החוג למדע המדינה כיצד תהליכי הגלובליזציה והדמוקרטיזציה היטיבו עם ברזיל ומהם האתגרים העומדים בפניה כדי להפוך רשמית למדינה מפותחת?
במסגרת הפרוסמינר :
אתגרים לדמוקרטיה בעידן המודרני סמסטר ב', תשע"ב תוכן העניינים
מבוא -..3-4
ברזיל – סקירה היסטורית –5-6
הרפורמות שהביאה הדמוקרטיה לברזיל -.7-8
הכלכלה הברזילאית – אז ועכשיו 8-10 צד אחר למטבע -..10-12
סיכום ומסקנות -.13-16
ביבליוגרפיה –16-17
מבוא
בתחילת שנות ה-2000 טבע ג'ון אוניל, כלכלן בחברת 'גולדמן זקס' את המושג "מדינות הבריק" (BRIC), מושג שמרכז בתוכו את ארבעת המדינות – ברזיל, רוסיה, הודו וסין. מדינות הבריק נתפשות כמדינות שלהן יש את הפוטנציאל הגדול ביותר להוות את הכלכלות המובילות בעולם עד לשנת  2050 (O'Neill 2001). גם כיום, בשנת 2012, מדינות הבריק מהוות כלכלות משמעותיות בזירה הבינלאומית, אולם בכל אחת מהן יש מורכבות תוך-מדינתית שמעצבת את התפתחותה. בעבודה זו בחרתי לבחון את המתרחש בברזיל, משום שלדעתי היא בין המקרים המעניינים ביותר –מבחינה היסטורית, מבחינת עושר של משאבי טבע ומבחינת המורכבות הפנימית בתוך המדינה, שלטונית וחברתית, שמשפיעה (ומקשה( על ההתפתחות הכלכלית שלה. לברזיל יש פוטנציאל רב, אולם ההיסטוריה שלה הביאה לתוצר מורכב שכיום חווה מכשולים בדרך למימוש אותו הפוטנציאל. בעבודה זו ארצה לבחון כיצד הגלובליזציה והדמוקרטיזציה היטיבו עם ברזיל ומהם האתגרים העומדים בפניה כדי להפוך רשמית למדינה מפותחת? כדי לענות על השאלה אפתח בסקירה היסטורית של ברזיל – מרגע גילויה על ידי פורטוגל ועד לתקופה הנוכחית. לגלובליזציה היה תפקיד חשוב בעיצוב כל המדינות המתפתחות, וברזיל איננה יוצאת דופן. לארגונים בינלאומיים כמו קרן המטבע העולמית והאומות המאוחדות הייתה השפעה ישירה על הפעולות של ברזיל משום שלברזיל תמיד הייתה זיקה למערב ולארה"ב (בניגוד למדינות בריק אחרות כמו סין ורוסיה) ולכן היא רצתה לעשות ככל שביכולתה כדי להצטרף לשורותיהן. עם זאת, התהפוכות הפנימיות שהתרחשו במדינה והמעברים בין משטר מלוכני – לדמוקרטי – לאוטוריטרי ושוב לדמוקרטי, לא היטיבו עם ההתפתחות שלה והשפיעו מבחינה היסטורית על מדיניות הפנים והחוץ של המדינה. לאחר הסקירה ההיסטורית אני אציג את מצב הכלכלה הברזילאית לפני ההתפתחות המואצת של סוף שנות ה-90 ואת המצב שיש במדינה כיום, בדגש על המגמות הניאו-ליברליות שהחלו להיות מיושמות החל מאמצע שנות השמונים, או אז חזרה ברזיל להיות דמוקרטיה בשנית.
המטרה שלי בעבודה היא לבדוק מתי החלה ברזיל להפוך להבטחה שלא מומשה ולהתפתח כלכלית והאם היא אכן הצליחה להרוויח את מקומה בכבוד בין מדינות ה'בריק'. לאחר הסקירה של מצב הכלכלה הברזילאית אבחן את האתגרים שניצבים כיום בפני השלטון הברזילאי, את המקורות לאתגרים הללו ואת ההשלכות שיכולות להיות לבעיות הללו על המשך ההתפתחות של ברזיל.
הבחירה שלי בברזיל נובעת מכך שברזיל מהווה ישות ייחודית בזירה הבינלאומית, ואפילו בין מדינות הבריק עצמן. בגלל גודלה ומיקומה הגיאוגרפי היא לא הייתה נתונה למלחמות ולאיומים מבחוץ ולכן גם לא ראתה צורך באמצעי נשק מורכבים. מנקודת מבט מערבית ברזיל לא מהווה איום – מאז ומתמיד היא ראתה עצמה כבת ברית של המערב וארה"ב בפרט והיא לא שאפה מעולם לפתח נשק גרעיני או אמצעים אחרים להשמדה המונית. בנוסף, היא מחזיקה כבר זמן לא מועט בדמוקרטיה יציבה, מצב שאין כמעט שני לו בין מדינות דרום אמריקה. המעניין הוא לראות איך מדינה שמבוססת על "עוצמה רכה" יכולה לרכוש מקום בין השחקניות הגדולות האחרות בזירה הבינלאומית. מצב שכזה – אם אכן ברזיל תגיע למעמד זה – יהיה ממש תקדים, ויראה שאולי מאזן הכוחות בעולם מבוסס יותר על כוח כלכלי מאשר על צבאי ושהם אינם בהכרח חייבים ללכת יד ביד. סיבה נוספת לבחירתי בברזיל היא עצם העובדה שהעתיד שלה אינו מוגדר עדיין, ונתון לעיצוב לכאן או לכאן. ברזיל נמצאת בשלב בו יש באפשרותה להחליט האם לשים דגש על פתרון הבעיות הפנימיות שבמדינה או האם להמשיך בדרכה הנוכחית. בעבודה זו אבחן עד כמה הבעיות הפנימיות הללו יכולות להשפיע על ההתפתחות הכלכלית של ברזיל .