יסודות המחקר הכמותי א' 10769:

תקציר העבודה

שאלות עליהן ניתן מענה בממן:
שאלה 1:
מה הם ההבדלים בין מתאם לבין סיבתיות? כיצד ניתן לבדוק מתאם? כיצד ניתן לבחון האם מאחורי המתאם עומד קשר סיבתי? כיצד בא הדבר לידי ביטוי ברמה של מערך המחקר – לדוגמא, אילו סוגי משתנים ואיזה שליטה במשתנים יתאפשרו לחוקרים/ות במערך מחקר ניסויי לעומת במערך מחקר מתאמי?
שאלה 2:
ככל שהמשתנה הנצפה קרוב בערכו למשתנה האמיתי (זאת אומרת, הטעות מצטמצמת), כך עולה רמת המהימנות. כמו כן, ככל שאנו מודדים את מה שאנו באמת מתכוונים למדוד, כך עולה תוקף המדד בו אנו עושים שימוש. שאלה זו עוסקת במהימנות ובתוקף. במדעי החברה ישנם נושאים שבהם קשה לערוך מדידות ישירות. אחת הדרכים להתמודד עם בעיה זו היא לעשות שימוש בחוות דעת של מומחים בעניין. לדוגמא, למרות שמסקירה של פסקי דין בשנים האחרונות נראה כי ההעדפות הפוליטיות של שופטים עשויות להשפיע על האופן שבו הם מקבלים החלטות בתיקים העומדים לפני בית המשפט, קשה מאד למדוד את אותן העדפות פוליטיות. הסיבה לכך פשוטה – שופטים בדרך כלל נמנעים מלהביע את הדעות הפוליטיות שלהם בציבור, וגם בראיונות אישיים איתם הם מעדיפים שלא להתייחס לשאלה. כמו כן, בציבור יש ציפייה ששופטים יחליטו לפי החוק ולא משיקולים פוליטיים. לכן, חוקרים המעוניינים לבדוק כיצד משפיעות העדפות פוליטיות של שופטים על החלטותיהם, נזקקים לחוות דעת מומחים כדי למדוד את ההעדפות הללו. המומחים יהיו חוקרים שעקבו אחר הקריירה של השופטים אותם מעוניינים לחקור, המכירים בצורה מפורטת את ההחלטות של אותם שופטים ואת ההיסטוריה שלהם. בדרך כלל, חוות דעת של ארבעה או חמישה מומחים שונים משמשות כדי להרכיב מדד להעדפות הפוליטיות של שופטים. לסיכום, על מנת לבנות מדד להעדפות הפוליטיות של שופטים, עושים שימוש בחוות דעת של מומחים המכירים היטב את אותם שופטים. בשאלה הזו עליכם לדון, לנתח ולהעריך את המהימנות והתוקף של שיטת המדידה המתוארת:
א.      מה סוג המהימנות שניתן להשיג במדד מעין זה – מהימנות כיציבות? מהימנות כאקוויוולנטיות?
כעקיבות פנימית? מהימנות בין שופטים? ב.      מה תהיה ההגדרה הנומינלית של המשתנה אותו רוצים למדוד? ג.       מה תהיה ההגדרה האופרציונלית שלו?
ד.      מה תהיה המשמעות של תוקף בהקשר של המחקר המתואר פה?
ה.      האם מדובר בתוקף תוכן? תוקף מבנה? תוקף ניבוי?
ו.        ולבסוף, מה עשויים להיות הקשרים בין תוקף למהימנות בהקשר של בחינת ההעדפות הפוליטיות של שופטים כפי שמתואר לעיל?