בחרתי את המאמר של בובו והמאמר של קארי.
ז'קלין בובו – עשתה מחקר על נשים שחורות שצפו בסרט צבע ארגמן של סטיבן שפילברג באמצע שנות ה – 80. נשים שחורות אהבו את הסרט לעומת זאת הגברים שחורים לא אהבו את הסרט משום שדמות הגבר שם היא שלילית. היא הראתה איך העמדה של הנשים הייתה מנוגדת לפרשנות המקובלת ולהצפנה של הסדר, בובו השתמשה במודל הול – הצפנה ופיענוח. היא מיישמת את המודל במחקרה – כל צופה מגיע לטקסט כשהוא מצויד בידע כלשהו על העולם והתקשורת. הנשים השחורות דווקא התחברו לסרט והביעו תחושה של הזדהות ולכן היא ייחסה להם קריאה אופזיציונית – מצב בו הקורא מזהה את האידיאולוגיה הדומיננטית בטקסט ומתנגד לה. הן התחברו כי ן זיהו חלק מהעולם שלהם וההתנסויות שלהם בדמות הראשית.