יחידה 1 – אמנת האו"ם בנושא ג'נוסייד מושגים משלימים: דמוסייד; פוליטיסייד; אתנוסייד; גירוש המוני; תופעת ההכחשה; השפעת תורת הגזע על הג'נוסייד.
יחידה 2 – הג'נוסייד ברואנדה השפעות התקופה הקולוניאלית; השפעת תורת הגזע על הג'נוסייד, מעורבות בינ"ל של צרפת, בלגיה, ארה"ב, האו"ם ומדינות אפריקה.
יחידה 3 – רצח העם הארמני הארמנים בתקופת האימפריה הטורקית העות'מאנית; הנקודות המרכזיות שיצרו את הבעיה הארמנית; הלאומיות הטורקית; הטורקים הצעירים; רעיון הפאן-טורקיות; שלב ראשון: חיסול ההנהגה והאליטות; שלב שני: גירוש וצעדות מוות; תופעת ההכחשה הטורקית.
יחידה 4 – רצח העם הצועני מקורם האתני של הצוענים; תאוריות סותרות לגבי הצוענים; מקומם של הצוענים באידאולוגיה הנאצית; יחס דו משמעי של הצמרת הנאצית לצוענים.
יחידה 5 – טיהורים פוליטיים ואתניים בברית המועצות ארבעה דפוסים של רציחות המוניות וטיהורים אתניים: רצח פוליטי (פוליטיסייד), קולקטיביזציה מואצת בחקלאות, טבח הקצינים ומעשי רצח המוני נוספים וטיהור אתני; "הרעב היזום" והקולקטיביזציה; גולאג; מתנגדי המשטר; האם האידיאולוגיה הקומוניסטית היא ג'נוסיידיאלית? כוונה לג'נוסייד?.
יחידה 6 – אתנוסייד בטיבט התנגדות סין לבודהיזם הטיבטי; קולקטיביזציה של החקלאות; הרס רב של מנזרים וברדיפת הנזירים והנזירות; "מהפכת התרבות".
אמנת האו"ם בנושא ג'נוסייד המונח ג'נוסייד נטבע בימי מלחמת העולם השנייה בידי המשפטן היהודי רפאל למקין (1901-1959), יליד פולין שהיגר לארצות הברית בעקבות הפלישה של גרמניה הנאצית לפולין, לאחר שמרבית משפחתו נספתה בשואה. בעיצומה של מלחמת העולם השנייה ניתח למקין ביסודיות את המונח "ג'נוסייד" והגדירו, וניסוחו נתקבל במשפט הבין לאומי כהגדרה כוללת להשמדת עם. כמובן שיש לתת את הדעת גם לאירוע השואה, שהיה אירוע הג'נוסייד בעל ההשפעה הרבה ביותר על הקהילה העולמית, וזאת חרף העובדה שלא היה זה אירוע הג'נוסייד הראשון במאה העשרים. השואה, הינה אירוע הג'נוסייד המוכר ביותר וזאת בשל סדר הגודל, זהות המבצעים והקורבנות וכן העיתוי שבו התרחשה. מכאן שהשואה כאירוע ג'נוסייד שימש "השראה" לניסוחה וקבלתה של האמנה.
ב-1946 העצרת הכללית אימצה החלטה הקובעת שג'נוסייד הוא פשע בין לאומי וקראה לניסוחה של אמנה בין לאומית האוסרת על קיומו ומחייבת את המדינות לפעול למניעתו. ההחלטה למעשה צמצמה את הגדרת רצח העם להשמדה פיזית בלבד. החלטה זו נוסחה, בין השאר, בעקבות פעילותו הענפה של למקין שדחק בעצרת הכללית של האו"ם לאשר את עקרונות הפעולה של בית הדין הצבאי הבין לאומי בנירנברג, ששפט את המנהיגים הנאצים גם על פשעים נגד האנושות.
ניסוחה של האמנה ערך שנתיים והיא אושרה ב-9 לדצמבר 1948 פה אחד בעצרת הכללית של האו"ם ונכנסה לתוקף ב-12 לינואר
1 951. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שכל חברות האו"ם מחליטות לחתום על מסמך בעל אחריות מוסרית.
האמנה קובעת כי השמדת עם היא פשע על פי החוק הבין לאומי שיש למנוע אותו ולהעניש את מבצעיו. לפי האמנה השמדת עם מוגדרת כמעשה "שנעשה בכוונה להשמיד, השמדה גמורה או חלקית, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית, באשר היא קבוצה כזו". בהשפעת לחץ הגוש הסובייטי הושמטו הקבוצות הפוליטיות בהגדרה זו, וכן ניתן לשים לב שגם קבוצות תרבותיות, מיניות, מגדריות ופיזיולוגיות לא מוזכרות גם כן. המעשים שהוגדרו כהשמדת עם הם: הריגת אנשים הנמנים עם הקבוצה, גרימת נזק חמור, בגוף או בנפש, לאנשי הקבוצה, העמדתם של חברי הקבוצה בתנאים גורמי מוות (רעב, חשיפה למזהמים), קביעת אמצעים להפסקת הילודה בקבוצה והעברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בכפייה. לפי האמנה, המעשים עליהם ניתן להעמיד לדין הם: השמדת עם, קשר לבצע השמדת עם, הסתה ישירה ופומבית, ניסיון לבצע רצח עם והשתתפות ברצח עם. האמנה מגדירה אשם ברצח אם כל מי שהשתתף במוזכר לעיל בין אם הנושאים באחריות לרצח העם ובין אם "רק מילאו פקודות". האמנה משקפת קונצנזוס עדין שהושג בין המדינות, לאחר שהתפכחו בעקבות תוצאותיה של מלחמת העולם השנייה, ובצילה ההולך ומעמיק של המלחמה הקרה שהחלה. אך בולט כי היא מנוסחת במעורפל, רחוקה מלהיות אידיאלית ולמעשה חסרת יכולת אכיפה כמעט. לאמנה יש מספר נקודות בעייתיות ובכלל זאת העובדה שלא נאמר שג'נוסייד הוא פשע בין לאומי, אלא רק שהוא "פשע על פי החוק הבין לאומי – ניסוח שהוא פחות חד משמעי. סוגיה בעייתית נוספת כי שגם לאחר אישור האמנה האו"ם לא הצליח למנוע את התרחשותם של מעשי ג'נוסייד, ורק לעיתים רחוקות הצליח להביא את הרוצחים למשפט. גם בנוסח האמנה יש נקודות בעייתיות:-