חוות דעת רשלניות והגדרת הנזקים הראויים לפיצוי במשפט- תקציר העבודה בוחנת באיזה מן התנאים ניתן להגדיר מצג שווא רשלני וגרימת נזק כלכלי טהור. בוחנת את האופציה לפיצויים וגובה הפיצוי לכל גורם. מסתמכת על מבחנים שהוגדרו בהלכות מפורסמות בפסקי דין של בית המשפט העליון.
תביעת שרה כנגד פרופ' סלואן: שרה פנתה לפרופ' סלואן במטרה לקבל חוו"ד רפואית כיוון שידעה שהוא כירורג ידוע ובכיר. תכניתו מיועדת לשאלות רפואיות, הוא מקבל שכר בגינה ועל כן יכלה לראות שרה בשיחתם עסקית. סלואן היה סמוך ובטוח בעצמו כאשר טען שה"פיקוטן" אינו יזיק לעובר ועל כן סביר לטעון שתסתמך על עצה שכזאת. בנה של שרה נולד עם שפה שסועה בעקבות השימוש בתרופה, ולכן תוכל לטעון להולדה בעוולה, שכן קיים קש"ס- אם הנזק מהתרופה היה מגיע לוועדה למניעת הפלות הייתה מאושרת ההפלה, ואם ההורים היו מקבלים מידע זה, היו מחליטים להפיל (פס"ד המר נ' עמית). בנוסף תוכל שרה לטעון שמבחן הקירוב מתקיים- היא נפגעה בצורה ישירה וקרובה מעצתו של הפרופסור, ולכן היה עליו לראות הגיונית את הפגיעה העתידית. אך מנגד, יוכל לטעון פרופ' סלואן כי לא התקיימו ששת התנאים לגבי מצג שווא רשלני (פס"ד וינשטיין), שכן תכניתו היא בידורית  ולא ממלאת מקום של יעוץ רפואי.
אין בה כדי לשמש חוות דעת סופית- סלואן התעניין ברופאה המטפל של שרה ואף ידע כי הוא בעל מוניטין מצוין ולכן הייתה לו סיבה להניח כי תיוועץ גם בו . בנוסף פרופ' סלואן אמנם כירורג בכיר, אך התמחותו היא בפלסטיקה והוא אינו מומחה בגניקולוגיה וילודה. כלומר, ניתן לומר ששרה יכלה למנוע את הנזק בצורה הזולה ביותר, אם הייתה מקבלת חוו"ד נוספת מדר' טורס- הרופא המומחה שלה. עוד ניתן לומר כי לא הייתה כאן הולדה בעוולה, שכן מום השפה השסועה הוא אסתטי בלבד. הוא אינו מפריע לניהול חיים תקינים, ועל כן לא נוכל  לומר שעדיף היה לילוד לא להיוולד כלל מאשר להיוולד עם מום אסתטי בלבד שניתן לתקנו. תביעת לאה כנגד פרופ' סלואן: לאה תוכל לטעון כי מעצם היותו מייעץ בתכנית…
**העבודה כוללת עמוד אחד, ללא מקורות