לכך, היצירתיות מאפשרת דרך של האני להתמודד עם הסביבה של האדם על ידי כך שהיא משמשת לו כהגנה מפני חרדה ודיכאון או דרך להגן על האדם מפני מחלות נפשיות במצבים קיצוניים, כלומר, יש ליצירתיות שימוש כמנגנון הגנה "בריא", וזאת על ידי  התפקיד הטיפולי שהיצירה ממלאת שניתן לייחסו כאל שחרור לחץ או הרפיית הנפש מהדחפים שאינם מוצאים פורקן או ביטוי וכן, פיצוי לאכזבות מהמציאות בהן נמצא הפרט בחיי היומיום (סטור, 1983). קרמר, תומכת בעמדה זו, ומציינת גם היא כי התהליך היצירתי אינו משמש רק כהגנה  נוירוטית אלא כלי טיפולי בעיקרו להתמודדות טובה יותר של האדם עם סביבתו (Ulman, 1975).
ומאידך גיסא, השימוש בחומרים אמנותיים יכול גם להקל על פירוק ההגנות והתגלותם של רגשות (דאלי ושות', 1995). כמו כן, ליצירה באומנות פלאסטית יכולת לשרת שתי מטרות מרכזיות נוספות, הראשונה, התמודדות עם כאבים  ומתחים; השנייה, חיזוקו של האגו תוך כדי ארגון מחודש של ה"עצמי"  .(Kohut, 1978) יתרה מכך, היצירה הפלאסטית מייצגת את השילוב בין העולם הפנימי לעולם החיצוני של היוצר והיות והאומנות הינה שפת הנפש שהסימבול הוא זה שנותן את המשמעות ללא צורך בפירושים, אז ביכולתה לתת ליוצר כיוון לפיתרון, הפגת מתח וחדות יתר (ויסמן, 1993).
ממה שנטען עד כה, יש להניח כי ישנה חשיבות לאמנות גם בהפחתת לחצים- זאת מכיוון, שהפרט מגיב בין היתר למצבי לחץ הנובעים מפגיעה בהערכתו העצמית, עלבון ואיום. כמו כן, גם למצבי כשל, כשל אקדמאי וכשל ביצועי (ויסמן, 1993). מכאן, מטרת המחקר הנוכחי הינה: לבדוק האם ישנו קשר בין עיסוק באמנות להתמודדות עם לחץ בקרב סטודנטים. לחץ-  הלחץ הוא חלק טבעי של חיי-