מבית לאומי למדינה בדרך – ממ”ן משפטים שאלה 1. חלק א’ “ועדת פיל” הייתה ועדת חקירה מלכותית שהוקמה באוגוסט 1936 על ידי ממשלת בריטניה במטרה לחקור את הסיבות למרד הערבי הגדול בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי. מי שהיו נמעניו של הדו”ח היו היהודים והערבים, המטרה של הדו”ח הייתה להביא לפתרון שיאפשר חיים משותפים בארץ ישראל, “ועדת פיל” ביולי המליצה על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות נפרדות, האחת יהודית והשנייה ערבית עם פרוזדור בחסות בריטית המחבר את יפו עם ירושלים. היהודים קיבלו את התכנית בהסתייגות מסוימת, בעוד שהערבים דחו אותה …
שאלה 1. חלק ב’ החלוקה הבריטית והתפלגות הדעות בין כל הצדדים:
“תוכנית החלוקה” ניסתה להסדיר את עתידם של היהודים והערבים בארץ ישראל, התוכנית עוררה בקרב היהודים והערבים, תגובות ותחושות טעונות וחלוקות אשר יצרו עניין ושיח ציבורי ענף בא”י. היהודים – בקרב הקהילה היהודית נחלקו הדעות, מחד גיסא היו שתמכו בעד “תוכנית החלוקה” ומאידך גיסא היו שהתנגדו לתוכנית החלוקה דבר שהוליד פולמוס עז ונוקב בין הצדדים.
היהודים שתמכו – במחנה הפועלים הדעות היו חלוקות. התומכים שבראשם עמדו דוד בן גוריון, משה שרת וחיים ויצמן, אשר מחד קיבלו באופן עקרוני את רעיון חלוקת הארץ והקמת מדינה יהודית בחלק ממנה, אך דחו את “תוכנית החלוקה” שהציעה “ועדת פיל”. התומכים ציינו שאין זה ויתור על זכותנו ההיסטורית על ארץ ישראל כולה, ואולי יגדל השטח בעתיד (נבואה שהגשימה את עצמה). הם ראו בתוכנית כרע במיעוטו והאמינו כי יש לשאת ולתת על תיקונים בתכנית המוצעת, לפיהם יהיה שטח המדינה היהודית גדול מהמוצע. החלוקה היא הזדמנות מדינית …
שאלה 2. חלק א’ בהגדרתה הבסיסית “חברה דואלית”, מדברת על מצב שבו שתי קבוצות חיות “זו לצד זו”. המתכונת הדואלית היא תשליל של המתכונת הראשונה, אך היא שונה מזו השנייה, שכן לכל אחת משתי קבוצות האוכלוסייה יש מערכת ריבודית משלה ומערכות נפרדות בכל תחומי החיים או לפחות כמעט בכולם, אין להן אינטרסים משותפים והשאיפות של כל אחת מן הקבוצות הן שונות בתכלית ואף מנוגדות. אביבה חלמיש מתארת את היישוב היהודי בתקופת המנדט, את הקהילה הפוליטית ואת המחלוקות בעניינים
מדיניים, חברתיים, כלכליים …
שאלה 2. חלק ב’ הגורמים האחראיים ליצירת הבידול הם, השוני התרבותי, הכלכלי, הרבודי והפוליטי בין שתי האוכלוסיות היה קיים כבר מאז ראשית ההתיישבות היהודית החדשה (הציונית) בשני העשורים האחרונים של המאה ה-19, ושתיהן פעלו לאורך הזמן באופן מודע ופעיל, כל אחת בדרכה היא, להיבדל זו מזו. היהודים היו הגורם הפעיל יותר במאמצי ההפרדה. רוב היהודים שהתגוררו בערים מעורבות בשלהי התקופה העות’מאנית שכנו בשכונות משלהם והיישובים החדשים שהם הקימו, הן חקלאיים והן העירוניים היו של יהודים בלבד. מראשית תקופת המנדט, היהודים ראו עצמם כישות נפרדת ופעלו לממש זכות זו הלכה למעשה, לרבות באמצעות פיתוח מוסדות פוליטיים, מקומיים וכלל ארציים, במטרה לטפח את האוטונומיה שלהם ומתוך חתירה …
שאלה 3.
אביבה חלמיש מתייחסת לדמותו של היישוב היהודי מהתקופה של שלהי “מלחמת העולם הראשונה” ועד לתחילתה של “מלחמת העולם השנייה”.
דמותו של היישוב היהודי בשלהי “מלחמת העולם הראשונה”, ערב תקופת המנדט, ראשיתו בשלהי שנת 1917. הבריטים שלטו בארץ מתוקף מנדט, וממשלת בריטניה ב”הצהרת בלפור” הודיעה כי היא “רואה בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל” והתחייבה “לעשות כמיטב יכולתה לאפשר השגת מטרה זו”.
בתקופה זו רוב יהודי הארץ היו אלו שעלו ב”עליה הראשונה” ו”העליה השנייה”, אשר נלחמו על נפשם במטרה לנטוע שורשים בארץ אבותיהם והם פעלו להגשים חזון זה בפן התיישבותי, התרבותי והכלכלי. בתקופה זו לראשונה פורסמה קביעה בינלאומית לזכותם של היהודים על הארץ. המאפיינים של היישוב באו לידי ביטוי בהיבטים רבים.
לעומת זאת דמותו של היישוב היהודי ערב מלחמת העולם השנייה ב-1939 הייתה מגובשת ומאורגנת יותר על אף חילוקי הדעות והמאבקים הפנימיים שהתחוללו בין הפלגים השונים. תקופה זו מתייחסת לשנות השלושים המאוחרות של המאה הקודמת, הבריטים עדיין שולטים. יחסם לאוכלוסייה היהודית נעה בין גמישות בנושאי …
| מילות מפתח | 10423, 11, 12, 13, או"פ, איגרת, ארץ, בית, בלפור, בן, בריטי, בריטניה, גוריון, דמוגרפיה, האוניברסיטה, הבריטי, הוד, הישוב, המנדט, הפתוחה, הצהרת, הרבאט, ויצמן, ועדת, ישראל, לאומי, מבית, ממן, ממשלת, מנדט, מנהל עסקים, מעלתה, מקדונלד, משפטים, סמאול, פיל, פלשטינה |
| מקצוע/ות | מדעי המדינה ויחבל |
| מספר מילים | 2728 |
| מספר מקורות | 5 |
| שנת הגשה | 2014 |