מדיניות ציבורית היא הקצאה סמכותית של ערכים בחברה (איסטון), והיא מושפעת מאידיאולוגיות הרווחות בחברה ובמוסדות השלטון. שלושת האידיאולוגיות המרכזיות הן:
קפיטליזם – הגישה הליברלית מדגישה את עיקרון חירות הפרט כערך עליון, לפיו המימוש העצמי של הפרט קודם לשוויון הכלכלי-חברתי בין הפרטים בחברה. לפי גישה זו ליחיד הזכות לקבוע את אורח חייו, העדפותיו ורצונותיו כל עוד הוא לא פוגע בזולת, שכן אז הוא יפגע בחירותו. לפי גישה זו, על הממשל להיות מוגבל, להתערב כמה שפחות בחיי האזרח ולהגן על חירויותיו כך שיוכל לממש רצונותיו (למשל, באמצעות הפחתת המיסוי ייפגעו פחות נכסיו של הפרט). המדיניות הציבורית נדרשת לקדם את זכויות הפרט, לשים דגש על הזכות לקניין ולהרשות צבירת הון לפני עיסוקה בזכויות המוענקות לחברה כשלם פוליטי, בטענה כי השוק החופשי יבטא את העדפות הפרטים בחברה. כלומר ככל שייטב לפרט, ייטב לכולם (גם אם לא באופן שוויוני). גישה זו אינה פוטרת את השלטון מדאגה לחלשים בחברה, אך בהתנגשות בין ערכי החירות והשוויון, היא תבחר בראשון ותפרשו כאי-התערבות השלטון בחיי הפרט. סוציאליזם – הגישה הסוציאליסטית פותחה ע"י…