תוכן עניינים
1 מבוא                                                                                                            1                                 2 פרק ראשון:  הצבר- היווצרותו והתפוררותו של אידיאל                           3
בספרות וביצירה העברית
2 .1 היווצרות האידיאל                                                                                                              3
2 .2 התפוררות האידיאל                                                                                                            4
2 .3 הנרטיב המתיילד במומיק ובספר הדקדוק הפנימי                                                          6                     3
פרק שני:  מומיק                                                                                       7
3 .1 שובו של היהודי הגלותי                                                                                                    7
3 .2 מומיק והוריו                                                                                                                      9
3 .3 המרתף כזיכרון מודחק וכגהנום עלי אדמות                                                                     11
4 פרק שלישי: ספר הדקדוק הפנימי                                                                        13
4 .1 משפחה                                                                                                                             מנהל עסקים
4 .2 חברות ואהבה                                                                                                                   משפטים
4 .3 כמיהה לגבריות וקסם ההיעלמות הגדול                                                                         18
5 פרק רביעי: סיפור בהמשכים                                                                   20                 5.1 שפה                                                                                                                                  20                5.2 מיקום הסיפור ביחס להיסטוריה של עם ישראל ומדינת ישראל                                  21
5.2.1 שנות החמישים- הצבר ושואת היהודים
2 1
5.2.2 שנות השישים- איום קיומי ומלחמת ששת הימים                                                       22  5.3 גלות
5
6 דיון מסכם                                                                                                             27
7 ביבליוגרפיה                                                                                                          28

1 מבוא
במבוא לספרו גבריות טוען קונל כי הגבריות היא הבניה ולא גנטיקה דטרמיניסטית. לדבריו, הידע אודות מגדר מעוצב בידי פרקטיקות חברתית שונות כמו השיח הפסיכואנליטי השיח הדתי וכיוצא בזה. צורות הידע המתנגשות אודות מגדר חושפות את קיומן של פרקטיקות שונות אלו. על מנת לחקור ולהבין את הגבריות, טוען קונל, עלינו לחקור את אותן פרקטיקות שעומדות ביסודן של ההבניות המגדריות. הפרקטיקות משתנות ומתעצבות כחלק ממהלך ההיסטוריה ולכן טבען של ההבניות המגדריות שהן מייצרות, להשתנות גם כן ולשאת תמיד מטען פוליטי (קונל 33-35). המהפכה החברתית- אידיאולוגית שהתחוללה בקרב יהודי אירופה במאה ה19 הולידה מרקם תרבותי חדש, שונה לחלוטין מקודמו.  המרקם החדש נוצר בדור הראשון שחולל את המהפכה והמשיך להתעצב בדור השני שהתחנך לאורם של הרעיונות והערכים החדשים (אלמוג 13).
כטבען של פרקטיקות חברתיות המהפכה החברתית- אידיאולוגית הובילה גם להבניה מגדרית חדשה של גבריות. מהפכה זו ידועה גם בשם המהפכה הציונית. הדור השני שגדל לאורם של ההבניות החדשות מכונה גם דור תש"ח או דור הצברים (אלמוג 13). דור זה מיצב את הגבריות החדשה המכונה בפי אלמוג צבריות (מנהל עסקים), כתפיסה ההגמונית של גבריות בחברה הציונית בישראל. לפי קונל בכל חברה יש תפיסת גבריות הגמונית וכאשר זו נחשפת, נחשף גם הדיכוי שהיא מייצרת והאלטרנטיבות שנחסמות.
במומיק, החלק הראשון של הרומאן  עיין ערך: 'אהבה' ובספר הדקדוק הפנימי, מיטיב דוד גרוסמן ללכוד את ההוויה ההגמונית של הגבריות בישראל. הוא חושף את הדיכוי שהיא יוצרת על ידי שימוש בגיבורים ילדים שנתפסים בעיני הקולקטיב, אך גם בעיני עצמם, כשונים ואחרים מסביבתם. בשונותם הם חורגים מרצונם ושלא מרצונם מהנרטיב הציוני ובעטיו הולכת ונטרפת נפשם עד כדי שנאה עצמית ואלימות פנימה או החוצה. בעבודה זו אבחן אילו שאלות הנוגעות לגבריות, תרבות וחברה בישראל, וכן שאלות אנושיות אוניברסאליות על עמדתו של היחיד מול הקולקטיב, מעלה גרוסמן בשני הסיפורים.
בחלקה הראשון של עבודה זו אציג את דמותו של הצבר ואסקור את הופעתו בסיפורת וביצירה העברית. בהמשך אסקור בהרחבה את עלילות הסיפורים וקורותיהם של שני הגיבורים הגרוסמנים.לבסוף אערוך השוואה קצרה בין שני הסיפורים ואעמוד על הקשר בניהם.