התרשלות, חובת זהירות ואחריות רשויות ציבוריות

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 674
מספר מקורות 14

תקציר העבודה

התרשלות, חובת זהירות ואחריות רשויות ציבוריות- תקציר העבודה עוסקת בבחינת המבחנים השונים בהם נשתמש על מנת לבדוק האם התקיימה התרשלות. סוקרת את כל שלבי המבחנים תוך שימוש בפסקי דין ששינו את פני החקיקה. מוצגים עקרונות בהם בית המשפט העליון נוהג להשתמש וכן סיבות שונות להטלת אחריות על גורמים שונים ובפרט על רשויות ציבור.
במקרה דנן אבחן את סיכויי התביעה של קרול אל מול הגורמים השונים. ראשית, התביעה מול פרופסור וובר: אם נתחיל בניתוח מבחן השוקל הטוב, ניתן לומר שפרופ' וובר, בעל הסמכות, בעמדה המתאימה ביותר לשכלל את סך הנתונים, מעצם היותו ראש המחלקה. מהנחה זו ניתן לומר כי אם היה מחליט לאפשר לגורם משפחה אחד בלבד להישאר לאחר שעות הפעילות, אולי היה יכול להקטין את הנזק בעלות נמוכה ועדיין לסייע לחולה קשת השפה ולצוות הסיעודי. חובת זהירות- ניתן לומר שמעצם העבודה עם ציבור שנזקק לסעד, ושכל חולה כפרט יוצא מנקודת הנחה שקבלת הסעד שלו היא הדחופה ביותר, יש סכנה לתקיפות מעין אלה ולכן הייתה צפיות טכנית לנזק. אך, לא בהכרח ניתן לטעון שהייתה כאן צפיות נורמטיבית. מקרה התקיפה הוא לא נגזרת של השעה ביום, ועל כן יכול היה להתרחש בכל שעה אחרת. מכאן, גם אם ימצא וובר רשלן, נעדיף לא להטיל עליו את חובת הזהירות, שכן אם נעשה זאת זה יכול להביא לרפואה מתגוננת (פס"ד רביד משה נגד קליפורד).  וובר יחשוש להגמיש את הנהלים במקרים הבאים, גם כשהדבר יבוא לטובת הצוות, החולים, או שניהם (כמו במקרה הזה). התביעה מול בית החולים בגין הטיפול הרשלני: המערכת החדישה היא האמצעי היעיל ביותר בשוק ולכן מחובתו של בית החולים להכניס אותה לשימוש-
***העבודה כוללת עמוד אחד, ללא מקורות