1 .         תקנה 1 לתקנון – ההתייחסות האפשרית כאן, נוגעת לרוב הנדרש לצורך קבלת החלטות בחברה. יש לומר כי ברירת המחדל הנה רוב רגיל (מעל 50%), אך כמובן שהחברה יכולה לקבוע כלל מחמיר יותר ואפילו החלטה פה אחד ובלבד שלא תישלל האפשרות לשנות תקנה לחלוטין. עם זאת, יודגש כי קביעת רוב שהנו נמוך מ- 50% אינו אפשרי וזאת מכוח רוח חוק החברות ובעיקר האמור בסעיף 20(א) ו- 20(ב) לחוק האמור. מכאן, שהרישא של תקנה זו תקפה. באשר לסיפא, ההוראה אינה תקפה, שהרי החוק מלמד כי הדירקטוריון מוסמך לקבל את החלטותיו בהצבעה ברוב רגיל או כפי שקבוע בתקנון החברה (אך לא פחות מרוב רגיל שאז אין זה כלל רוב).
תקנה 2 לתקנון – מטרות החברה נקבעות בתקנון החברה והיות והתקנון הנו כאמור הסכם (רב צדדי) הן חייבות להיות חוקיות. סעיף 32 לחוק החברות מפרט את האפשרויות השונות לקביעת תקנה זו בתקנון החברה.
בנוסף, את תקנון החברה מנסחים ומשנים בעלי המניות בלבד במסגרת האסיפה הכללית של החברה.
סמכות זו אינה ניתנת להתניה או להאצלה לגוף/אורגן אחר (ר' גם סעיף 57 ו- 58(א) לחוק החברות)-