ממ"ן 12
שאלה 1, א' לאור הציטוט המוצג וחומר הלימוד ביחידת הלימוד, חשיבותה של החוקה למשטר הדמוקרטי היא קודם כול בכך, שהחוקה עומדת בבסיס העקרונות הדמוקרטיים, ומטרתה לשמור על ריבונות העם ועל חירויות האזרח. חוקה היא מעין חוק עליון, העומד מעל החוקים הרגילים, ואחד מתפקידיה הוא להגביל את השלטון, למנוע שימוש לרעה בכוח השלטון ולהבטיח שהרוב בפרלמנט לא יוכל לפגוע בחירויות היסוד באמצעות חקיקה שרירותית. חוקה מתארת כללי יסודות המשטר, מגדירה רשויות שלטון עיקריות, קובעת את סמכויותיהן, את תפקידיהן, את נוהלי הרכבתן ואת יחסי גומלין ביניהן. חלק מרכזי בכל החוקות הדמוקרטיות מוקדש לפירוט חירויות האזרח וחובותיו ולחובת המדינה ורשויותיה לכבדן. "מבטיחה את עליונותו של החוק גם על האוחזים בשלטון והמחוקקים עצמם, הכפופים לחוקים שהם עצמם חוקקו, ומדגישה את חשיבותה של המסגרת החוקית-פורמלית לקיום המשכיותו ויציבותו של השלטון והממשל".  נכון, היא עוסקת בשמירה על חרויות הפרט, אתה טוען אך אינך מסביר את הטענה –
8
שאלה 1, ב' עוד מלפני הקמת המדינה, היו וויכוחים רבים בנושא כינון החוקה. דיוני כנסת שיקפו מחלוקת עמוקה בדבר החוקה המשפטית והציבורית-מוסרית לכונן חוקה עוד מלפני הבחירות לאספה-המכוננת.
מחייבי החוקה, שהיו מימין ומשמאל (חרות ומפ"ם) טענו, שהחלטת החלוקה של האו"מ, כמו גם הכרזת העצמאות ובחירת אספה מכוננת, מטילות חובה משפטית ומוסרית לכונן חוקה. מתנגדי החוקה ממפא"י ומהחזית-הדתית-המאוחדת שללו טענה זו בתוקף-
משפטים שאלה 1, ג'    לדעתי, מגילת העצמאות של מדינת ישראל לא יכולה להוות תחליף לחוקה בישראל, מכיוון, שמגילת העצמאות דומה יותר להצהרת העצמאות של העם ולא לחוקה. מגילת העצמאות מבטאת את חזון העם ואת  "האני מאמין" שלו, אבל אין בה שום חוק קונסטיטוציוני, הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים שונים או ביטולם.
יתרה מזאת, במגילת העצמאות עצמה רשום על צורך בכינון חוקה, בחלק הכרזתי-אופרטיבי:
"…ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים –
משפטים
3 8 מתוך 45
שאלה 2
המבנה הקואליציוני המאפיין את ממשלות ישראל, הוא אכן השילוב של תהליכי המשכיות ושינוי מתקופת היישוב עם עקרונות וערכים דמוקרטיים-ליברליים. כבר בתקופת היישוב, וליפני הקמת המדינה הייתה ביישוב היהודי מערכת-מוסדית פוליטית, אוטונומית במובנים ידועים, שכללה מוסדות ייצוגיים וביצועיים, מפלגות, סוכנויות למתן שירותים חברתיים ועוד.
כמו כן, היה מרכז לאומי הקדם-מדיני, והיו מרכזי משנה/ הפריפריות, אומנם ההשתייכות למסגרת מדינית, היישובית לא הייתה חובה, –
סיכום מכל הבא ליד, לא טוב, יש לערוך את התשובה לסלק את מה שלא נשאלתם אודותיו ולהתמקד בנשאל
2 5 מתוך   35
שאלה 3, א' משטר נשיאוטרי – זהו משטר שבו יש בחירה ישירה של ראש הממשלה. הרעיון של המשטר הנשיאוטרי עלה לראשונה בהצעת החוקה של הפרופסורים למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, שפורסמה ב-1987. עקב משברים קואליציוניים ומשברים מפלגתיים פנימיים, נוצר לחץ ציבורי לשינוי שיטת הבחירות, ושתי המפלגות הגדולות תמכו –
  שאלה 3, ב' עקרון הפרדת הרשויות – קובע, כי במדינה דמוקרטית יש חלוקה של הכוח בין גורמים שונים, על מנת שלא יהיה ריכוז כל הכוח בידי רשות שולטת אחת/ גוף אחד. מטרתו של עקרון זה היא הגבלת שלטון, שמירה על זכויות האזרח ומניעת עריצות השליט ועריצות הרוב-
ישראל?
18