1 .     קראו את פרק 1 בספר הקורס וענו על השאלות הבאות:
א.     תארו את הטענות המרכזיות של אריאס ביחס להתפתחות מושג הילד?
ב.     מדוע אין לראות בגישתו של אריאס כלפי הילד והילדּות גישה אסנציאלית (מהותנית)?
ג.      מדוע, לדעתו של אריאס, לא הייתה תפיסה של ילדות בימי הביניים? מהי הבעיה שחוקרים מוצאים בטיעון זה של אריאס?
2 . בנספח למטלה תמצאו קטע מתוך ספרו של פיליפ אריאס הילד וחיי המשפחה במשטר הישן  בתרגומה של תמר רפפורט. קראו אותו וענו על השאלות הבאות: א.     מהי הטענה בקטע (מתוך ספרו של פיליפ אריאס "הילד וחיי המשפחה במשטר הישן") וכיצד היא קשורה לטענה/ות המועלת/ות במחקרו של אריאס?
ב.     בקטע מתוארת הופעתה של גישה חדשה לילדות. מהי אותה גישה? תארו כמה ממאפייניה.
מבוא לפואטיקה בספרות ילדים – מטלת מנחה מס' 11

1 .     קראו את פרק
1 בספר הקורס וענו על השאלות הבאות: א.     תארו את הטענות המרכזיות של אריאס ביחס להתפתחות מושג הילד.
פיליפ אריאס (19מנהל עסקים-1984) היסטוריון וסוציולוג צרפתי, מחשובי חוקרי ימי הביניים, ההיסטוריה של חיי המשפחה ונחשב לאבי חקר הילדות. אריאס פרסם את הספר "הילד וחיי המשפחה במשטר הישן" העוסק בהתפתחות מושג הילד ותקופת הילדות מימי הביניים וכעד לימנו (שים לב שה"ימינו" של אריאס הוא עד המאה ה-20, ואילו אנחנו כבר במאה ה-21)..
בספר אריאס מסמן את המאה ה 17 כפרשת דרכים בהתפתחות מושג הילדות מפני שבימה"ב עד אותה מאה מושג זה כלל לא היה קיים.
נכון. כלומר – מושג הילד הוא מושג מודרני שהתפתח החל מהמאה ה-17. כדי לבסס קביעה זו אריאס חקר אספקטים שונים בתרבות ימי הביניים (התפתחות הלשון בדגש על מושג הגיל, מערכת החינוך, אומנות, לבוש ותרבות פנאי). בכל תחום זיהה החוקר תהליך של התפתחות הדרגתית במושג הילד אותו כינה תהליך מאחדות לקיטוב.
שלב ראשון – ימי הביניים: תקופת ימי הביניים מתאפיינת באחדות שבין עולם המבוגרים לעולם הילד, כלומר, באי ההפרדה בין עולם הילדים לעולם מבוגרים. דוגמאות: בתחום הלשון ומושג הגיל: חוסר החשיבות של הגיל התבטא בראש ובראשונה בלשון. עד המאה ה17 לא היו הבחנות בין קבוצות גיל שונות ולכן לא היו מילים המבחינות בין פעוט, ילד או נער.
במאה ה17 המילה "ילד" לא שימשה להבחנה ביולוגית אלא להבחנה מעמדית והיא ציינה אדם במעמד נמוך בלי קשר לגילו הביולוגי. בתחום החינוך: אותו מבנה חברתי שחילק את החברה לפי מעמדות חברתיים ולא לפי גילים, השתקף גם במערכת החינוך. עד המאה ה18 החינוך בחברה הנוצרית לא היה חובה. במעמד הנמוך היו הילדים שנשארו בחיים (בתנאי שלא נמסרו או נמכרו) גדלים בבית עד שיכלו להיכנס למעגל עבודות הבית והפרנסה. בשאר החברה נשלחו רוב התינוקות למניקות ולאחר שנגמלו נשלחו למשפחות אומנות כדי להיות שם שוליות וללמוד את מקצועם העתידי.
ההכנה לעתיד לא נעשתה במוסד הנפרד מהחיים הרגילים של המבוגרים. על אותו עיקרון היו מבוססים אז ביה"ס: ביה"ס של ימי הביניים לא היה מוסד המוני אלא מוסד מקצועי-פרטי שנועד להכין את המשרתים בכנסייה לתפקידם. מספר התלמידים לא היה רב והמורים היו אנשי כנסייה שנתנו ללומדים שיעורי השתלמות במחזור התפילות, בקריאה ובכתיבה הנחוצים לאנשי הקודש ובהכרת הקאנון הספרותי הדרוש. חינוך זה שימש גם בסיס להשתלמויות מקצועיות אחרות כמו עריכת דין או ראיית חשבון. חומר הלימוד לא היה מדורג לפי…