סיכום שיעור מספר 4 בקורס דיני תאגידים למנהלים לתואר שני במנהל עסקים דיני תאגידים למנהלים שיעור 4
דיברנו בשיעור הקודם על הון החברה. חילקנו את ההון לשניים –הון זר והון עצמי. נכנסנו לעומק נושא ההון העצמי. דיברנו בתוך ההון העצמי על הון מניות, דיברנו על הפרמיה (הסברנו את המשמעות של הערך הנקוב) והגענו לרווחים; סעיף הרווחים בהון העצמי – הרווחים הנקיים שמהווים את הבסיס לחלוקת הדיבידנדים למשקיעים. חוק החברות קובע שני מבחנים עיקריים שחייבים להתקיים על מנת שחברה תוכל להכריז על חלוקת דיבידנדים. (חברה לא מחויבת לחלק דיבידנדים; היא יכולה להחליט שהיא מנתבת את הכסף להשקעות ולמקומות אחרים) כבעל מניות אין זכות לתבוע (בהנחה שאין התחייבות) חלוקת רווחים מהחברה.
בנושא הזה, המחוקק (סעיפים 301-311) קובע שני מבחני חלוקה מצטברים שהחברה חייבת לוודא את הקיום שלהם על מנת שהחברה תכריז על חלוקת דיבידנדים; (חלוקה מותרה) – חשוב לציין כי אלה מבחנים קוגנטים – כלומר אי אפשר להתנות עליהם.
מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון מבחן הרווח – כאשר החברה רוצה להכריז על מיליון שקל דיבידנד היא צריכה לראות-