המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי ההשפעה של מיקום מגורי סטודנטים בלב שכונה:
"עמותת איילים" בשכונת מלכי ישראל, דימונה                                                                  במסגרת הסמינר: שינוי והמשכיות בסביבה הבנויה תוכן העניינים
מבוא –3

1 . אוניברסיטה ככלי לפיתוח אזורי -..5
            ציר כלכלי-אזורי –.7
2 . אקדמיה וקהילה .8
ציר מקומי-חברתי -…8
3 . סטודנטים כמתנדבים -..11
4 . עיירות הפיתוח ..12
פרויקט שיקום שכונות מנהל עסקים 5. רקע כללי דימונה …
משפטים שכונת מלכי ישראל 16

6 . מקרה דוגמא: כפר סטודנטים עירוני במסגרת עמותת איילים בשכונת מלכי ישראל רקע על עמותת איילים –..18
"כפר הסטודנטים העירוני בדימונה" בשכונת מלכי ישראל על ידי סטודנטים בעמותת איילים…19
7. מערך המחקר: השפעה על השכונה בעיני הסטודנטים ובעיני תושבי ישראל–..22
ממצאים .23
דיון –28
מסקנות וסיכום -29
מקורות …31
נספח 1 – מפת דימונה –…35
נספח 2 – מתווה שכונת מלכי ישראל ו"כפר הסטודנטים העירוני" –..36
נספח 3 – שרטוט שכונת מלכי ישראל ו"כפר הסטודנטים העירוני" –.37
נספח 4 – שאלון תושבים וסטודנטים -..39
נספח 5 – תוצאות השאלונים -40 מבוא
במחקרים רבים מובאים לדיון היחסים הנרקמים בין מוסדות להשכלה גבוהה לבין הקהילה המקומית, אולם רובם לא התעמתו עם ההשפעה החברתית והתרבותית שיש למוסד ולסטודנטים על הקהילה, אלא לרוב התעמקו בסוגיה הכלכלית ובהשפעותיה הישירות והעקיפות על הסביבה (Chetterton, 2000). עם זאת, בעשור האחרון החלו להופיע מחקרים הדנים בהשפעה של המוסדות להשכלה גבוהה בציר החברתי-תרבותי, ברמה המקומית-אזורית (מאיר ודואניאס, 2006), על אף הקושי בכימות אותן השפעות ובהסקת מסקנות לגבי השינויים שחלים בתחומים הללו. בסקירה התיאורטית שהובאה כאן, מתקבלת תמונה כוללת על המוסדות להשכלה גבוהה ביחס לסביבה, ככלי לפיתוח אזורי, ביחס למעורבות קהילתית וכמהווים חלק ממערך העשייה וההתנדבות. בפרק הראשון, מובאת השאלה של תפקיד האוניברסיטה כמוסד המהווה כלי לפיתוח אזורי וסביבתי, באופן פאסיבי ובאופן אקטיבי ומתוך מדיניות של מעורבות חברתית או הימנעות ממדיניות כזו. בפרק השני, השאלה שעומדת בבסיס הפרק היא שאלת תפקיד האקדמיה ובפרט הסטודנטים וסגל העובדים בה אל מול הקהילה – המדיניות שננקטת, דרך המעורבות שנבחרה, מידת נטייתו של המוסד למעורבות חברתית, מידת האחריות שהמוסד נוטל על עצמו ביחס לסוגיות חברתיות, אופן החיבור של האקדמיה לקהילה ותפקידה מול הקהילה. האם האוניברסיטה נתפסת כמספקת "תרבות גבוהה", מאפשרת לקהילה לרכוש השכלה ביתר קלות או ככלי עזר לפיתוחה ולצמיחתה כחברה. ישנן מגוון שאלות נוספות בהקשר של אקדמיה וקהילה, כדוגמת תנאי העסקה של עובדי קבלן, הנגשת האקדמיה לכלל הקהילה, תרומת אנשי האקדמיה לשיח ציבורי וביקורתי ( גולן-עגנון ואחרים, 2005). אולם בעבודה זו נושאים אלו אינם מובאים לדיון. הפרק השלישי עוסק במאפייני אוכלוסיית הסטודנטים, בהקשר של התנדבות ומעורבות בקהילה המקומית. המניעים להתנדבות, תפיסת ההתנדבות ומידת ההשפעה שיש לסטודנטים על עצמם ועל הסביבה בה בחרו להתנדב, ייחקרו לעומק בפרק. מאחר והעבודה עוסקת בהשפעה שיש לקהילת סטודנטים המתגוררים בדימונה על הקהילה המקומית, יש צורך להבין את הגורם לכך שייווצר מצב מסוג זה. על כן, הפרק הרביעי עוסק במאפייני עיירות הפיתוח, בעיקר בכדי להבין את האתגרים והבעיות שנוצרו בעיירות אלו ומהם הסיבות שהביאו להיווצרות מצב שבו אוכלוסייה חזקה שהנה חיצונית לבעיות וחיצונית לעיר, מהגרת אליה במטרה להביא לשינוי. בפרק יתואר הפער בין תכנון עיירות הפיתוח למציאות היום, יתוארו ההשפעות החברתיות והכלכליות שפער זה יצר עם השנים ואת אופן התמודדות המדינה והחברה עם התוצאות האלו (פרויקט שיקום שכונות וגרעינים אידיאולוגיים).  בניגוד למחקרים שנערכו בהקשר למגורי סטודנטים באזורי האוניברסיטאות, לרוב בבריטניה וארצות הברית, ניתן להבין כי מגורי סטודנטים בשכונה שבה המצב הסוציו-אקונומי יחסית גבוה ההשפעה של הסטודנטים על התושבים והסביבה הפיזית היא לרוב שלילית. בעבודה זו אתמקד בהשפעה שיש למגורי סטודנטים בשכונת מצוקה ואנסה להוכיח כי ההשפעה היא חיובית. ההתיישבות הצעירה באזורי פריפריה או בשכונות מוחלשות מביאה לשינויים שונים בשכונה ובקהילה המקומית הבאים לידי ביטוי בהיבטים השונים שציינתי, בעבודה זו אתמקד בשינוי החברתי והתרבותי של הסטודנטים על השכונה, מתוך רצון וכוונה לכך. שכונת מלכי ישראל התפתחה במהלך השנים האחרונות מבחינה פיזית, ביטחונית, תרבותית, כלכלית, חברתית כחלק מהתפתחות כללית שחלה בדימונה בשנים האחרונות. שינויים אלו באים לידי ביטוי בעיקר באווירה שקיימת היום בשכונה. השכונה בטוחה יותר, מחירי הדירות האמירו, חלה עלייה ניכרת בכמות הדירות המאוכלסות ואף קיימת דרישה לדיור מעבר לקיים, עלייה בכמות כלי הרכב, השקעה בתשתיות ועוד. השערות:
*אין התאמה בין עמדת תושבי מלכי ישראל לעמדת הסטודנטים לגבי ההשפעה שיש לסטודנטים על השכונה (הסטודנטים רואים עצמם כמשפיעים יותר מאשר התושבים).
*תחום ההשפעה יהיה בקרבת הבניינים שבהם מאוכלסים סטודנטים, עם ההתרחקות ישנה ירידה בהשפעה ואף חוסר מודעות לקיומם של סטודנטים בשכונה.
הנחות יסוד: א. השכונה השתנתה בזכות הסטודנטים.
ב. הסטודנטים מעורים בחיי השכונה ויוצרים קשרים חברתיים עם תושבי השכונה. ג. הסטודנטים מבקשים להיות חלק מהמרקם החברתי
1 .1 אוניברסיטה ככלי לפיתוח אזורי המוסדות להשכלה גבוהה נהנים מהשפעה חברתית ופוליטית, בכבוד, במעמד גבוהה, בתנאים חומריים ובמשאבים רבים.
הצטרפות לחוג ההשכלה הגבוהה נתפסת כקידום מקצועי חברתי וכלכלי. קיימים לאוניברסיטה תפקידים "מסורתיים", כפי שמופיעים בספרות האקדמית: הנחלת התרבות הגבוהה וקידום המדע באמצעות מחקר. ישנם גם תפקידים נוספים, חשיפת אוכלוסייה רחבה לתכנים תרבותיים והענקת תעודות הנדרשות לצורך מציאת תעסוקה. האוניברסיטה מקבלת עצמאות מלאה בכל הנוגע לתפקידה האקדמי והמחקרי (תפקידיה המסורתיים), אולם בהקשרים קהילתיים-סביבתיים ניכרת מעורבות חיצונית רבה (שרמן, 1996; Chatterton, 2000 ) המתבטאת לרוב בלחצים ובהתערבות חיצונית של גורמים שונים (שרמן, 1996; מאיר ודואניאס, 2006). במדינות רבות האוניברסיטה נתפסת ככלי לצמיחה, ייצור ידע והפצתו. במספר מדינות הקמת אוניברסיטה מקומית מהווה אלמנט ברור וכחלק מאסטרטגיה של פיתוח אזורי (Harloe & Perry, 2004).
הגדרת מטרות האוניברסיטה בפיתוח אזורי, תלוי במידה רבה באופי האזורי, במידת התפתחותו, במדיניות הממשלה לגביו. בנוסף, חשוב האופן שבו נתפסת האוניברסיטה ככלי לפיתוחו (מאיר ודואניאס, 2006). ישנה הסכמה דיי רחבה על כך שהאוניברסיטה חשובה כמנוע לצמיחה כלכלית ומנוף לשינוי חברתי. מעודדים, לעיתים מחייבים, אוניברסיטאות הן בעולם המפותח והן בעולם המתפתח למעורבות יותר גדולה עם התושבים המקומיים ועם האזור שבו ממוקמת פיזית האוניברסיטה (Harloe & Perry In Harding et al, 2007). באופן מסורתי האוניברסיטה נחשבה כמובדלת מהקהילה: האוניברסיטה ממוקמת 'בתוך' ולא 'שייכת' למקום. (Chatterton, 2000). המוסדות להשכלה גבוהה מהווים חלק בלתי נפרד מהמקום הגיאו-חברתי שבהם הם ממוקמים, מתוך כך עצם הנוכחות שלהם תורמת באופנים שונים לעיצוב הסביבה. המוסדות להשכלה גבוהה מהווים ישות כלכלית, אשר במידה רבה, עולה על ההשפעה החברתית-תרבותית, מאחר והקשרים הכלכליים בין האוניברסיטה למרחב בו היא נמצאת הם רבים ורחבים מעבר למיקום הנקודתי של המוסד עצמו. אולם, כאשר בוחנים את ההשפעה התרבותית-חברתית במיקום מסוים, ברמת המיקרו, יימצא כי השפעה זו עולה על ההשפעות הכלכליות של האוניברסיטה. למעשה ההשפעה העיקרית נקבעת על פי גודל האזור שאותו בוחנים ביחס לעיר, ככל שנתמקד בתוך העיר, נמצא כי ההשפעה הכלכלית פוחתת ואילו זו התרבותית-חברתית גדלה (מאיר ודואניאס, 2006). במאה הקודמת האוניברסיטה שיחקה תפקיד חשוב בבניית הזהות הלאומית, בפיתוח הערכים התרבותיים ובבניית תשתית תרבותית ברמה הלאומית. (Chatterton, 2000).
בעוד בעבר, המיקוד היה סביב ההשכלה הגבוהה ומוסדות המחקר כמקורות של חדשנות, היי-טק ותעשיות עתירות ידע, היום הם נחשבים בפרספקטיבה רחבה, כחלק מהמרקם החברתי. מוסדות ההשכלה הגבוהה בולטים כשותפים מעניינים מאחר והם שחקנים רבי תושייה הממוקמים באזור, כיוון שהם פועלים בכל קנה מידה, ומאחר והם מקושרים בכל כך הרבה תחומים חברתיים ובפעילות חברתית ענפה. קיימים היבטים רבים של הארגון האקדמאי הנתפסים כמשמעותיים להתחדשות וההשתנות האזורית. (Doyle, 2010).
המוסדות להשכלה גבוהה בעבר (וגם היום) היוו מקום המאפשר פיתוח וקידום של הוויכוח האינטלקטואלי ושל השיח הציבורי, תפקיד זה באופן ישיר ועקיף למעשה מעצב את החברה המודרנית. בהמשך השנים תפקיד האוניברסיטה התרחב, למקום המקנה השכלה מקצועית וכללית, ופיתוח המדע והטכנולוגיה. החל מסוף המאה ה-19 החל להתפתח המודל של האוניברסיטה המחקרית, כפי שהינו בימים אלה. החברה תופסת את האוניברסיטה, במיוחד את זו המחקרית, כמהווה תנאי הכרחי לקדמה (מאיר ודואניאס, 2006). עיקר תרומתם של המוסדות להשכלה גבוהה בפיתוח האזורי, מוזכר בספרות בשני מישורים. תרומתם להעלאת איכות החיים של התושבים בעיקר על ידי חיזוק מערכת החינוך. המישור השני, המשמעותי יותר, הם נתפסים כתורמים לקידום ופיתוח מפעלים הקיימים באזור ולהקמת מפעלים חדשים, מבחינת כוח אדם מיומן וכגורם מקצועי בתכנון וכו' (שרמן, 1996). קיימת הדדיות ודו סטריות בתרומה של כל ישות: באם זו העיר והקהילה ה"מלמדים" את המוסדות להשכלה גבוהה והמוסדות להשכלה גבוהה שתורמים מהידע החברתי שלהם לקהילה ולאזור. הערך המרכזי של השפעת המוסד להשכלה גבוהה טמון ביכולתו לייצר ולהעביר ידע שיוביל לפיתוח החברה ולצמיחת הכלכלה (מאיר ודואניאס, 2006).
הדיון סביב הבעיות החברתיות בכותלי המוסדות להשכלה גבוהה, מייצר את המעורבות, מאחר ודיון זה משקף את פני החברה, את המציאות העכשווית ועושה חיבור בין המוסדות להשכלה גבוהה לבין הסביבה והכוחות שפועלים בה.
ישנה השפעה ניכרת על ההון האנושי, בכך שמועבר ידע המפתח ומצמיח את פני החברה ומאפשר לרכוש מיומנויות שונות. מיומנויות אלו מביאות לייצור יתרונות כלכליים, חברתיים ופוליטיים. היום מקובלת התפיסה כי הון אנושי וייצור של מידע מדעי הינם גורם משמעותי לפיתוח אזורי, יותר מכך, במחקרים שנעשו על בריטניה התגלה כי קיים קשר הדוק בין האוניברסיטה לקהילה העירונית, בעיקר מבחינת תרומתה לקביעת המעמד התרבותי של הקהילה. הקשר בין האוניברסיטה לקהילה איננו מוגבל אך ורק למיקום הפיזי של המוסד. האוניברסיטה מורכבת מאנשים: סטודנטים, צוות אקדמי ועובדים כלליים, כל אלו מתווספים לתושבים המקומיים (Berg & Russo, 2004). המוסדות להשכלה גבוהה בוחרים באיזה פיתוח להתמקד, באם פיתוח אקדמי או העדפת הפיתוח האזורי על ידי שירות אזורי בתחומים שאינם אקדמיים. בארצות הברית קיימות מכללות קהילתיות שלפי ניסיונן יש בידיהן חופש בחירה באיזו מדיניות לנקוט בנוגע לפיתוח שאינו אקדמי, על כן בתנאים מסוימים מעצבי מדיניות הפיתוח של המכללות להמשיך ולייחס חשיבות רבה לפעילות שאינה אקדמית (שרמן,
1 996). למכללה יש את היכולת לשמש כמקום המאגד את כל המוסדות המעורבים בקידום הפיתוח האזורי, לספק מידע מחקרי וניתוחים לתהליכים של תכנון וקביעת מדיניות, בספרות האמריקאית מודגשת העובדה כי המכללות פועלות בסביבה אזורית בעלת מודעות עצמית דיי מפותחת (שם, שם). "מכונת הצמיחה המקומית" משלבת בתוכה פעילות של גורמים ציבוריים-שלטוניים ופעילות ציבורית של גורמים עסקיים-פרטיים, שגם היא מקדמת את הכלכלה האזורית באופן כללי ולא מביאה רק רווח ישיר לעסק בודד (שם, שם).  במחקרים שנעשו בהקשר זה בישראל, נמצא כי קיימים הבדלים ברורים מבחינה חברתית בין אזורים גיאוגרפיים ואף על פי כן, המודעות האזורית איננה מפותחת דייה (שם, שם). בערי בריטניה הגדולות הסטודנטים פחות באים לידי ביטוי, ההשפעה על הכלכלה פחותה והיחסים באופן כללי יותר מורכבים. אך אין משתמע מכך שהאוכלוסייה הסטודנטיאלית איננה רלוונטית, אלא מדובר בחוסר מודעות של השלטון המקומי לפוטנציאל שיש לסטודנטים להשפיע על פיתוח אזורי (Berg & Russo, 2004). קיים אתגר בפיתוח מערכות יחסים חברתיות-קהילתיות בין המוסדות להשכלה גבוהה לקהילה, זאת מאחר והן מצריכות יוזמה ואקטיביות מצד המוסדות, לעומת בתחום הכלכלי, המשפיע באופן מובהק ונרחב על האזור ונעשה בצורה פאסיבית ונובע מעצם נוכחותו של המוסד באזור ובקהילה (מאיר ודואניאס, 2006).

1 .2 ציר אזורי-כלכלי בניין מגורים ללא סטודנטים מבנה ציבורי מגרש ספורט מקרא בניין מגורים עם סטודנטים מרכז משפחות …