סיכום קורס קלאסיקה,חקר התקשורת,מבט מחודש

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2012
מספר מילים 14111
מספר מקורות 1

תקציר העבודה

"קלאסיקה בחקר התקשורת" שיעור ראשון קנוניות / קאנון מושג המבטא משהו קלאסי בעל חשיבות עליונה שיש לו ערך ומשמעות שמוסכמים על חלקים נרחבים מהחברה. הוא נשמר לאורך זמן (שומר על המעמד שלו) קאנון = ביוונית מוט מדידה למדוד תופעות מסוימות. בהמשך התגבש פירוש נוסף, לפיו קאנון זה רשימת היצירות/ הספרים, המהווים חלק ממה שקיבל הכרה מהכנסייה הקתולית. בהקשר הקורס – מאמר קאנוני הוא מאמר שמכיל בתוכו 3 מרכיבים
1 .      מהפכנות – עד כמה המאמר מכיל נקודת מבט חדשה בנוגע לתקשורת, עד כמה הוא יצר שינוי בתפיסה לאותה תקופה.
2 .      רלוונטיות – עד כמה אותו מאמר, הטיעונים והתובנות שלו נתרו רלוונטים ומסוגלים להסביר תופעות גם בהווה.
3 .       הערצה – עד כמה המאמר יצר התייחסות (לחיוב/ לשלילה), עד כמה ממשיכים להתייחס אליו, לצטט אותו את המושג קאנון טבע "בלונדהיים" – לטענתו הקאנון הוא כמו תנך. אסכולת קולומביה האסכולה נקראת ע"ש אוניברסיטת קולומביה לאסכולה ישנם מס' מאפיינים:
1.      גישה מבנית תפקודית – הגישה הדומיננטית. ע"פ אסכולה זו החברה מורכבת ממוסדות שונים כאשר לכל מוסד יש תפקיד או תפקידים מסויימים שתורמים ליציבות ולתפקוד התקין של החברה כולה – הגישה מדמה את החברה לגוף האדם – לכל איבר יש תפקיד (גישה זו מנוגדת לגישה הניאו מרקיסיסטית)
2 .      מחקר פוזיטיבי – הפוזיטיביזם היא תפיסה שלפיה המחקר של מדעי החברה בהקשר התקשורת אמור להתבסס ולהדמות למדעים מדוייקים בתחום מדע הטבע. כך שהדגש במחקר כזה הוא על ראציונאליות ובדיקת המציאות דרך עובדות ומתוך גישה ניטרלית, אובייקטיבית ולא אידיאולוגית.
3 .      שיטות מחקר – השיטות הן כמותיות שמבוססות על סקרים ועל מחקרי קהל שנועדו לבדוק ולמדוד את ההשפעה של התקשורת על התנהגות הקהל.
4 .      השפעה מוגבלת – (קשור לסעיף 1) הגישה טוענת להשפעה מוגבלת של התקשורת על הקהל ועל החברה *חלק גדול ממחקרי האסכולה נעשו על השפעת הרדיו על הקהל. מאמר :
"תקשורת המונים: טעם פופולארי ופעולה חברתית מאורגנת" / לזרפלד ומרטון
1 948
עד שנות ה 40 ההבנה והתפיסה המרכזית של החברה היתה שלתקשורת יש השפעה מאוד חזקה ובלתי מוגבלת, במהלך שנות ה 40 החלה להתגבש התפיסה של ההשפעות המוגבלות של התקשורת.
לזרפלד ומרטון היו הראשונים (פחות או יותר) שאמרו את זה. חלק I  :
החוקרים מציגים 3 חששות מרכזיים שקיימים בחברה מפני תקה"מ (לא חששות שלהם – המצב בחברה) ·         חשש מעוצמתה הבלתי מוגבלת של התקשורת שכביכול נמצאת בכל מקום ומאפשרת שליטה חברתית של קבוצות הכוח המרכזיות בחברה (כך שהתאגידים מנצלים פסיכולוגית את הקהל)  ·         קונפורמיות חברתית – חשש שהתקשורת יוצרת קונפורמיות / הסכמה חברתית. התקשורת מונעת מהקהל חשיבה ביקורתית באמצעות תכנים של תעמולה, פרסומות – כך שהציבור מציית לסטטוס קוו. ·         חשש מפני דרדור הטעם התרבותי של הקהל  – התקשורת מורידה את רמת התרבות בחברה ע"י השטחת תכנים.
חלק II : התפקיד החברתי של אמצעי התקשורת בתקופת המאמר אמצעי התקשורת, במיוחד טלוויזיה, זכו לתפוצה רבה וקהל נרחב מאוד. לדעת החוקרים אסור לבלבל בין נתוני הצריכה דל התקשורת לבין ההשפעה שלהם. לדעת החוקרים החשש מפני השפעת התקשורת נובע מכך שחלקים גדולים מהקהל מרגישים שהם כבר לא שולטים בזמן שלהם ורוב הזמן הפנוי שלהם מתמלא בצריכת תקשורת. בנוסף לכך, החוקרים מביעים אכזבה מכך שלמרות הזמן הפנוי והאפשרויות של הקהל לצרוך תכנים איכותיים (ספרות ותיאטרון) רוב הקהל מעדיך לצרוך תקשורת פופולארית. (אחרי מלחמת העולם השניה העולם הפך לעולם עם מדיניות רווחה כך שלהרבה אנשים נוצר הרבה זמן פנאי, ובמקום לקרוא מחזות אנשים צפו בטלוויזיה הפופולארית) חלק III : 2 תפקודים של תקשורת ההמונים. ·         הענקת מעמד – הענקת מעמד לאישים/ דמויות/ ארגונים/ סוגיות ציבוריות (ע"י העלתם לסדר היום). הסיקור התקשורתי ותשומת הלב שהתקשורת נותנת לאדם או לסוגיה מעלה את המעמד החברתי של מי שמסוקר. למעשה מדובר בתפקוד מעגלי – מי שמסוקר נתפס לחשוב בעל מעמד, ולאחר מכן התקשורת תמשיך להציגו כך כי הוא נתפס כחשוב. ·         אכיפת נורמות – כאן הטיעון הוא שהתקשורת יכולה לחשוף סטיות מהנורמה (מצבים או התנהגויות שלא תואמים את המוסר הציבורי) באופן כזה, גורמים לצופים ליישר קו עם המוסר המקובל.
אנשים יכולים להיות סובלנים כלפי חריגות מהנורמה כל עוד זה לא נודע בציבור. אולם ברגע שהסטייה מגיעה למרחב הציבורי האדם מרגיש שהוא מחוייב לנקוט עמדה. ·         סימום – התקשורת מעבירה לקהל הרבה מאוד מידע – המצב הזה יכול לגרום לצופה להיות/ להרגיש מעודכן, אבל לדעת החוקרים החשיפה למבול התקשורתי גורמת לצופים להיות פאסיביים, אדישים , לא מעורבים מבחינה חברתית, ולהסתפק רק ברמה של המעודכנות. חלק IV : מבנה הבעלות על התקשורת התקשורת היא בבעלות פרטית בדר"כ בידי תאגידים גדולים. האינטרס המרכזי שלהם הוא לשמר את הסטטוס קוו – המצב הקיים, התקשורת פועלת בהתאם לאינטרסים של העסקים הגדולים / תאגידים ומחזקות את הקונפורמיות של הקהל ולכן אי אפשר לסמוך כלה או לצפות ממנה שהתקשורת תפעל למען מטרה / שינוי חברתי מכיוון שהאינטרס המרכזי שלה הוא אינטרס רווח. חלק V : 3 תנאים להצלחה/ השפעה של תעמולה בתקשורת החוקרים מנסים ליישב את הסתירה בין הטיעון שלהם – שלתקש' אין השפעה חזקה לבין מחקרים / ממצאים שמראים שלעיתים לתקשורת יש השפעה. החוקרים טוענים שכדי שתעמולה בתקשורת תשפיע, יש צורך בלפחות אחד משלושת התנאים הבאים: ·         מונפוליזציה – תנאי זה מתקיים כאשר בתקשורת יש תעמולה מכיוון אחד ואין תעמולה נגדית, לדעתם מצב כזה יכול להתרחש בחברה טוטואליטארית. אבל בחברה דמוקרטית לאף גורים אין מונפול על התקשורת ובעצם התקשורת מציגה כמה קולות – חלקם מנוגדים . כך שלא ניתן לומר שהתנאי הזה אכן מתקיים למעט במשברים בטחוניים (משברי חירום) ·         תיעול – הכוונה לחיזוק דפוסים קיימים, כאשר מסרים בתקשורת מנסים לחזק דפוסים קיימים (דפוסי מחשבה) ההשפעה תהיה מוצלחת אבל המצב הזה קורה בעיקר במסעות פרסום שמבוססות על חיזוק התנהגויות קיימות. לעומת זאת במצב של תעמולה התקשורת מנסה לשכנע ולשנות עמדות (והשפעה כזו היא קשה לביצוע) ·         השלמה – למסרים שמגיעים מתקשורת ההמונים ע"י מסרים דרך תקשורת בין אישית. לדעת החוקרים השלמה כזו יוצרת אפקט מכריע. מכיוון שתקשורת בין אישית מחזקת את המסרים המגיעים מתקשורת ההמונים (זה למה בתעמולת בחירות יש תעמולה תקשורתית ותעמולה דרך חוגי בית) האפשרות הזו מאוד יקרה ולכן היא כמעט אף פעם לא באה לידי ביטוי. לסיכום:
לדעת החוקרים רק לעיתים רחוקות התנאים הנ"ל מתקיימים כך שבעצם לתקשורת ההמונים אין את העוצמה וההשפעה שהיה מקובל לייחס לה. לדעתם רוב ההשפעה של התקשורת היא בחיזוק המצב הקיים וזה נובע לדעתם מכך שהבעלות על התקשורת היא בידי תאגידים גדולים שהאינטרס המרכזי שלהם הוא לשמר את המבנה החברתי הקיים ולא ליצור בו שינוי, ולכן זו ההשפעה המרכזית של התקשורת. *חשוב לזכור שהחוקרים מודעים לאפשרות של השפעה חזקה מצד התקשורת, אבל לדעתם ההשפעה הזו לא באה לידי ביטוי ברוב הזמן.
                                                                שיעור
2 מאמר התגובה: מחקר ביקורתי בקולומביה: תקה"מ, טעם פופולארי ופעולה חברתית מאורגנת של לזרפלד ומרטון / ויימן וסימונסון 2005
נקודה 1
החשיבות הרלוונטיות של המאמר:
1 .      לטענת החוקרים, המאמר של לזרפלד ומרטון למרות שנכתב ב 48 נשאר מאוד רלוונטי גם לתקופה היום זאת מכיון שהטיעונים שבו תקפים גם לסביבת התקשורת המודרנית והעכשווית, כך למשל הטיעון לגבי היכולת של התקשורת לסמם את הקהל , היכולת שלה לאכוף נורמות חברתית ולצב את הטעם התרבותי של הקהל, היכולת שלה להענק סטאטוס לסוגיות או לאנשים מסוימים וההבנה שהשפעת התקשורת מתחזקת כאשר היא פועלת לצד תקשורת בים אישית ופועלת לחיזוק תפיסות קיימות בקרב הקהל.
2 .      ווימן וסימונסון טוענים גם שהמאמר של לזרספלד ומרטון חשוב לא רק מבחינת הרלוונטיות שלו אלא גם בגלל ההיבט התיאורטי שבו, כלומר ויימן וסימונסון טוענים שהמאמר הקלאסי (ל"מ) מאפשר למפות את תחום חקר התקשורת לתחומים שונים שכל אחד מהם יתפתח לתחום בפני עצמו שזכה לתאוריות ולמחקרים. הם מתכוונים לתחומים כמו תפקידי התקשורת, השפעת התקשורת, הכוח ההגמוני שהתקשורת מפעילה, השפעת מבנה הבעלות של התקשורת על התכנים- בעצם הם מנסים להגיד שתחום התקשורת הוא צעיר ולמרות שהמאמר שלהם נעשה לפני הרבה שנים הוא אחד החשובים כי זוהי נקודת התחלה שמשם התחילו מחקרים לכל מיני כיוונים בנוסף, המאמר המקורי, מאפשר לנו לדעת איך נראה תחום התקש' הראשיתו בשנות ה 40, כך למשל ניתן להבחין בנזילות תיאורטית את לזר"מרט שמדברים גל על תפקידי התקשורת וגם על השפעות חזקות והגמוניות בנשימה אחת. (בזמנו הם ערבבו בין 2 תחומים יחד, כלומר לא הכל היה מובן חלק שני :
ההתייחסות לביקורת שנמתחה במהלך השנים על לזרספלד ומרטון. הביקורת הזו, הגיעה בעיקר מהכיוון של תאוריות ביקורתיות (בדר"כ ניאומרקסיסטיות)שהאשימו את לס"מרט שהם בעצם לא קולטים את ההשפעה החזקה של התקשורת, אלא מייחסים לה השפעה מוגבלת בלבד. כמו כן, האשימו אותם שהם ניסו למדוד השפעות באופן אמפירי, בעוד שזה בלתי אפשרי למדידה, כמו כן האשימו אותם בכך שהם מתעלמים מייחסי הכוחות בחברה, ומכך שהתקשורת משמשת כמנגנון שליטה (בעצם וימן וסימ' יודעים איזה תגובות המאמר של לזרספלד קיבלו ועונים על ביקורות אלו) וימן וסימונסון טוענים שקריאה מעמיקה במאמר מראה שלזרס' ומרט' היו מודעים לכך שלתקשורת יש השפעה חזקה שבאה לידי ביטוי בהפעלת כוח הגמוני, העברת מסרים שמרניים ובעיקר מניעת שינוי המצב הקיים, הראיה לכך הם היו מודעים לזה היא שהם מגדירים במופרש שבהינתן 3 תנאים (מונפוליזציה, תיעול והשלמה).
לזרספלד ומרטון: מידת הקנוניות נבדוק מספר פרמטרים:
1 .      חדשנות/מהפכנות
2 .      רלוונטיות
3 .      התאמתו לאסכולה חדשנות/מהפכנות:
·         לזרספלד ומרטון היו הראשונים שדיברו באופן מפורש ומבוסס על המעבר מהתפיסה השלטת בחברה לגבי ההשפעה הבלתי מוגבלת של התקש' לתפיסה שמדברת על השפעה מוגבלת יותר ומותנת במספר גורמים ·         הם היו הראשונים שדיברו על התפקודים שהתקשורת ממלאת בחברה (אכיפת נורמות, הענקת מעמד וסימום) ·         הם היו הראשונים שהגדירו באופן מדויק את התנאים שדרושים להשפעה חזקה של תעמולה בתקשורת ·         הם היו בין הראשונים  שהצביעו על הקשר שבין מבנה הבעלות של התקשורת לבין התכנים של התקשורת וגם לבין שימור המבנה הקיים (הסטאטוס קוו החברתי) רלוונטיות:
גם כיום עולות שאלות בתחום חקר התקשורת שהופיעו במאמר של לזרספלד ומרטון כמו למשל : ·         ההשפעה של מבנה הבעלות על התקשורת על התכנים, על הקהל.
·         גם כיום התפקודים שלזרספלד ומרטון זיהו (מעמד נורמות וסימום) הם חלק מהשגרה היומיומית שהתקשורת מקיימת, התפקודים האלה קיבלו ביטוי בתאוריות מאוחרות יותר. כמו למשל האסכולה של קביעת סדר היום שממשיכה את הענקת המעמד, אסכולת החיברות שממשיכה את אכיפת הנורמות ·         גם כיום מתקיים דיון לגבי רמת התרבות והתכנים שהתקשורת יוצרת ·         גם כיום התנאים שלזרספלד ומרטון מציינים ככאלה שמאפשרים השפעה חזקה של התקשורת מתקיימים למשל בתעמולת בחירות, מסעות שיווק וכד' התאמתו לאסכולה: ·         כיצד באים לידי ביטוי מאפייני אסכולת קולומביה במאמר (של לזרספחד ומרטון) בהתאם לתאוריה המרכזית של אסכולת קולומביה שהיא הגישה המבנית תפקודית  החוקרים מדברים על תקשרות ההמונים ככזו שיש לה תפקודים שונים בחברה זאת בהתאם לגישה הפונקציונליסטית או המבנית תפקודית שמתנסחת במושגים או במונחים של תפקוד.
·         בהתאם לעקרונות האסכולה, המחקר עסק גם בקהל ובאופן שבו הוא מושפע מתקשורת ההמונים ·         בהתאם לאסכולת קולומביה, שמדברת על השפעה מוגבלת של התקשורת המאמר מדבר באופן מפורש על כך שתקשורת ההמונים חסרה את העוצמה וההשפעה שבעבר היה מקובל לייחס לה, למעשה הם מדברים על השפעה מוגבלת שבאה לידי ביטוי בחיזוק המצב / המבנה החברתי הקיים על חוויה שאולה: ניתוח האזנה לתסכיתי רדיו יומיים/ הרטה  הרצוג 1942
בתקופה הזו לא היתה טלוויזיה, רק רדיו. היא ניתחה את המאזינות של אופרות הסבון ששודרו ברדיו. זהו מחקר ראשוני וחלוצי. –